האקס שלך תפס עד כה את מקום בן זוגך האמיתי
כשהשתחררת סוף סוף מהמיתולוגי, הכל הסתדר. אמרת שזה נס. ניסים קורים למי שמאמין, ואני עדה שלמרות הקושי, מבעד לדמעות, ידעת שהסוף יהיה טוב. לא הפסקת להאמין באמונה שלמה שהנכון יגיע, וזה קרה. מכתב לחברה לקראת נישואיה
אחר צהריים אחד במרכז ירושלים עברתי ליד דלת ברחוב קינג ג'ורג', ואת בדיוק יצאת מפתח אותה דלת. בעבר עבדנו יחד, ושמחנו להיפגש שוב אחרי שנים. סיפרת שאת קוראת את הטורים שלי ומתמוגגת. שמחתי שלפחות קוראת אחת נאמנה יש לי. סיפרת על האקס המיתולוגי, שהקשר איתו נגרר, הסתיים ונגרר שוב.
אחרי שסיכמנו את נושא היחסים המקרטעים עם גברים שלא בנויים לקשר, עברנו לדבר על עבודה. סיפרתי לך שבדיוק הציעו לי להקים עסק מאפס, שאני מחפשת צוות עובדים שיסייע בהקמת המקום. הצעתי לך לבא לעבוד איתי ולסייע בהקמה, כי את הרי מומחית בתחום, ואת הסכמת.
היום, שנתיים אחרי, יש לנו עסק משגשג ומצליח. הקמנו מקום מחורבה, מאדמה חרוכה, ארבע נשים מדהימות. צברנו מוניטין ושמנו הולך לפנינו. אבל עם ההצלחה המקצועית הגיע התסכול על הכשלונות המהדהדים במערכות היחסים שלנו עם גברים שמילים עבורם הם כמו סוכריות בפה – מתוקות, מתכלות, ואין בהן כלום.
מידי שבוע נהגנו לנתח מערכות יחסים ואת הגברים התורנים בחיינו. המסקנות היו קשות. בשיחות שלנו בשנתיים האלה גילינו שאנחנו דומות יותר מכפי שידענו. שתינו נחשבות מעט מסתוריות, שתינו הגדרנו מחדש את המילה ספייס - יודעות לתת ספייס וחייבות לקבל, כמעט כמו גברים.
החברות בינינו מאווררת, ועם זאת הקשר חזק. עברנו כל כך הרבה יחד, אלו היו שנתיים סוערות במיוחד. תמיד מצאנו נושאי שיחה, אבל איך לא - רבות מהשיחות היו על יחסים. אני חילונית מאמינה ואת דתית. תמיד נפגשנו באמצע, בשיחות על אלוהים, על אמונה, על גברים. את לא הפסקת לחפש אחר האחד וביקשת אותו מאלוהים.
יצאת לדייטים אין ספור באתרי היכרויות לדתיים, בחיפוש אחר הנשמה התאומה. לא הפסקת להתפלל לאלוהים. לבקר בקבר רחל, בכותל, אצל רבנים. לא ויתרת. עד שלפני שנה הכרת גבר. חשבת שהוא האחד, אבל בדרך לחתונה החלטת שאינך שלמה עם הבחור. וביטלת את החתונה, למגינת ליבו ולמגינת ליבם של הורייך.
קצת אחרי הפרידה שלכם פרסמתי טור חדש. קראת אותו ואת הטוקבקים ומיד שלחת לי הודעת טקסט והפנית אותי לטוקבק ארסי במיוחד, חסר פרופורציות נגדי ונגד חברותיי. לא היה לך ספק שמדובר בבחור שהיית מאורסת לו וביטלת. הוא לא השלים עם המצב. ביודעו שאת קוראת את הטורים שלי, שתל בתגובות מסרים ארסיים נגדך ונגדי. הוא ביקש לפגוע בך דרכי. איזה מזל שלא נישאת לו.
הוא היה חי נושם, ועם זאת נעדר ומכאיב
בשנתיים האלה, לא חשוב עם מי יצאת, תמיד היה ברקע האקס המיתולוגי. אותו אקס שבבית הכנסת הבטיח לך להינשא במקום ומעולם לא קיים את הבטחתו. הוא היה חי נושם, ועם זאת נעדר ומכאיב, מהתל בך ומתעתע. הסיפור שאינו נגמר.
בינואר שנה שעברה, בעת שהותי בחו"ל, כתבת לי מייל שהוא מתחתן. אותו גבר שהבטיח להינשא לך, הבטחות שווא, מתחתן עם אשה אחרת. כאבתי את כאבך. כששבתי ארצה גיליתי שלמרות הכאב את חזקה, שאת מתגברת. וכמו בשיר של אלניס מוריסט "אירוני". הכל פתאום התחוור, הסתדר. כאילו גילית את החלק החסר בפזל.
האקס שלך תפס את המקום של בן זוגך האמיתי, הנכון לך. כי אחרי זמן לא רב הכרת את מי שאת עומדת להינשא לו בקרוב. מי שאין לך ספק שהוא האחד, מי שגרם לך להפסיק לשאול שאלות להפסיק לתהות, כי למרות הקלישאה, כשזה "זה" - יודעים. זה פשוט. לא מסובך. ואין שמחה כהתרת ספקות.
חברתי היפה, החכמה והרגישה. אני שמחה שהגעת למנוחה ולנחלה. את כל כך ראויה לזה. שילמת מחירים כבדים, היית במערכות יחסים שהוציאו ממך כאב וקושי. והנה הגיע מי שרק רוצה לעשות לך טוב. גבר עדין שמכבד אותך ומבקש לאהוב להוקיר אותך.
אמרת שזה נס. ניסים קורים למי שמאמין, ואני עדה שלא חשוב מה ארע לך, למרות הקושי, מבעד לדמעות, ידעת שהסוף יהיה טוב. לא הפסקת להאמין באמונה שלמה שהנכון יגיע, וזה קרה. אני שמחה לראות השלווה שנושקת בחייך. הנה, בעיני האיילה היפות שלך מפציע שחר חדש. את דמעות הכאב שבכינו יחד מחליפות דמעות של אושר.
יקירתי, כשאת בפתחם של חיים חדשים אני רוצה לאחל לך את כל הברכות שבעולם. תודה שהיית בשבילי בקושי ובשמחה. שמחה בשמחתך מאוד. ונתראה בחתונה שלך.
- מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על אקסים ואקסים מיתולוגיים
מומלצים
