- "אין הבית עומד אלא על שני דברים הללו הזית והתאנה" (התלמוד הירושלמי, מסכת ביכורים ס"ג, ד)
היום, 27 באוקטובר, יושק באולמות האבירים בעכו פסטיבל ימי ענף הזית,
היוצא לדרך זו השנה ה-15. 15 שנה לפסטיבל אשר מקפל בתוכו מאות שנים של תעשיית זיתים מפוארת באדמות הגליל. לפי עדויות אכיאולוגיות, בתקופת בית שני ובימי המשנה והתלמוד הפך הגליל למרכז הגדול והחשוב ביותר של תעשיית שמן הזית הקדומה.
אין זה מקרה כי גידול עצי זית ותעשיית הזיתים פרחה בגליל. אדמת הטרה-רוסה החרסיתית והאדמדמה, שכה אופיינית לגליל, מתאימה לגידול עצי זית; מזג האויר הנוח וכמות המשקעים היפה בדרך כלל הניחו אף הם מצע טוב לגידול זיתים. לפני שהיה הגליל למרכז גידול הזיתים בארץ היה תואר זה שמור לאזור יהודה. יש המשערים כי לאחר שהחשמונאים כבשו את הגליל הם העבירו ציבור רב מהדרום לצפון, ויחד עימם עבר גם הידע של גידול זיתים והפקת השמן לגליל.
הרומאים ששלטו בארץ החריבו את ענף גידול הזיתים בארץ והשתמשו בעצים כדי לבנות אניות ולהקים מבצרים ומבנים שונים ברחבי הארץ. בתלמוד הירושלמי נכתב כי "בראשונה שלא היו הזיתים מצויין שבא אדריינוס הרשע והחריב את כל הארץ..." (מסכת פאה ז, א). גם השבטים שהגיעו מחצי האי ערב יחד עם הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 תרמו להרס תעשיית הזיתים בפרט והגידולים בארץ בכלל, אך לאחר שלמדו הנוודים את איכותה וטיבה של החקלאות, עזרו לשקמה. עד כדי כך, שהחוקר הערבי אל מוקאדסי, שפעל במחצית השניה של המאה העשירית, טען כי "בעכו והסביבה מטעי זיתים גדולים המניבים זיתים לרוב, ומהם מפיקים שמן הרבה יותר מהדרוש לה".
שנים לאחר מכן, במאה ה-19, טייל בארץ הסופר האמריקני מארק טוויין ואת רשמיו, הקודרים בדרך כלל, צרר בספר בעל השם הציניקני "מסע התענוגות בארץ הקודש". "הגענו בשלום להר-תבור (...) כל הדרך לא ראינו נפש חיה (…) בשום מקום כמעט לא היה עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר, אותם הידידים הנאמנים של האדמה הזיבורית, כמעט נטשו את הארץ".
אבל בימי המנדט הבריטי החל שיקום נרחב של מטעי הזיתים בארץ בכלל ובגליל בפרט, הן בקרב המתיישבים היהודים והן ביישובים הערביים. מטעים קיימים שוקמו, מטעים חדשים ננטעו והארץ חזרה להניב את פריה.
קשה להגזים בחשיבות עץ הזית בימי קדם. עליו הירוקים שימשו מזון לבעלי חיים, עליו היבשים להסקה ואף נזכר כי שימשו לכתיבה. מהענפים הכינו סלים, את הפרי הכינו בדרכים שונות: כבישה, יבוש, שליקה ובישול. "כזית חי, כזית נא, כזית שלוק, כזית מבושל" (תוספתא מכות ד,ו). אך חשיבותו העיקרית נודעה כמובן על השמן המופק מפרי הזית. שמן הזית שימש למאור, כתשמיש קדושה בבית המקדש וכבסיס לתמרוקים שונים. הגפת, אותה עיסה הנותרת בבית הבד לאחר המעיכה והפקת השמן, משמשת עד היום כחומר הסקה.
"יצא קציר חיטים ונכנס בציר, יצא בציר ונכנס מסיק" (תוספתא, שבועות ד,כ). הזית נותן את פריו לסרוגין - שנה אחת פריו רב ושנה אחת מועט, ועל כן השנה אינה צפויה להיות שופעת. סמוך לחורף ולגשם מתחיל המסיק. אצל המגדלים, מתגייסת המשפחה כולה ויוצאת "לחלוב" את העצים. ואלה שעצי זית אינם גדלים בחצר ביתם מוזמנים להגיע לגליל ולהשתתף באירועי פסטיבל "ימי ענף הזית", המשמר בתוכו משהו מגדולתו של הפרי הירקרק.

צילום: "עין מצלמת"
מראר - מג'אר: סיור מכוניות "בעקבות הזית והשמן" בהדרכת מר סעיד סרחאן.
מקום איסוף: רחבת בנק הפועלים במורד הכפר בשעה 11:00.
סיור במטעי הזית: רומי, סורי, מנזנילו (כולל מסיק עצמי ), ביקור בבתי בד אבני רחיים ומודרנים. ביקור באתר "בצל עצי הזית" בתוך המטעים
סיור בעקבות נשים ערביות מבשלות
חדוה ליבנת עורכת סיור מודרך בגליל בעקבות סיפורים אישיים של נשים שחיות בחיפוש מתמיד אחר איזון בין האותנטי למודרני.
ימים ושעות פעילות: 30-31/10 6-7/11 שעות בהתאם לתאום עם הקבוצה. מיועד לקבוצות בלבד ( בין 10-25 משתתפים) אורך הסיור בין 5-7 שעות.
טלפון: 054-2203817
פקיעין - בית בד אלזייתיון
סיורים מודרכים בבית הבד, כולל טעימות ממיטב התוצרת המקומית, פינת חי ומשחקיה לילדים.
טלפון: 04-9974155, 050-8228100
בית ג'אן - "הרי הגליל" בית בד
אתם מוזמנים לסיור מודרך ומקצועי בבית הבד "הרי הגליל" בבית ג'אן, שבלב שמורת הר מירון. שם תמצאו את סוד ההפקה של שמן הזית המשובח.
לפרטים: 052-7022401 050-9850220
"כפר נצרת המשוחזר" בעיר
מסיק זית והפקת שמן מסורתית. המסלול מתחיל במסיק זיתים שאתם, המבקרים, מבצעים בלווית אנשי הכפר. הכפריים מובילים את ילדיכם על ידי רכיבה על חמורים לבית הבד המסורתי, שם מופק השמן באופן מסורתי. בהמשך, ביקור בבית הכנסת המשוחזר, סיור בין בתים עתיקים ועוד. נא להצטייד במים ובנעלי הליכה נוחות.
הסיורים בחינם וההרשמה מראש במשרדי עמותת נצרת לתרבות ותיירות, 04-6011072, או 054-6668952.