תפילה בנוסח ספרדי: על השנה הצפויה בספורט
השליטה הספרדית בספורט העולמי עשתה קצת חשק לאיזי עין דור לקראת השנה החדשה. אז קצת באיחור, אנחנו מסכמים את זו שהסתיימה ומתכוננים לתש"ע, עם צרור של עשר הערות
ביום שני בבוקר, קצת אחרי שסעודות ראש השנה חלפו כלעומת שבאו, קיבלו עורכי כל אתרי הספורט הישראלים את התחושה, גם אם באופן זמני, עד כמה נחמדה יותר יכולה היתה להיות משרתם, אם רק היו עובדים באתרים של 'מארקה' או 'אס'.
סיכום היורובאסקט ותגובות האליפות הספרדית בכדורסל, תפסו את הכותרות הראשיות. באופן טבעי, גם העלייה של ספרד לגמר גביע דייויס תפסה את ראש דפי האינטרנט והעיתונים. ולא שכחנו את הצמד של פרננדו טורס בליברפול וההצלחות של ריאל מדריד וברצלונה, שעדיין קיבלו במה נכבדת.
נבחרת ספרד בטניס. לא בליגה של ישראל (צילום: אורן אהרוני)
עד האולימפיאדה בברצלונה 1992, ספרד נחשבה למדינה עם הרבה פוטנציאל ספורטיבי. מאז כך נדמה, היא הפכה למעצמה של ממש בכל ענף אפשרי. בעשור הנוכחי, כשהדור שגדל בתחילת הניינטיז הפך למקצועני, ספרד זכתה סוף סוף באליפויות אירופה ועולם גם בכדורגל ובכדורסל, שנחשבו לענפים הייצוגיים ביותר שלה.
אז מה בדיוק קרה שם בשני העשורים האחרונים ואיך לומדים ממנו? ב-1992 הממשלה בספרד ראתה כי טוב והחליטה להשקיע משאבים גדולים יותר ויותר בספורט, תוך העלמת הפוליטיזציה הפנימית. אצלנו המצב עוד רחוק, אבל הנה עשר הערות לסיכום השנה החולפת ופתיחת שנת תש"ע, שיעזרו לנו להבין מה עבד כמו שצריך ומה פחות. קבלו את הדירוג.
ספורטאי השנה בישראל עם כוכב על ספרדי, בניון ופרננדו טורס (AP)
1. יוסי בניון. הכוכב הבלתי מעורער של הכדורגל הישראלי לדורותיו הפך לשחקן מן המניין בליברפול השנה. הוא כבש בסנטיאגו ברנבאו וקינח את תשס"ט עם שלושער, כשהוא ממשיך בהתקדמות שלו. למעשה, היציבות והשיפור המתמיד ביכולתו הם אלה שהפכו אותו לספורטאי השנה. ומה עם החילוף של קשטן? עוד נחזור אליו בהמשך.
2. גומא אגייאר. נכון, רק לפני כחודש וחצי הצענו את איציק קורנפיין כאישיות הספורט של השנה, אבל גם היו"ר המסור של בית"ר ירושלים לא יכול היה לעשות שום דבר ללא הפילנטרופ המיסתורי מארה"ב. בין לבין אגייאר גם חילק נדבות להפועל ירושלים ועל פי קצב התקדמות הדברים, עוד יהפוך לאיש השנה בתש"ע. בינתיים הוא מדבר על תרומה לענפי ספורט אחרים ויכול להיכנס למקום שהממשל לא בדיוק נמצא בו.
קורנפיין לא היה יכול לעשות כלום בלעדיו, אגייאר (צילום: דודי ועקנין)
3. יניב קטן. הוא עבר אולי את השנה הגדולה ביותר שלו. הוא לקח כמעט לבד את מכבי חיפה לתואר ואחר כך גם לליגת האלופות. הוא לא כבש ובישל יותר מדי שערים, אלא פשוט היה שם כשהיה צריך - דבר שלא קרה יותר מדי בקריירה הארוכה שלו. בסוף הכל עניין של אופי.
4. דרור קשטן. לנבחרת ישראל עוד יש סיכויים קלושים לעשות משהו בדרך למונדיאל 2010, אבל התוצאות האחרונות של יוון ושוייץ, רק ממחישות עד כמה גדול הפספוס. דרור קשטן, בשורה של החלטות מוטעות ומתנשאות, הוא האחראי הכמעט בלעדי לכשלון שלנו. אם בסוף עוד יקרה נס, זה רק תודות לאלילת המזל או להוא שם למעלה. בקיצור, אם יקרה משהו, זה יהיה סתם בפוקס.
