"ספר פופוליסטי שמטרתו למכור כמה שיותר עותקים"
נתנו לקרן בית-און, מרצה ומנהלת בי"ס לרפואה סינית קלאסית, לקרוא את הספר "ריפוי או פיתוי? רפואה אלטרנטיבית במבחן", ולהגיב. אם הרפואה הסינית כל-כך לא מועילה, כמו שכותבים השניים בספר, היא שואלת, איך זה שאפילו קופות החולים בישראל משלבות אותם במערך הטיפולים הקבוע לחבריהן?
ד"ר סיימון סינג, ופרופ' אדזארד ארנסט כותבים בספרם "ריפוי או פיתוי? רפואה אלטרנטיבית במבחן" את משפט המחץ - "ישנם, למעשה, שני דברים, מדע ודעה: הראשון מוליד ידיעה השני בורות", וזה אולי יותר מכל ממצה מבחינתי לא רק את עומק בדיקתם את הנושאים עליהם כתבו, אלא גם, ובעיקר, את חוסר האובייקטיביות הבסיסית שלהם, שנדרשת למלאכה זו, שלא לומר – את בורותם.
"בהיבטים רבים של הרפואה הסינית המסורתית יש פוטנציאל של נזק", הם מסכמים, תוך התעלמות מוחלטת מהיסטוריה ארוכת שנים של טיפול וריפוי בטכניקות השונות שמציעה רפואה זו, היסטוריה שמגובה בכתבים ומוכיחה עצמה עד ימינו אנו. אפילו קופות החולים בישראל הבינו זאת, ובשנים האחרונות מציעות לחבריהן את אותם טיפולים שהד"ר והפרופסור, מחברי הספר המכובדים, קוטלים במחי מילה כתובה אחת.
הביקורתיות של השניים לגבי מספר רב של טיפולים מוכחים, היא בדיוק כמו אותו ניסיון כושל של העולם המודרני אשר אוחז בעדשת המיקרוסקופ ומביט בעין בוחנת באותו תא אנושי יחיד ובודד, וממנו מסיק מסקנות שאינן בהכרח קשורות אל כל הקשור והעטוף באותה אריזה שמכילה את האדם על כל חלקיו.
את מטרתם העיקרית של מחברי הספר הם השיגו – מכירה המונית של ספרם. כי הקריאה – "המלך הוא עירום", טובה לרייטינג, מעולה למכירות, בעיקר כשהשניים שעומדים מאחורי הכרזה זו מתהדרים בתואר דוקטור ופרופסור. אבל במקרה זה, קריאה זו היא בעיקר פופוליסטית, תוך התעלמות ברורה ממקורות ידע קדומים וניסיון מצטבר של אלפי שנים.
קריאה מעמיקה של הטקסטים מוכיחה כי השניים מייצגים את אותו אלמנט חוזר בשיטה המודרנית אשר בוחר בדרך האינסטנט ומתייחס יותר אל רמת הקליפה, והרבה פחות אל רמת הליבה. שהרי בתחום אותו אני מייצגת (הרפואה הסינית הקלאסית), הליבה עמוקה ורחבה. כל אלו מביאים אותי בכל פעם מחדש לאותה נקודת מחשבה בה אני שואלת את עצמי – כיצד הצליחו לפני אלפי שנים אותם מובילי דרך לגעת ביכולות הריפוי ולהבינם, מבלי שבאמתחתם המבחנה או המיקרוסקופ.
צר לי על אלו אשר בוחרים להכשיל את אחת ההצלחות הגדולות של המאה העשרים של העולם המודרני – השילוב של הרפואה האלטרנטיבית ברפואה הקונבנציונלית, הצלחה גדולה שבעיקרה הבין האדם המודרני שאילולא הקשבה עצמית לגוף ולנפש, לא תצלח דרכו הבריאותית. עולם מודרני שלם השכיל להבין שהפתרון אינו תמיד מצוי בגלולות הפלא שמנפיקה הרפואה המודרנית, ושכל אותן מעבדות ותעשיות משגשגות מייצרות תרופות בעיקר להמונים, ופחות תרופות לאדם. בין שבילי תובנה אלו צמח לו האדם אשר קם בכל בוקר מתבונן במראה ומבין כי האחריות על בריאותו אינה נתונה רק בידיהם של הרופא, המנתח או החוקר, אלא גם בידיו, בגישתו לגופו, ובמחשבותיו אודותיו עצמו.
בעיקר ניכר כי השניים טרם הבינו כי עצמתן של שיטות ריפוי אלו אינה יכולה להתמסמס מתוך ניסיון פופוליסטי של כתיבת ספר שכזה.
הכותבת היא מרצה לרפואה סינית קלאסית ומנהלת "מזרח מערב" , המרכז לרפואה סינית קלאסית בישראל וממנהלי פורום רפואה סינית ב-ynet
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
