מותר "להעלות" מספר אנשים יחד בשמחת תורה?
שאלה:
קריאת התורה בשמחת תורה, הפכה להיות דבר לא רציני, רוב האנשים מדברים ואינם מקשיבים לא לקריאה ולא לברכה. האם יש אפשרות להעלות מספר אנשים בבת אחת כדי "לחסוך זמן", וכדי למנוע את ביזוי המעמד. (ש. שרון)
תשובה:
ש. שלום,
א. בחו"ל עושים שני ימים טובים לשמיני עצרת; האחד – שמיני עצרת, והשני – ביום התשיעי, שמחת תורה. כך מסכם השולחן ערוך את הדברים: "במקום שעושין שני ימים טובים, ליל תשיעי מקדשים ואומרים זמן. (שהחיינו) ולמחר מוציאין ג' ספרים וקורין באחד: וזאת הברכה עד סוף התורה, ובשני: בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות, ובשלישי קורא המפטיר כמו אתמול ומפטיר: ויהי אחרי מות משה". (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרסט).
הרמ"א (רבי משה איסרליש) מוסיף אף הוא מנהגים ליום זה וכותב: "וקורין יום טוב האחרון שמחת תורה, לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה (סיום) של תורה; ונוהגין שהמסיים התורה, והמתחיל "בראשית" נודרים נדבות, וקוראים לאחרים לעשות משתה . ועוד נהגו במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות, וכל מקום לפי מנהגו. ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת, כמו שמקיפים עם הלולב, והכל משום שמחה. ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה, וקורים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר . עוד נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה, וקורים להם פרשת המלאך הגואל וגו'..."
כלומר, נוהגים ישראל להרבות בשמחה ביום זה, ועושים דברים המשמחים והמוסיפים כבוד לתורה, אף על פי שאין נוהגים כן במשך השנה כולה.
ב. שמחה יתרה זו במנהגים, יכולה גם להביא לבעיות הלכתיות. כך למשל מזכיר במשנה ברורה (סעיף קטן יב), את החשש, שמרוב עולים וקריאה בתורה, לא יימצא מנין המאזין לקריאת התורה, ולכן עלולים להגיע לידי חשש ברכות לבטלה, ולכן הוא מציע בשם אחד הפוסקים כי "נכון הדבר שיבחרו עשרה אנשים שישמעו בברכת התורה ויענו אמן. כי נוהגים קלות גדול שאין עשרה ששומעים בקריאת התורה".
ג. יתכן, שמחמת חשש זה היו שנהגו להעלות מספר אנשים בבת אחת לתורה, כמו שמזכיר במשנה ברורה (שם) שיש מקומות שבהם נוהגים "לקרות שנים בפעם אחת, או כהן עם כל הכהנים ולוי עם כל הלויים".
מנהג זה מופיע לראשונה בדברי פוסק אחר (מגן אברהם) כקושיא על המנהג. הוא כותב, כי בירושלמי נאמר ששנים לא יקראו בתורה ביחד. "משמע דאסור לשניהם לברך. וצריך עיון שעושין כן בשמחת תורה":
כלומר, בזמנו העלו מספר אנשים ביחד בשמחת תורה, ולדעתו של המגן אברהם, הדבר מנוגד למה שנאמר בירושלמי, שאין לעשות כן.
ד. אולם פוסק אחר (אליהו רבה, סק"יב) כותב, שעיין שם בירושלמי, ומצא, שהשאלה היתה לגבי המנהג של המתורגמנים (כשם שעדיין נוהגים היום בקהילות תימן) . הירושלמי שואל, האם שניים יכולים לתרגם, והבעיה היא, "משום שאין שני קולות נכנסים לתוך אוזן אחת". והיינו, שלא הברכה היא הבעיה אלא, שמיעת קריאה מפי מספר אנשים יחד.
לפי זה, מסיק האליהו רבה, מכיון שבזמננו, החזן הוא הקורא, ולא העולים, אם כן נכון המנהג ש" נהגו לקרות שנים, ועוד, (אפילו אם קוראים מספר אנשים ביחד), - בשמחת תורה חביבה תורה, והאנשים נותנים דעתם ומקשיבים". כך גם מסכים במשנה ברורה להלכה. (שם) ומוסיף, ש"נכון הדבר לכתחלה שאחד יברך והשאר יכונו לצאת בברכתו או שאחד יברך לפניה ויוציא חבירו ואחד יברך לאחריה ויוציא חבירו, והוא הדין, כשקורין גדול עם כל הנערים הגדול יברך והנערים ישמעו ויצאו".
ה. מדברים אלו עולה, כי מנהג זה להעלות מספר אנשים יחד לתורה בשמחת הדברים, הוא מנהג קדום, המופיע בספרי הפוסקים.
מכיון שהדבר מותר, נראים הדברים, שיש עדיפות למנהג זה על פני המנהג הקיים, להעלות את כל הציבור, אחד אחד, בנפרד. הדבר עדיף, מכיון שבאופן כזה, הציבור מקשיב לקריאה, ואין חשש של ברכה לבטלה. ובכלל, הדבר יכול למנוע זלזול בקריאת התורה.
סיכום:
בשמחת תורה, מותר להעלות מספר אנשים בבת אחת לקריאת התורה, ויכולים לברך כולם ביחד, או אחד יברך והשאר יקשיבו.
נראים הדברים, שמנהג זה, שכבר היה נהוג בעבר (והתברר שיש עוד קהילות שנוהגים בו גם היום), - עדיף מהמנהג להעלות כל אחד בנפרד, כיון שמונעים במנהג זה חשש ברכות לבטלה, וזלזול בקריאת התורה.
עם זאת, יש לאפשר העלאה של אנשים בנפרד, מכיון שיש אנשים שזו ההזדמנות היחידה שלהם במשך השנה לעלות לתורה. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
יש לכם שאלה? רבני צהר עונים בפרוייקט החדשו"ת של ynet ובבית ההוראה "CALL ההלכה" - טל': 1-800-200-377 בימים א' עד ה' - בין 19:00 ל-23:00.
מומלצים
