שתף קטע נבחר

החבר של הממזר

לורנס בנדר, המפיק הקבוע של קוונטין טרנטינו, הוא ההפך הגמור מהבמאי: יהודי נינוח, בוגר ומאופק. בראיון הוא מספר על שיתוף הפעולה ביניהם, על "אמת מטרידה" והחלום לעשות בלוקבסטר וקובע שבעקבות הסרט, טרנטינו הוא, רשמית, יהודי

"אני מודה לך כמעריץ, אני מודה לך כמפיק, ואני מודה לך כיהודי", אמר המפיק לורנס בנדר לקוונטין טרנטינו, לאחר שקרא בפעם הראשונה את התסריט של "ממזרים חסרי כבוד" ("Inglourious Basterds", השגיאות במקור). הדברים נאמרו בתחילת יולי 2008, כעשרה חודשים לפני ש"ממזרים" הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן. אחרי הבכורה, בנדר הצהיר בפני טרנטינו כי "זהו סרט הבר-מצווה שלך. עכשיו אתה יהודי באופן רשמי".

 

בנדר הוא לא סתם מפיק הסרט האחרון של טרנטינו, אלא השותף הקבוע שלו. למעשה, למעט "חסין מוות" מ-2007, בנדר הפיק את כל סרטיו של טרנטינו - מ"כלבי אשמורת", דרך "ספרות זולה" ו"ג'קי בראון" ועד "להרוג את ביל". אלמלא השותפות הממושכת הזו, טוען בנדר, "ממזרים חסרי כבוד" לעולם לא היה מגיע לפסטיבל קאן האחרון, שם הוקרן בבכורה במסגרת התחרות על דקל הזהב.


בנדר (מימין) עם טרנטינו עם וכריסטןף וולץ בישראל (צילום: עופר עמרם)

 

"קוונטין סיים את התסריט בתחילת יולי 2008, ומיד נתן לי לקרוא אותו ואמר שהוא רוצה להקרין אותו בקאן", מספר בנדר, ששוהה בימים אלה בישראל כאורח של גלובוס גרופ, בראיון מיוחד ל-ynet. "אמרתי לו 'אתה מבין שזה אומר שאנחנו צריכים לעבוד על זה כבר ממחר, כן? אתה מוכן לזה?' והוא השיב בחיוב. תוך 13 שבועות התחלנו לצלם, וזה אחרי כל ההכנות - גיוס הצוות, ליהוק השחקנים וגיבוש לוח הזמנים של ההפקה. זה ממש מעט זמן להפקה בסדר גודל כזה, ואני חושב שאם לקוונטין ולי לא היה את הניסיון המשותף ואת האמון ההדדי, זה לא יכול היה לקרות".

 

המבוגר האחראי

לורנס בנדר, כך נדמה, הוא ההפך המוחלט מטרנטינו. אל מול ההתלהבות הכמעט ילדותית והדיבור המתלהם של טרנטינו, משדר בנדר, אינטלקטואל יהודי נינוח, בעיקר איפוק וקור רוח, מה שהופך אותו אולי לשידוך האופטימלי לבמאי - מעין "מבוגר אחראי" על הסט. אבל כשהוא מדבר על טרנטינו, נדמה שהאיפוק הזה מתמוגג.

 

"יש לו המון תשוקה והתלהבות אדירה להשיג את מה שהוא רוצה", אור בנדר. "ישנה תחושה שאנשים ממש רוצים לעשות את הטוב ביותר בשבילו – השחקנים, הצלמים, אנשי העיצוב – אנשים רוצים לעזור לו להגשים את החזון האמנותי שלו. במובן מסוים, התשוקה הזו שלו מדבקת ממש".

 

טרנטינו נוהג להזכיר את סרטי הטראש שהוא גדל עליהם. זו תשוקה שמשותפת לשניכם?

 

"ממש לא. שלא תבין לא נכון, אני מת על ההתלהבות שלו, ואני ממש אוהב לראות איתו את הסרטים שהוא אוהב. אבל אנחנו אנשים שונים, הוא טלה ואני מאזניים. אני לא יכול אפילו לנסות להיות כמוהו. אני חושב שאם הוא לא היה קולנוען הוא יכול היה להיות פרופסור לקולנוע, עם שלושה דוקטורטים מהאוניברסיטאות הכי נחשבות בעולם. אבל זה הוא. אני מביא משהו אחר איתי".


"ממזרים חסרי כבוד". הרגיש שיש להם להיט ביד

 

ובנדר בהחלט מביא איתו מטען תרבותי שונה לגמרי מזה של טרנטינו. כבן למשפחת מהגרים יהודים, עם הורים שעסקו בהוראה, הוא גדל יותר על ביקורים במוזיאונים ותיאטראות מאשר בתי קולנוע מוזנחים. למעשה, בצעירותו הוא בכלל לא שקל קריירה קולנועית.

