שתף קטע נבחר

החרם על ישראל ברשת: קיוונים לדמותו

החרם האקדמי, התרבותי והכלכלי המרחף מעל ישראל מצד מדינות זרות וגופים לאומניים אחרים זוכה לביטוי גם ברשת האינטרנט. מסע אל לב מאפליית השנאה

לא אוהבים אותנו בעולם. התמיכה המקוונת בקמפיין החרם על ישראל, התחברה היטב לקטר רכבת התעמולה האנטי-ישראלית הדוהרת במהירות גם אל עבר

המדיה המסורתית.

 

מעל מיליון תוצאות בגוגל לצמד המילים boycott Israel מראות שמדובר ביותר מתופעה חולפת. מדובר בבסיס תמיכה מקוון מוצק ואיתן לקמפיין הקורא להחרים את ישראל בעולם הפיזי, לרבות מוצרים המיובאים ממנה וכן מוסדות אקדמיים בה.

 

לצד אתרים גלובליים, המציעים תיאורים גרפיים של פשעי המלחמה שלכאורה מבצעת ישראל, ומפרטים את המותגים שיש להחרים עקב תמיכתם בישראל, קיימים גם לא מעט אתרים מקומיים (כמו בבריטניה, אירלנד, ניו-זילנד ונורבגיה) ואף אתר המיועד לדוברי ערבית במדינות כמו אפגניסטן המוקדשים לכך. אפילו התארגנויות מקומיות אחדות, מתגאות באתרי שנאת-ישראל משלהן, כגון האתר של תומכי החרם בניו-יורק ובדרום קליפורניה.

 

באתרים המקומיים ניתן למצוא בין היתר כתובות של עסקים המוכרים תוצרת ישראלית ומהם יש להימנע, כך שמדובר בהפעלת לחץ ישיר על בעלי עסקים קטנים מתוך הקהילה שבתוכה הם פועלים. כמו כן, אתרים אלו משמשים לארגון הפגנות מקומיות לתמיכה בחרם, ואף מספקים פוסטרים ומנשרים לחלוקה עבור אותן הפגנות.

 

אם מחרימים יש חברים

התופעה אינה מוגבלת כמובן לאתרים עצמאיים, ואף לא לבלוגוספירה. קבוצות תמיכה בחרם צצות ברשתות חברתיות שונות כמו פטריות אחרי הגשם. בפייסבוק לבדה קיימות נכון לרגע כתיבת שורות אלה, 854 קבוצות העונות למילות החיפוש boycott Israel. מספר החברים בקבוצות דווקא נמוך באופן מפתיע: ברובן כמה מאות בלבד. הקבוצה המובילה מכילה כ-10,000 חברים. לשם השוואה, בקבוצה הגדולה ביותר למען שחרורו של גלעד שליט יש כמעט 100,000 חברים.

 

יכול להיות שניתן לתלות את ה"אשמה" באחוזי החדירה הנמוכים של רשת האינטרנט במדינות ערב, ובעובדה שהמשטרים שם חוסמים את הרשת החברתית הפופולרית חדשות לבקרים.

 

גם ברשתות שיתוף וידאו כגון יו-טיוב אפשר למצוא לא מעט "חומרי הסברה" על החרם הכלכלי, התרבותי והאקדמי המוטל על ישראל.

 

האשמה: "סיוע לאפרטהייד הציוני"

חלק מהאתרים עוסקים בהסתה ישירה נגד חברות פרטיות. חלקן חברות שמייצרות בארץ (כמו קמפיין "יופי גנוב" נגד מוצרי הקוסמטיקה של מותג אהבה) ואחרות הואשמו ב"סיוע לשלטון האפרטהייד הציוני" (כמו מוטורולה, המספקת ציוד לצה"ל, ויצרנית המכוניות וולוו, המוכרת אוטובוסים ממוגנים להתנחלויות).

 

כמובן שיצרנים בלבנון וברשות הפלסטינית קפצו על ההייפ השיווקי שנוצר מהחרם, והחלו בפעולה הפוכה: הם מקימים אתרים למכירה של תוצרת מקומית, במחירים די גבוהים, תחת הכסות של סיוע למאבק הפלסטיני.

 

לדוגמה, תוכלו לרכוש צלב קטן מעץ זית העשוי בעבודת יד בגדה המערבית, תמורת ארבע לירות סטרלינג (כ-25 שקלים) או נרתיק לטלפון בכ-80 שקלים ברקמה ידנית עדינה של ארגון נשות בית-לחם.

 

התשובה הציונית

כצפוי, יהודי העולם לא הגיבו בשתיקה על מתקפת התעמולה האינטרנטית. ארגוני תעמולת נגד קיימים, וכן אתרים בגנות החרם מנסים לקדם הסברה ישראלית באמצעות סרטוני וידאו (כגון זה, שהופץ לאחרונה גם ברשתות החברתיות) וכן באמצעות פעילות קידום אתרים (SEO), שמטרתה, בין היתר, להשתלט על מילות חיפוש נפוצות הקשורות לאנטישמיות, אנטי-ציונות כמו גם החרם.

 

חלק מהקולות קוראים להפיל את אתרי ההסתה נגד ישראל, הגובלים פעמים רבות בגזענות ואנטישמיות. אך סביר להניח שמאמצים ישראלים להפיל אתרי הסתה רק תגדיל את השנאה כלפי ישראל והעם היהודי ופעולה שכזו אף עלולה לשמש כתירוץ לטובת החרם, או לפעילות נגד סייבר-טרוריסטית..

 

אך לא רק היהודים הגיבו ברשת לחרם, ויש לנו ברשת תומכים מפתיעים, שהם לא אזרחי מיקרונזיה: חברים במפלגה הירוקה בבריטניה, למשל, הקימו בלוג התנגדות לחרם על ישראל והאנטישמיות הגואה בבריטניה.

 

איך אני יכול לעזור?

כבר ידוע שהאינטרנט הוא אחד משדות הקרב האלימים ביותר על דעת הקהל העולמית. למרבה הצער, עדיין נראה שישראל מפסידה בקרב. המאבק העיקש להראות גם את "הצד שלנו", עודנו נמשך ובעצם הכוח לעשות ולשנות הוא בידינו.

 

תוכלו להצטרף לקבוצת פייסבוק התומכת בביטול החרם, לכתוב (בנימוס כמובן) בפורומים ציבוריים בנושא, לכתוב בבלוג משלכם או להקים אחד יעודי, המספר לעולם על החיים בישראל ועל נקודת המבט שלכם על המזרח התיכון. דווקא ברשת האינטרנט מילותיו של אחד, באם הן מוגשות באופן נוח לעיכול, יכולות להישמע למרחקים ארוכים ולהטות את כף המאזניים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים