חוגגים 80 לקניוק
חברים, בני משפחה וסופרים הגיעו לבית ביאליק כדי לחגוג עם יורם קניוק את יום הולדתו ה-80. רבים סיפרו על ההשפעה שהיתה לו על חייהם
חברים, בני משפחה, סופרים, עורכים, משוררים ועוד הגיעו אתמול (ה') לבית ביאליק כדי לחגוג 80 לסופר יורם קניוק. "אני בכלל לא בן 80", הוא התבדח, "זה רק עוד חצי שנה. כנראה זה מה שקורה כשמגיעים לגיל הזה - חוגגים פעמיים בשנה".
דרך ספרותית לא פשוטה ובעיקר לא סלולה עבר יורם קניוק. מנחת האירוע, שהרה בלאו, ציינה זאת ואמרה שלמעשה כיום הממסד מחבק אותו, אחרי שנים רבות של התעלמות.
לא ברור כל כך מי הוא אותו ממסד, אבל כן ברור החיבוק הגדול שקיבל קניוק אתמול. אחד אחד עלו לבמה רוני סומק, עוזי וייל, רנה ורבין ואחרים, וסיפרו כמה קניוק השפיע על חייהם יותר מכל סופר אחר.
ואולי זה כוחו של קניוק, לא במאסות, לא בהמונים, לא באיזה ממסד, אלא בהערכה שקטה, יחידנית, שעם השנים הלכה ותפחה - קבוצה של קוראים איכותיים, אדוקים, שלאט לאט כל אחד מהם גילה שהוא לא לבד, ושמדובר בקבוצה מרשימה יותר מכפי שחשב.
לבסוף עלה קניוק עצמו, התיישב, ביקש לעמעם את האורות. הוא סיפר זיכרונות מסבו וסבתו, ובדרכו האסוציאטיבית, הפרועה, החדה ויוצאת הדופן קישר את כל הדברים לספר "היהודי האחרון", שיצא לאחרונה מחדש, וכמובן עשה זאת בהרבה הומור. ארי פולמן, אחד ממעריציו של קניוק, הביע תקווה להיפגש עוד עשרים שנה ביומלדת 100, עם עוד כמה ספרים שייכתבו. יש למה לחכות.