איווניר וגיא לוי ראויים יותר ממנו לאמן את הנבחרת, ברקוביץ' (אלי אלגרט)
5. אייל ברקוביץ'. הנה ההתייחסות האחרונה לכדורגל. שנת תש"ע תהיה ככל הנראה שנת בחירת מאמן חדש לנבחרת שלנו. לפחות על פי משאלי דעת הקהל, מרבית האוהדים היו רוצים לראות את הקוסם כמחליפו של קשטן. העובדה שאין לו נסיון עם בוגרים ואפילו לא תעודת פרו, לא מטרידה אותנו. העיקר שיהיה פה שמח.
אם יש מה ללמוד מהמעצמה הספרדית, זה שאנשי המקצוע צריכים להיות מהרמה הגבוהה ביותר, ורצוי שימשיכו מהנבחרות הצעירות. ברקוביץ' מזכיר קצת את דייגו מראדונה, עם ההתנשאות והזלזול ביריב (אפילו לא הכיר את מריו גומז בשידור המשחק של מכבי חיפה). מוטי איווניר, ובמיוחד גיא לוי, היחיד שעמד עד כמה במבחן התוצאה והגיע ליורו, ראויים ממנו.
במקום לאמן, שיקבל סמכויות להבראה, צבי שרף (צילום: עוז מועלם)
6. נגמר הכח צביקה. במבט מלמעלה, כשלון נבחרת הכדורסל אינו כל כך צורם, כשנזכרים בכך שהשחקן הבכיר ביותר שלנו, עומרי כספי, לא הגיע לטורניר. בזכוכית מגדלת, כשנזכרים גם בכשלונות של הנבחרות הצעירות השנה, קשה שלא להגיע למסקנה אחת: דרוש ניתוח לב פתוח של הענף כולו. במקום שיאמן, תנו לצביקה סמכויות בדרך להבראת הכדורסל הישראלי.
7. מחכים לג'ודו. ממה שפעם נחשב לענף האולימפי מספר 1 במדינה, לא נשאר יותר מדי. למעט ההצלחה המטאורית של אליס שלזינגר והבלחות של הוותיקים, אריק זאבי ויואל רזבוזוב, קשה לראות איך הענף מתאושש. הדרך היחידה להחזיר עטרה ליושנה היא להוציא את הפוליטיקה מהג'ודו. אבל זה הרי בדיוק מה שחסר כמעט לכל יתר הענפים, לא?
הגלישה - הספורט המוביל בישראל, נמרוד משיח (צילום: אורן אהרוני)
8. גולשים להצלחה. מבחינת איכות, ענף הגלישה הוא המוביל בישראל. באיזה עוד ענף אפשר למצוא שני מתחרים ישראלים, שנמצאים בצמרת העולמית? שחר צוברי אלוף אירופה ונמרוד משיח מדליסט עולמי. נקווה שהעבודה הנכונה (באופן יחסי כמובן) בגלישה, תמשיך להביא לנו הישגים גם בעתיד. בעצם, אפשר להיות בטוחים בכך.
9. הישג השנה. אנדיוני, הראל ודודי, סיפקו את הישג השנה כשעלו לחצי גמר גביע דייויס. מדובר בהישג שרק בעוד כמה שנים נבין עד כמה הוא ענק. למרות ההפסד לספרד, מדובר בחבורה של לוחמים, ווינרים ומוכשרים, אך גם בפוקס אחד גדול (כן, שוב מזל). ללא אקדמיית הטניס שגידלה את אותם בחורים (פעם למדנו מהספרדים), ללא מגרשי חימר ועם לא מעט פוליטיקה (כן, שוב פוליטיקה), העתיד של הטניס לא נראה מבטיח במיוחד.
10. טיפול שורש. ביום שבו אתרי האינטרנט שלנו יוכלו לכתוב על הישגים במקום על עוד כמעט ועל עוד 90 דקות של שחקן כזה או אחר באירופה, נבין שצמצמנו את הפער הענק בינינו לבין הספרדים. שם יש שיטה ויש דרך, כשאצלנו הכל קורה בפוקס (כן, שוב מזל).
אז רציתי לאחל שתהיה לנו שנה של בנייה נכונה ועבודה יסודית בספורט, אבל אז הבנתי שצריך להיות ריאלים במדינה כמו שלנו. אז בקיצור, כל מה שנותר לנו לקוות לקראת תש"ע, הוא שתהיה לנו שנה של מזל.
נבחרת ספרד בכדורסל, אימפרית ספורט
צילום: AP
מומלצים