 

"בילדותי לא ממש ידעתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי", הוא מספר. "רק באוניברסיטה, כשלמדתי הנדסה אזרחית,  הבנתי מה אני באמת רוצה לעשות: לרקוד. אז התחלתי ללמוד מחול". בנדר הפך לרקדן בלט מקצועי, עד שפציעה גדעה את הקריירה המתהווה שלו.

 

הניסיון הבא שלו היה בתחום המשחק, ורק אחרי כמה שנים של ניסיונות כושלים, הוא החל לעבוד כמפיק. "אני חושב שמהכיתה שלי, אני היחיד שלא הפך לשחקן מצליח", הוא מתוודה. "למדתי, בין היתר, עם מיקי רורק וג'סיקה לאנג. אפילו עזרתי לרורק לתרגל את השורות שלו ב'דיינר'".

 

אתה חושב שבדיעבד, הניסיון הכושל במשחק היה תפנית חיובית בקריירה שלך?

 

"האמת שכן. לפעמים, כשמשהו שאתה ממש אוהב מסתיים, זה מוביל אותך לדבר אחר שלא יכול היה לקרות בשום דרך אחרת, אפילו אם באותו רגע אתה מרגיש שפקדה אותך טרגדיה נוראית. בדיוק ככה הרגשתי אחרי הפציעה שקטעה את התשוקה הראשונה שלי, אבל בסופו של דבר, זה הוביל אותי לקריירה מסעירה כמפיק".

 

למרות שהפקת סרטים שהפכו ללהיטים מפתיעים, נדמה שאתה נמנע מהפקת בלוקבסטרים וממשיך לבחור בפרויקטים קטנים יותר כמו "Chumscrubber" או "אמת מטרידה" , שלפני כל התהודה גם היה פרויקט קטן למדי.

 

"אני חושב שאני נוטה לבחור בפרויקטים שיש להם פוטנציאל מסחרי, אבל לא משהו שבאופן ברור יהיה הצלחה כלכלית. חשבתי של'שכונה בהפרעה', למשל, יש סיכוי להפוך להצלחה מסחרית. זה, כידוע, לא קרה. במקרה של 'אמת מטרידה', לעומת זאת, הייתי משוכנע שנזכה להצלחה מסחרית. אפילו התערבתי עם הבמאי, דיוויס גוגנהיים, על הסכום שנרוויח בקופות: אני טעיתי רק בשני מיליון דולר, ההימור שלו היה הרבה יותר נמוך.

 

"אבל האמת היא שאני כן הייתי רוצה לעשות בלוקבסטר. יש בלוקבסטרים שלא נראה לי שאני יכול לעשות, כמו 'ג'י.איי.ג'ו – כוח המחץ', למשל, סרט שהוא כל כך גרוע אבל כל כך מסחרי. אבל יש סרטים שאני ממש אוהב כמו 'איירון מן' או 'באטמן', ואני מרגיש שאני יכול להצליח בסוג כזה של בלוקבסטרים. אולי זה עוד יקרה, יש לי עוד דרך ארוכה לפני".


עם אל גור ושותפיו ל"אמת מטרידה" (צילום: Gettyimages imagebank)

 

אחרי ההצלחה המפתיעה של "ממזרים חסרי כבוד" בקופות. יכול מאוד להיות שזה יקרה. הסרט הכניס עד כה יותר מ-100 מיליון דולר בארצות הברית בלבד, וככל הנראה יהפוך בשבועיים הקרובים לסרט המצליח ביותר של טרנטינו בכל הזמנים.

 

"היתה לי הרגשה שיש לנו להיט ביד", אומר בנדר. "לדעתי זה השילוב בין בראד פיט, שהוא כוכב ענק, לבין טרנטינו, שיש לו קהל מעריצים לא מבוטל. אבל אני חייב להודות שלמרות שהאמנתי בהצלחה של הסרט, לא שיערתי שנפתח עם 38

מיליון דולר בסוף השבוע הראשון. זה מטורף, וזה רק מראה לך עד כמה קהל המעריצים של טרנטינו התרחב לאורך השנים".

 

ומה הלאה? באחד הראיונות איתו, טרנטינו סיפר שהתסריט המקורי של "ממזרים" היה כל כך ארוך, שהוא החליט לחלק אותו לשניים ושיש עוד סרט בקנה. זה נכון?

 

"יש לו המון חומר כתוב, ובהחלט יש פה פוטנציאל לפריקוול. אחרי ההצלחה המסחרית של הסרט, הסיכויים שזה יקרה גדולים מאוד. אני חושב שאשמח לקחת חלק בזה, זה יהיה נהדר. אבל עכשיו הכל בידיים של המאייסטרו".

 

מ-2000 עד 2009, כל כתבות הקולנוע בזמן ynet 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בנדר בישראל. "התשוקה של טרנטינו מדבקת"
צילום: עופר עמרם
לאתר ההטבות
מומלצים