מירב הראל קונה לילדיה בגדים בשוק וגאה בזה!
ג'וליה פרמנטו מאשימה אמהות שמלבישות את ילדיהן בטרנינג מהשוק בהתעללות? מירב הראל, חובבת אופנה ואמא לשלושה, לא נשארת חייבת ומסבירה לה כמה דברים על ילדים, אופנה והכסף שביניהם
ג'וליה היקרה,
ראשית הרשי לי להחמיא לך: כמעט 99 אחוזים מהטוקבקיסטים חושבים שנפלת על הראש ומאז את בהלם ו/או צריך לעשות לך reality check ו/או צריך לפטר אותך מלאשה. על ההומוגניות הטוקבקיסטית שהצלחת לייצר, שנראית במחוזותינו רק במקרים עצובים ומזעזעים כאחד, בהם נרצחים ילדים או נאנסות בחורות, RESPECT.
באמת, הישג פנומנלי השגת לך בגילך הצעיר. ונדמה לי, ג'וליה היקרה, שכאן בדיוק קבור הכלב: את פשוט צעירה מדי.
כשאין לך משכנתה שמכלה את כל משכורתך, אוברדרפט מטורף שגורם לחזי מהבנק להתקשר כל יומיים וסעיף הוצאות מורחב על מטפלת, גננת, חוגים וצעצועים, מה עוד נשאר לך לעשות חוץ מלהיטפל לאמהות ש"מעזות" להלביש את ילדיהן בטרנינגים נטולי שיק מאיזה שוק?
האמת, ג'וליה, אני די מקנאה בך ולכן אפרגן לך שיעור בסיסי ומהיר בגידול תינוקות: עד גיל שנה, את צריכה להחליף לתינוק החמוד שלך את כל מערכות הלבוש (אלה עם השיק ואלה מהשוק, באותה מידה ממש) כל שלושה חודשים ולא כי נמאס לתינוק ללבוש את אותם בגדים אלא פשוט כי הוא גדל או פולט על עצמו את המזון שאת מנסה להאכילו, או סתם מכלה את בגדיו בזחילה אינדיאנית ברחבי הבית.
לילדים לא משנה מה הם לובשים
והנה, עוד דבר שכדאי לך לדעת, ג'וליה היקרה: ילדים הם ילדים, וגם אם תשנני להם מבוקר עד ערב "ניקיון-ניקיון-ניקיון", או "נימוסין-נימוסין-נימוסין", או "אופנה-אופנה-אופנה", זה לא יפריע להם לחזור מטונפים מהגן, מעוטרים בצבעי גואש ודבק, מלוכלכים בבוץ בו התבוססו בחצר הגן או בסתם ג'יפה שמרחו עליהם ילדים אחרים, כזאת שלא תרד בכביסה לעולם, גם אם הטרנינג שעליו נמרחה הוא מתוצרת "גוצ'י".
כן, ג'וליה, קבלי מבזק חדשות שאולי יסעיר את רוחך: לקטנטנים לא ממש משנה אם הלבישו אותם בג'וצי או בשמוצ'י, זה לא מה שיפריע להם להתלכלך, כי ההתלכלכות היא חלק בלתי נפרד מהיותם ילדים. מצד שני, גם הבד הוא בד, וגם אם על התווית כתוב גוצ'י הוא יתלכלך כשחומרים בלתי מזוהים יימרחו עליו, באותה מידה אם על התווית מהשוק יודפס שמוצ'י.
רוצה לדעת מתי כן משנה לילדים מה הם לובשים? הדפסי הגיבורים, בהנחה שאנחנו מדברים על ילדים עד גיל 10. מבוב ספוג או הבנאי, דרך צבי הנינג'ה, בראץ, דורה, הלו קיטי ועד STARWARS ובאקוגן. אותם, ורק אותם, הם רוצים ומצידם גם אם ג'ורג'יו אראמני בכבודו ובעצמו יעצב להם טי שירט ממאה אחוזי כותנה, אם הדמות החביבה עליהם לא מופיעה על החולצה - היא לא תילבש. ואז, מה תעשי, כשאת לחוצה לצאת מהבית לפגישה סופר חשובה ושהילד שלך צורח שהוא לא הולך לגן בלי הטרנינג עם הדמות החביבה עליו, אותו טרנינג שאת, ג'וליה, מתעקשת לעקם את האף ולכנותו "הדהוי והמרופט שעבר כבר 100 כביסות"?
תאמיני לי, ג'וליה, שאת תמצאי את עצמך רבע שעה מאוחר יותר באוטו, בדרך לפגישה אליה את כמובן מאחרת, אחרי שהורדת ילד אחד מאושר בגן, לבוש בחולצת הגיבור שלו, ולא יעזרו לך כל אלוהי האופנה, החיים והמתים גם יחד.
