הידיעה בדבר ארוחה בה שילם המיליארדר רומן אברמוביץ 52 אלף דולר, התפרסמה בתקשורת כקוריוז. אך מדובר בידיעה עצובה: בזמן שאנשי המעמד הבינוני מלקקים את פצעי המשבר העולמי והעניים נותרים כרגיל שכוחים ומוזנחים, יש מי שיכולים להוציא עשרות אלפי דולרים על ארוחה אחת, שפרסומה מעיד יותר מכל על אטימותו של מעמד האוליגרכים, הברונים השודדים המשלשלים לכיסם הון עתק מעמלם של עובדים ברחבי העולם כולו.
הניגוד בין דו"ח העוני שלנו, המעיד על כך שרבע מהאוכלוסייה הישראלית ממוקם הרחק מהשכר הממוצע ואפילו החציוני, הרחק מכל רמת הכנסה המאפשרת קיום בכבוד, לבין הידיעה שיש מי שיכול להרשות לעצמו לבזבז כמעט 200 אלף שקל על ארוחה, מעיד על הפערים בעולם כולו.
אברמוביץ אמנם לא עשה את הונו כאן, ולא הוא אחראי לעוניים של עובדים ישראלים. אולם גם לנו לא חסרים מיליונרים כמותו. אברמוביץ הפך את הכנסותיה של רוסיה מנפט, אי שם בסיביר, מנחלת אזרחיה כולה - למקור לבזבוזים אין סופיים על מותרות ותענוגות.
כך הוא מסמל את הרע והרקוב בשיטה הכלכלית שבה אנו פועלים, שיטה שמאפשרת למיעוט של בעלי הון המוקפים בשכבה מצומצמת של שכירים שמרוויחים טוב, לנצל את העולם כולו, את משאביו ואת תושביו להגשמת גחמותיהם הנרקיסיסטיות.
הגיע הזמן להפסיק להעריץ את המיליונרים, ולשאול את עצמנו מה היה קורה אם במקום לאפשר להם הכנסות ללא הגבלה מעבודה ומשאבים שאמורים לפרנס את כולנו בכבוד, היה ההון העולמי מתחלק בצורה אחרת.
למעלה ממיליארד אנשים רעבים בעולם, עשרות מיליונים מתים מדי שנה ממחלות בשל העדר יכולת לממן תרופות רק כי מישהו צריך להרוויח. מיליונים סובלים מקור ורעב כי מחיר הנפט עלה לרמה מטורפת, גבוה פי 15 מעלות ההפקה של חבית נפט. מחיר זה מאפשר לבעלי חברות הנפט כמו אברמוביץ לבזבז עשרות אלפי דולרים על ארוחה, בזמן שמחיר המזון שלנו עולה, כמו גם מחירה של התחבורה - כי הנפט יקר יותר.
זהו שוק חופשי מהיגיון ומפיקוח - אלמנטים שדווקא היו מאפשרים קביעת מחיר ריאלי למוצרים, במקום לקדש רק מכסום של רווח.
חוסר הבושה של האוליגרכים נובע מכך שהם יודעים כי איש לא יעצור בעדם. במקום זעם וכעס על חוצפתם ויהירותם, ההערצה כלפיהם רק תגבר בעקבות הפגנות פזרנות כאלו.
הגיע הזמן לשאול בקול רם מה תורם לנו הקפיטליזם הניאו ליבראלי. מה תורמת לנו הגלובליזציה, הסחר החופשי, ארגון הסחר העולמי והשוק החופשי מרסן, מלבד עוני לרוב וארוחות שחיתות למיעוט מיוחס של ברונים שודדים.
ד"ר גלעד נתן, מכון קבנר להיסטוריה גרמנית
