ועדת הכספים של הכנסת דרשה היום (ב') מרשות המים לבטל בהסכמה כמה גזירות הכלולות בחוק היטל הבצורת, נוכח התרעומת הציבורית שהתעוררה כשצרכני מים החלו לקבל את הקנס המגולם בחשבונות. הרשות התבקשה לגבש את השינויים בצוות משותף עם חברי הוועדה תוך שבוע ימים, אחרת הוועדה תיזום בעצמה תיקוני חקיקה.
בין היתר עלתה דרישה להעלות את מכסת צריכת המים המזערית, שמתחת לסף הקנס, למשפחות שלא דיווחו על מספר הנפשות המתגוררות בבית. החוק קובע שבמקרים כאלה יוטל מס על צריכה של נפש אחת בלבד - 12 מ"ק בחודש. כשבפועל ישנה צריכה גבוהה יותר נדרשים הדיירים לשלם מס.
הוועדה ביקשה גם לבטל את הצורך בהצגת תעודה רפואית לצורך קבלת מכסת מים מוגדלת לנכים, ולהסתפק בתעודת הנכה. ח"כ מירי רגב (ליכוד) מתחה ביקורת חריפה על סעיף זה בחוק: "הנכים צריכים להיות מסוגלים קודם להגיע לסניף קופת חולים ולהציג תעודת נכה כדי לקבל את האישור, אבל שם שולחים אותם לביטוח הלאומי שגם הוא מקשה על הנכים ומוסיף בירוקרטיה מיותרת על גבם כשהוא מחזיר אותם למרפאה או לרופא המטפל".
ח"כ משה מטלון (ליכוד), שהוא בעצמו נכה המרותק לכיסא גלגלים, הביא את המקרה האישי שלו כדוגמא למקרים דומים: "נתבקשתי מהעירייה לשלוח מכתב שמסביר את סוג הנכות שלי וחתימת מנהל מחלקה של בית חולים. מאז אני בהתכתבות ממושכת כדי למנוע את הפגיעה בפרטיות הנכה. הרשות המקומית או ספקי המים לא חייב לדעת ממה בדיוק סובל הנכה".
לאחרונה התקבלו גם במערכת ynet מספר פניות של צרכני מים הזקוקים לאישור רפואי מיוחד לצריכה חורגת, אך נתקלים בקשיים ביורוקרטיים או נדרשים לחשוף את התיק הרפואי המלא והחסוי שלהם בפני פקידי מחלקת המים בעירייה.
סעיף נוסף שהצוות התבקש לשקול ולהכניס לחוק עוסק בהקפאת המס בחודשי החורף, אם תהיה שנה גשומה.
חוק "היטל הבצורת" נכנס לתוקף עם אישור חוק ההסדרים בכנסת. הוא קובע מס בגובה 20 ש"ח על צריכת מים מעבר לכמות קבועה מראש בהתאם למספר הנפשות בבית. ברשות המים רואים במס מנגנון יעיל לריסון הביזבוז, בעיקר בקרב צרכנים החורגים ממכסות ממוצעות באופן קבוע, כמו למשל בעלי גינות המרבים להשקותן. הם מציינים כי מאחר שהוא חל רק על מכסת המים הנוספת (תעריף ג'), שאותה משלמים רק כרבע מהצרכנים, מי שיצרוך מים באופן מושכל לא יגיע לסף המס.
אך בפועל התברר שהמס מקשה על ציבור צרכנים רחב, וחלש יחסית. ח"כ רגב הביאה כדוגמה עובדת ניקיון בכנסת, אם חד הורית שקיבלה החודש חשבון מים בסך 900 ש"ח במקום חשבון רגיל של 200 ש"ח, וכמוה קיבלו גם אלפי אזרחים אחרים לרבות חברי כנסת.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי היום, לאחר קבלת החשבונות החדשים והקנסות, מתברר כי למעלה משליש מהצרכנים נכנסו לקטגוריה המחייבת אותם בקנסות. "אנחנו חכמים לאחר מעשה. זאת לא הייתה הערכת הצוות בעת הדיונים על החוק, והתוצאה מראה שיש צורך בתיקון החוק".
יושב ראש מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט אמר לוועדה כי מס הבצורת הוא אנטי סוציאלי, שפוגע בעיקר במשפחות עד שלוש נפשות והנפגעים הגדולים הם אוכלוסיות הנכים, הקשישים והמשפחות החד הוריות שרובם מתקיימים מקצבאות הביטוח הלאומי בשכר מינימום.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר כי אמנם תמך בחוק בהצבעה בכנסת אך עשה זאת בגלל שיוכו הקואליציוני, אך לדעתו יש בחוק סתירה פנימית: מחד הוא מבטיח לציבור כי אם יחסוך במים לא יידרש לשם קנס, ומנגד האוצר סימן אותו מלכחתילה כמקור הכנסה לקופת המדינה.
מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, אמר כי החל מראשית השנה ירדה צריכת המים הממוצעת לנפש בכ-20 אחוז, ורובה כתוצאה ממסע הסברה על הצורך בחיסכון במים שנערך לפני אישור חוק מס הבצורת. לפי נתוני הרשות הצריכה ירדה מ-114 קוב ל-89 קוב לנפש בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
עוד בטרם אושר החוק, חשף ynet עד כמה מורכב החוק ליישום, מעורפל וסבוך,
ושעמידה בו כרוכה בהמצאת אישורים וחובת דיווח לתאגידי המים. טפח מהסבך הביורוקרטי הזה נחשף היום בכנסת. גזבר עיריית רמת גן, חיים קונביץ, אמר בכנסת כי עד היום רק שליש מצרכני המים בכל הארץ שלחו לרשויות את טפסי ההתפקדות עם מספר הנפשות בכל דירה, כדי לזכות במכסות המתאימות להם. הוא ציין גם כי מחצית הטפסים שהתקבלו התגלו כשגויים, והתריע על הבירוקרטיה שמקשה על תאגידי המים לעמוד במשימת החישוב והגבייה של מס הבצורת.
