"טיפול של פגישה אחת זה לא רציני"

"אי-אפשר להתעלם מהמגבלות ומהחסרונות של מגמת הטיפולים הנפשיים הקצרים, שמתאימים רק ל‭30-20-‬ אחוז מהפונים לפסיכותרפיה‭,"‬ אומר פרופ' גבי שפלר, פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מבית חולים הרצוג בירושלים ומרכז פרויד באוניברסיטה העברית ירושלים, שחיבר, בין היתר, את הספרים "פסיכותרפיה קצרת מועד" ו"פסיכותרפיה מוגבלת בזמן‭."‬

"במגבלות האלה פותחו מספר גישות לטיפולים נפשיים דינמיים מוגבלים בזמן, בין 12 ל‭40-‬ פגישות טיפול. בצד יתרונותיהם הברורים של טיפולים אלו – מיקוד וחיסכון במשאבים ובזמן - נמנו גם מגבלותיהם: הישגים חלקיים והתאמה למטופלים ספציפיים, כך שבראייה רחבה הם לא תמיד מועילים.

"הדברים נכונים פי כמה וכמה באשר למה שאפשר להפיק מפגישה אחת, מלומדת, יעילה וממוקדת ככל שתהיה. כל הגישות הטיפוליות מבוססות על תהליכיות, שמחייבת כמה נקודות זמן. הערכת מידת ההתאמה של שיטת הטיפול למטופל ולבעיות שעליהן הוא מתלונן מחייבת התבוננות מעבר לנקודת זמן אחת. כמו כן על המטפל לראות מה השפעת הצעותיו, בדיקותיו והתערבויותיו על מצוקות המטופל‭."‬

למרות זאת, לפי פרופ' שפלר יכולות להיות תוצאות גם לטיפול הבודד. "לעיתים נדירות ייתכנו במפגש אחד גם שינויים בתחום ההתרחשות הנפשית העמוקה. אבל אלה לא תוצאות שיטתיות של התערבות שניתנת לחזרה, ועל כן הצעתן כשיטת טיפול אינה עומדת בסטנדרטים המקצועיים-אתיים שלפיהם עובדים פסיכולוגים ואנשי טיפול. בעייתית מאוד גם העובדה שייתכנו תוצאות מאוחרות יותר להתערבות, חלקן אולי לא רצויות‭." ‬