מוני פנאן - מפקד אהוב, חבר לנשק

מוני פנאן היה אהוב עליי ויישאר אהוב עליי עד יומי האחרון. מותו הפתאומי לוקח חלק ממני ומנפשי, כמו של עוד רבים שזכו לשחק ולעבוד תחתיו לאורך שנים. אין מילים שיתארו את גודל האובדן ואת תחושת האגרוף בבטן שהיכתה כל אחד מאיתנו עם קבלת הידיעה המרה.

• מוני פנאן: סופו הטראגי של האיש שדאג לכולם
  
• מכבי ת"א מנסה לבטל את משחקה בלוס אנג'לס
  
• דורון ג'מצ'י: "מוני היה אבא לכולנו"
  

נסיבות מותו הטראגי של מוני כואבות מאוד. קשה לי לדמיין איך אדם, שנתן מעצמו לכל כך הרבה אנשים לאורך שנים, מגיע למצב בו הוא מרגיש כל כך בודד ומיואש. פטירתו של איש קרוב ואהוב כל כך מגמדת הרבה מטרדות היומיום של חיינו ומעמידה אותן באור הנכון.

איני יודע מה הביא את מוני לצעד הזה. זה גם לא משנה לי. הערכתי לאיש ולפועלו, אהבתי אליו, הזכרונות מימינו המשותפים - כל אלה עומדים מעל לכל. מוני היה אדם אמיתי שהאמין בערך החברות וקידש אותו. הוא היה איש גאה, שאופיו הנחוש וחריצותו הרבה הביאו אותו לחפש פרפקציוניזם בכל אשר עשה.

ההיכרות הראשונה שלי עם מוני היתה כשחתמתי במכבי ב-1987. בימים ההם לא היה לו תפקיד רשמי ורק ידעתי שיש 'מישהו' שעוזר להנהלה. במהלך הקיץ שמעתי שמכבי רוצה להעביר אותי למכבי רמת גן ושיחקתי עם חברים באוסישקין כדי לשמור על כושר. תמונה שלי פורסמה בעיתון ומוני הגיע באמצעות הטלפון עד לקאנטרי בחולון, כדי להודיע לי: "שחקנים שלי לא מתאמנים באוסישקין!". זו הית תחילתה של ידידות עמוקה, שנמשכה עד היום לאורך השנים הארוכות שבילינו יחד - בימים רבים של שמחה ושל עצב.

תשע שנים מאוחר יותר היה זה מוני שהיה כן מספיק כדי לומר לי: "מוטי, אני חושב שדי. הגיע הזמן לעזוב ועכשיו זה בצורה מכובדת. אתה יכול להצליח יפה במקום אחר. עזוב את שמעון, הוא מצידו שכולם יישארו כולם פה, אבל צביקה שרף בונה קבוצה חדשה ויהיה לך קשה למצוא מקום". הדברים נאמרו בטון חברי ודואג ונכנסו ללבי. הערכתי את ההבנה שאני לא רק כלי שמשתמשים בו, אלא אדם עם רגשות. זה היה מוני.

לא תמיד היה לי קל איתו, עם הג'ינג'י הפנאט. אהבתו ונאמנותו למכבי הטריפה לעתים את חושיו ואז אוי למי שעומד בדרכו. זה קרה לי כשחקן שלו וגם כשהייתי בהפועל ירושלים, אבל זה לא פגע באהבתי הרבה לאיש שעד יומו האחרון דאג תמיד, התעניין, שאל ופתח את דלתו למתן כל עזרה.