בגדים לילדים? לא חלק מהתפריט שלהם
עוד דעה על גידול ילדים"מה אתם יודעים, בחורף אני לא מקלחת כל יום"מירב הראלמירב הראל סיפרה לכם באתר שלנו, שכשהתינוק שלה היה בן חודש, היא המריאה עם בן זוגה לחופשה חלומית בת שבועיים בתאילנד. הטוקבקיסטים היו חלוקים בדעתם: היו שצידדו, היו שקינאו, וגם אלה שהזדעזעו. בחשיפה אמיצה היא מתוודה: "כשאפשר, אני גם לא מקלחת אותם". נו, ואתם מקלחים כל יום?
אגב ג'וליה, אלה גם הגילאים שבהם התפריט שלהם מורכב ממעדני גורמה כגון שניצל עם קטשופ, פסטה עם קטשופ, צ'יפס עם קטשופ, פתיתים עם קטשופ ולקינוח – מילקי. האם את באמת חושבת שהם אוכלים בסכין ומזלג ואומרים "ביטה מאמא, העבירי לי, במטותא ממך, את המגבונים, על מנת שאוכל למחות מחולצתי את טיפת הקטשופ שזלגה בטעות על דש חולצתי הלבנה העשויה ממאה אחוז כותנה שאת, אמי היוקרתית ובעלת חוש האופנה המפותח, הקפדת לרכוש עבורי?"
אז זהו, חמודה: הם לא. ויותר מכך: מגיל מסוים הם מפתחים אישיות ורצונות משל עצמם ומתעקשים לבחור לעצמם את הבגדים. את יכולה לטרוח ולרכוש להם את מיטב בגדי היוקרה והשיק, הם פשוט יישארו בארון. גם האמא הכי שיקית ביקום מגלה עד מהרה שבנות מעדיפות ורוד ונצנצים ורצוי שיהיו משולבים זה בזה. את יכולה להזדעזע כאוות נפשך, את יכולה גם לנסות לכוון, לייעץ, להציע, ואפילו לאיים עליהם שאם הם לא ילבשו חולצה ממאה אחוזי כותנה הם לא יקבלו אופניים עם הילוכים. רק מה שיקרה הוא שהמלאך ילבש את החולצה האיכותית פעם אחת, יקבל את האופניים ואז יודיע שהחולצה לא נוחה לו, הוא לא אוהב אותה ובכלל הוא לא מתכוון ללבוש אותה שוב. לעולם.
מירב הראל עם משפחתה. מימין: מייקי בחולצת STARWARS LEGO שנשלחה מהדודה בארה"ב ומכנסיים משוק הכרמל, סה"כ שווי הלוק: כ-60 שקל. באמצע איתמר בחיתול אופנתי ומשמאל יונתן בחולצה ומכנסיים מהשוק לפי בחירתו ובשווי 50 שקל (צילום: אלון צדוק)
שיק יש גם בשוק
בשורה התחתונה כמעט הכל מתחיל ונגמר בכסף, כסף שמרבית אוכלוסיית ההורים איננה משופעת בו ולכן הם מוצאים עצמם בשווקים (למה נטפלת דווקא לשוק הכרמל? דעי לך שבשוק ראש העין יש בגדים נהדרים), קונים לילדים את הטרנינגים עם ההדפסים שהם אוהבים, במחיר שלושים שקל החליפה, במקום 300 שקל מחירה "בחנויות אופנתיות לילדים", וממש כמוני, גם לוקחים מהחברים והחברות את הבגדים הישנים של הילדים שלהם, אלה שלא מטונפים מדי או דהויים מדי, כי מה לעשות, כמה כסף אפשר להוציא על ביגוד לילדים?
ולסיום, ג'וליה היקרה, אני מציעה לך שתקדישי את הטור הבא שלך לעצות לאמהות אופנתיות אך נטולות ממון. המליצי לנו איך להלביש ילדים בצורה אופנתית עם בגדים שנרכשו בשווקים.
הרי בסופו של דבר, כל חובבת אופנה בתחילת דרכה יודעת, שלא באמת משנה איפה רכשת את הבגדים אלא מה קנית ומה עשית עם הפריטים שרכשת. ואת ג'וליה, אמורה לצעוק את זה אינסטינקטיבית כשמעירים אותך באמצע הלילה ושואלים: "איפה המפתחות של הצוללת?", את יודעת את זה כי את מבינה גדולה באופנה. יאללה, לכי על זה ותראי איך גם תצאי מלכה וגם כל ההורים שהצלחת לעצבן, אולי יסכימו לחזור לקרוא את המלצותיך על אופנה, למבוגרים.
