שתף קטע נבחר

סיור סליחות בירושלים: להתחיל את החג במחילה

בעיר דוד המתחדשת מקיימים סיורי סליחות, כשירושלים של ימי המלך דוד ושאר מלכי יהודה מספקת את התפאורה המתאימה. הצטרפו לסיור לילי שאפילו אינדיאנה ג'ונס היה מתרפק בו על ההיסטוריה (אם רק היה טורח להגיע)

סיור סליחות בירושלים כבר מזמן אינו רק סיור בין בתי כנסת לפנות בוקר. מדובר בסיור אווירתי כמו שרק העיר שחוברה לה יחדיו יכולה להעניק. בעיר דוד המתחדשת החליטו השנה גם כן לערוך סיורי סליחות במתחם, כשירושלים של ימי דוד המלך ושאר מלכי יהודה מספקת את התפאורה המתאימה. 

 

עוד בערוץ התיירות:

 

מדי שנה עולים לירושלים עשרות אלפי ישראלים בחודש אלול, הוא חודש הסליחות, ועד בעצם עשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. שכונות ירושלים כנחלאות, הבוכרים והרובע היהודי מוצפות קבוצות מטיילים, שרובן מסיימות את השיטוט ברחבת הכותל.

 

נושאי ההדרכה ב"סיור סליחות" מגוונים, ובסופו של דבר מי שיקבע את אופיו של המסלול הוא המדריך. המלצתנו האישית (ולא חובה לקבל אותה) היא דווקא לשלב בין הסליחות, נושא שיכול להיות קצת כבד בשעות של הלילה, לבין מה שרק ירושלים יכולה לספק לנו בקלות - אווירה.

 

השנה בחרנו לנסות משהו קצת שונה וירדנו אל ירושלים הקדומה, היא עיר דוד, השוכנת מתחת להר הבית, ובתחום כפר סילוואן שלמרגלות הר הבית  והר הזיתים.

 

הסיור הרגיל בעיר דוד, נקבת השילוח, שטח G, סרטון תלת-ממד (מומלץ ביותר), שרידי ארכיאולוגיה מכל עבר שנחשפים מחדש בתקופה האחרונה כמעט כל חודש - כל אלה מקבלים נופך קצת שונה דווקא בשעות החשיכה.

 

מים לדוד המלך 

ירידה קלה מרחבת הכותל (דקה וחצי הליכה), הובילה אותנו אל רחבת הכניסה של עיר דוד. מוזיקת חתונות ליוותה את בואנו, ואכן גילינו כי חתונה מתקיימת לה בתחומי האתר.


עיר דוד וכפר סילוואן. נופך שונה בשעות החשיכה (צילומים: רון פלד)

 

את פנינו קיבלה מדריכה מעיר דוד בשם נעמה פרקל, שחיכתה לקבוצת מורות שהגיעו ממרכז הארץ לסיור סליחות במתחם. התצפית במרפסת המוגבהת בעיר שונה לגמרי ממה שרואים בשעות היום. אורות הבתים של כפר סילוואן בחודש זה - שהוא גם חודש הרמאדן - פשוט מהפנטים.

 

הסבר קצר על משמעות הסליחות ומשם, לאחר הקרנת סרטון תלת-ממד על ירושלים של ימי בית המקדש הראשון, הוּבלנו לתוך מערכת המים הקדומה של העיר, פיר וורן, על שמו של גדול חוקרי ירושלים במאה ה-19, הקפטן צ'ארלס וורן, שגילה בין השאר לראשונה את מה שאנחנו מכירים כיום כמנהרת הכותל, ועל שמו עד היום גם אחד משערי הר הבית של הורדוס. בחלק מהתחנות שבהן עברנו נפגשנו עם נגנים, שהנעימו את זמננו בניגונים יהודיים המתאימים לתקופת הסליחות.

 

אינדיאנה ג'ונס והתיבה האבודה 

מפיר וורן המשכנו לתעלת המים הקדומה מהתקופה הכנענית, שמקבילה לנקבת השילוח הרטובה. לתעלת מים זו סיפור מהמדהימים ביותר שאנו מכירים על ירושלים. סיפור מסמר שיער, הזוי ודמיוני כאחד - סיפורה של משלחת פרקר בירושלים של לפני 100 שנה בדיוק, סיפור שעליו עוד נרחיב בכתבה שתוקדש רק לעניין זה.

 

מדובר במשלחת ובראשה בן האצולה האנגלי קפטן מונטגיו בראונלו פארקר, שהגיעה לכאן באמונה כי כאן מוטמנים אוצרות המקדש כולל ארון הברית. המשלחת שחפרה כאן ובסודיות גם מתחת להר הבית, נאלצה לנטוש את המקום ולברוח מארץ ישראל דרך נמל יפו מזעמם של התושבים המקומיים דאז. רק בירושלים!


פיר וורן. מערכת המים הקדומה של העיר

 

סיום בכותל

ניתן מכאן, או מכל מקום אחר בעיר, לסיים את הסיור ברחבת הכותל. המוני המטיילים והמתפללים כאן כבר יעשו את שלהם.

 

למי שלא ביקר בכותל בשנים האחרונות (שזה רוב העם היושב בציון) מומלץ להיכנס לבית הכנסת "המחודש" שבחלקה השמאלי של הרחבה (רק לגברים. עמכן הסליחה), ולצפות בקשתות ההרודיאניות המרשימות, ובעצם בחלק הדרומי של מנהרת הכותל.

 

למי שחפצה נפשו בחידה ובחיפושים, שינסה למצוא על הכותל בגובה של כמה מטרים בודדים מעל לראשי המתפללים, כתובות בעברית עם שמות יהודים שנחקקו בקיר כבר לפני מאות שנים, אבל גם זה כבר סיפור אחר לכתבה נוספת.


הכותל. מומלץ להיכנס לבית הכנסת "המחודש" 

 

הרימו את ראשכם ותבחינו בגדר מתכת חלודה על הכותל בחלקו השמאלי. זו הגדר האוטנטית שעליהָ תלו הצנחנים בתום מלחמת ששת הימים בירושלים את דגל ישראל. שימו לב, כל הגדר יושבת בעצם על השכבה העליונה של הכותל, שצבעה לבן יותר משאר אבני הכותל - מה שמסמל על כך שהיא "חדשה", יחסית.

 

אחת האגדות הנפוצות היא כי את השכבה העליונה הזו תרם ובנה מונטיפיורי. בביקורו השישי של השר מונטיפיורי בירושלים ב-1866 (תרכ"ו), ביקש השר מהפחה של ירושלים לבנות מחסה מגשם ומהחמה למתפללים היהודים בכותל, אך לאחר שניתן לו הרישיון המיוחל חזר בו הפחה מהבטחתו, ותוכניתו של מונטיפיורי נגוזה ואולי מכאן נוצרה האגדה - אבל זה סיפורהּ של ירושלים, לא?

 

בקשה קטנה לי מהעם היושב בציון - אנא הקפידו על השקט והנימוסין במשך השיטוט בשעות הקטנות של הלילה בשכונות הירושלמיות. נסו לדמיין עשרות קבוצות שעוברות בשעות אלה ליד חלון ביתכם.

 

לנו המטיילים זו חוויה ואטרקציה, אבל לתושבים הישנים זה לעתים אפילו סיוט. מניסיוננו האישי, לא כל כך נעים לשמוע צעקות תושבים, ובמיוחד כשהן מוצדקות.

 

חג שמח!

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אין כמו ירושלים בלילה
צילום: רון פלד
שטח G
צילום: רון פלד
התעלה הכנענית
צילום: רון פלד
מומלצים