אופניים, DVD וערימה ענקית של עיתונים? מתברר שיום כיפור חילוני יכול להיראות גם אחרת. בישיבה החילונית "בינה" בדרום תל אביב יציינו את היום הקדוש זו השנה הרביעית כדרכם – בנוסח יהודי-ישראלי, ואפילו באווירה ישיבתית. בתוכנית: תפילה זכה, "שיחה אישית עם חיים נחמן ביאליק", מדיטציה ותקיעה בשופר. בתפריט: צום (רשות).
"המועד הזה הוא באמת מסובך לאדם חילוני, כי בניגוד לרוב החגים, שבהם לא מסובך לעקוף את העניין הדתי על ידי סביבון, סופגנייה, נטיעת עצים או הבאת ביכורים - יום כיפור ריק מסמלים חילונים", מסביר מנהל בינה, ערן ברוך. "מי שמעמיק יותר יודע שיום הכיפורים לא מכפר על עבירות של בן אדם לחברו, כלומר – הכל ביום הזה הוא בין אדם לבין קונו".
ב"בינה", שפועלת במסגרת רשת בתי המדרש בישראל,
| מחפש תשובה |
|
| התלמוד התל אביבי / אורי יסעור |
|
הם תל אביבים צעירים וחילונים והם לומדים גמרא. האם מדובר באופנה חולפת או בהגדרת זהות חדשה ומתפתחת? |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בערב יום כיפור, למשל, מתוכננת "תפילה זכה"
בדמות קבלת החג בשירה. אחרי "כל נדרי" ותפילת ערבית יתקיים שיעור שכותרתו "שיחה אישית עם חיים נחמן ביאליק". בהמשך הערב יתכנסו התלמידים לשיח קבוצתי, ולאחר מכן יהיה שיעור לבוגרים ואורחים על "האומר אחטא ואשוב" – ביטוי שמקורו ב"הלכות תשובה" של הרמב"ם.
יום הצום עצמו ייפתח עם תפילת שחרית, שתורכב משירת בוקר, התבוננות פנימית ומדיטציה בנושא "סליחה עצמית", סדנת "יום כיפור שלי" ושירה בצוותא. לאחר מכן תימשך התוכנית עם תפילת מוסף, שלוש קריאות בספר יונה,
הליכה ל"בית מעריב" דרך שכונת נווה שאנן או ב"הליכה שקטה", תפילת נעילה, ולבסוף תקיעת שופר ושבירת הצום.
אז גם האדם החילוני נאלץ בסוף להתחבר ליום הקדוש באמצעות אותן התפילות?
"נראה לי שמקור העניין הוא בגישה הרואה בטקסט מקור השראה ולא מקור סמכות", מבהיר ברוך, "בכלל, לא מפחדים לדבר פה על אלוהים ולא מתחמקים מלשאול את השאלות הקשות האלה, כמו 'האם יש בכלל נמען לתפילה?' במהלך חודש אלול, למשל, התעסקו הרבה בנושא הסליחה ולמדו את מסכת יומא".
מנהל "בינה" סבור כי כמו הנוסח המסורתי, "גם רבים משירי חנה סנש ולאה גולדברג הן סוג של תפילה" אך בסופו של דבר גם לו ברור שיש מי שיתחברו אליהן יותר ויש מי שפחות, כפי שיש כאלה שיצומו ואחרים שיבחרו לאכול. מה שבטוח הוא שכאן לא יראו מרתון של "האלופה".
