משפחות האומנה בישראל הן, בעיניי, קודש הקודשים של ההתנדבות והסיוע. משפחות אלה נוטלות על עצמן את אחת המשימות המורכבות, המסובכות והרגישות ביותר בחברה הישראלית. המשמרת של משפחות האומנה אינה אורכת 4-5 שעות שבועיות בלבד, כי אם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה"
יחידת העילית של החברה הישראלית
"ריבוי העמותות בארץ חושף גם את הישראלים היפים. עשרות אלפי המתנדבים, שהחליטו להרים את עצמם ממדורת השבט המסממת ולעשות מעשה". לרגל יום הילד הבינלאומי שיתקיים ביום ו', אריק רוזנטל מפרגן למשפחות האומנה
ביקורת רבה מוטחת בשנים האחרונות בממשלות ישראל על כך שהן הפריטו את אחריותן החברתית והעבירו את נטל הטיפול באוכלוסיות החלשות לידי אלפי העמותות שקמו בישראל. הביקורת מוצדקת. מדינה מפותחת ונאורה לא יכולה להרשות לעצמה, לאורך זמן, להתנער מאחריותה לאזרחיה ולתושביה.
אפשר לכתוב על כך סדרה ארוכה של מאמרים מלומדים שיחזקו את הטענה הזו. עם זאת, אפשר גם לראות את חצי הכוס המלאה. ריבוי העמותות בישראל חושף בשנים האחרונות גם את הישראלים היפים. עשרות אלפי המתנדבים, שהחליטו להרים את עצמם ממדורת השבט המסממת ולעשות מעשה, הם התגלמותה של ארץ ישראל היפה.
יש אין ספור דרכים להתנדב במדינת ישראל ולסייע למי שזקוק לכך. אלפי העמותות
עבור ילדים שכבר אינם חיים עם משפחותיהם הביולוגיות, הרעיון של "בית" רחוק מלהיות מובן מאליו. תערוכה חדשה: "ילד, בית, אור" מאפשרת הצצה נדירה לעולמם הפנימי של ילדים במשפחות אומנה במהלך החיפוש שלהם אחר זהות, יציבות ואהבה
הפועלות בישראל מקיפות כמעט את כל תחומי החיים, וההיצע הוא אדיר. חולים, עניים, חלשים, קשישים, עולים, ילדים, נרקומנים, מוגבלים, נפגעי תאונות, ניצולי פיגועים, אלמנים ואלמנות ועוד - כולם יכולים למצוא מענה בדמות סיוע של עמותה כזו או אחרת. ההתנדבות כרוכה בדרך-כלל בהשקעה של מספר שעות בשבוע. בתום משמרת ההתנדבות הנזקקים נשארים עם הבעיות והמתנדבים חוזרים לביתם, עד למשמרת ההתנדבות הבאה.
בין כל אפשרויות ההתנדבות ישנה אפשרות אחת נוספת, אחרת, המבטאת באופן העמוק ביותר את מושג הנתינה. מבלי להמעיט בערכן של דרכי הסיוע הרבות, משפחות האומנה בישראל הן, בעיניי, קודש הקודשים של ההתנדבות והסיוע. משפחות אלה נוטלות על עצמן את אחת המשימות המורכבות, המסובכות והרגישות ביותר בחברה הישראלית. המשמרת של משפחות האומנה אינה אורכת 4-5 שעות שבועיות בלבד, כי אם 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה.
משפחת אומנה היא משפחה רגילה לכל דבר ועניין (אמא, אבא וילדים) שמחליטה לאחר אין סוף התלבטויות והתייעצויות לצרף אל משפחתה עוד ילד (או שניים או שלושה). הילד החדש שהצטרף למשפחה הוא ילד שמדינת ישראל הוציאה מבית הוריו, בדרך-כלל בצו בית משפט, לאחר שעבר התעללויות, אלימות ו/או הזנחה קשה. בשונה מאימוץ, הילד ומשפחת האומנה שומרים על קשר עם הורי הילד הביולוגיים והם אף נפגשים מעת לעת בליווי עובדים סוציאליים. הקשר של הילד עם הוריו הביולוגיים הוא קריטי לשיקומו ולהתפתחות רגשית ונפשית תקינה.
תפקיד משפחת האומנה מורכב ביותר, בין השאר, מכיוון שילד אשר שנותיו הראשונות לחיים מלאות אלימות, התעללויות, הזנחה וכד', מפתח אין ספור מנגנוני הגנה. פעמים רבות, מנגנוני הגנה אלה באים לידי ביטוי בדרכים רבות כמו אלימות, הפרעות קשב, חוסר משמעת, בחינת גבולות, קושי לקבל מרות ועוד. בנוסף, בדרך-כלל יש בתמונה גם את ילדיהם הביולוגיים של משפחת האומנה, שעל מורכבות היחסים בין הילדים הביולוגיים לילדי האומנה
פרויקט אומנה מיוחד
הילדים של אף אחד הם הילדים של כולנו / הילה יגאל-איזון
סיפרנו לכם על אלכס בן ה-13 שיודע שאמו עומדת למות וחיפשנו לו משפחה, וגם על עדן וספיר, שצריכות לדבריהן מקום "עד שאמא ואבא יגמרו לריב ויסדרו את הבית", וגם על אלה, שנמצאה בפחי האשפה ואין לה אף אחד בעולם. בסיכום מיוחד של פרויקט האומנה נספר לכם מה עלה בגורלם של הילדים של אף אחד
מדי שנה מצילות רשויות הרווחה לא מעט ילדים שהוריהם אינם מצליחים למלא את תפקיד ההורות בהצלחה. עד שהורים אלה ישוקמו, מועברים הילדים למסגרות טיפול אחרות, כשמשפחת האומנה נחשבת לפתרון האיכותי ביותר, שכן הוא מהווה את המסגרת הקרובה ביותר לבית חם ומשפחה. למרבה הצער, בכל נקודת זמן נתונה יש ילדים רבים שממתינים בכל מיני מסגרות ביניים למשפחת האומנה שתבוא ותיקח אותם. בניגוד לאימוץ, אין מספיק משפחות בישראל הנאבקות על הזכות להיות משפחות אומנה.
התנדבות במשרה מלאה
בישראל יש היום רק כ-1,500 משפחות אומנה. כל אחת ואחת מהן נבחנה ב"פינצטה" ועברה תהליך ארוך של סינון והכשרה, עד שנמצאה מתאימה לשמש כמשפחת אומנה. כולן מודות על הזכות הגדולה שנפלה בחלקן לשמש כמשפחת אומנה ולהציל את נפשו וגופו של ילד אחד או יותר. המושג "נתינה" בולט מאוד בשיחות עם משפחות האומנה. הן מספרות כי מעולם לא חוו עוצמות נתינה וסיפוק שכאלה, וכי אין שיעור טוב יותר בנתינה עבור ילדיהם הביולוגיים.
משפחות האומנה הן חוד החנית של ההתנדבות בארץ. הן יחידת העילית של החברה הישראלית. בזכות משפחות אלה, ילדים רבים בישראל בגרו והשתלבו בחברה בהצלחה ובגאווה. נכון, מדובר במשימה מורכבת. נכון, ילד הוא לא חפץ שמחליטים יום אחד להיפטר ממנו. נכון, לא הכל תמיד ורוד. אולם האתגרים הרבים הם
כאין וכאפס אל מול הסיפוק האדיר שבנתינה, בהצלתו של ילד שכל מה שחסר לו בחיים זו חום, חיבוק ואהבה.
השבוע מציינים בעולם את יום הילד הבינלאומי. למרבה הצער, ממש בשבוע זה ישנם כחמישים ילדים שהוצאו מביתם וממתינים למשפחה חמה ואוהבת, שתהפוך להיות המשפחה שלהם. חלקם תינוקות, חלקם גדולים יותר. חלקם זוגות ושלשות של אחים, אחרים בעלי צרכים מיוחדים. חלקם ממתינים זמן קצר בלבד, אחרים ממתינים כבר למעלה משנה. כל אחד מהם זקוק למשפחה, לחום ולאהבה.
בעמותת "אור שלום"
יש צוות רחב של אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, שממתין לטלפונים של משפחות המעוניינות להיות משפחות אומנה. למרות תהליך הסינון וההכשרה המדוקדקים, התהליך עצמו הוא מהיר מאוד. לילדים שממתינים אין זמן לחכות.
אור שלום: 02-9936900 שלוחה 125. הכותב הוא יועץ תקשורת ודובר עמותת "אור שלום".
