מהי מלכודת פתאים? בכרזה ל"אהבה בהפתעה" ("Love Happens"), נראים אהרון אקהרט וג'ניפר אניסטון מחובקים, ראשיהם צמודים והם מחייכים זה לזו כאילו לא קיים בעולם עוד אדם מלבדם. המסקנה המתבקשת: קומדיה רומנטית סימפטית וזניחה. טעות. זוהי דרמה המטפלת בגסות הוליוודית אופיינית בתהליך ההתגברות על מות יקיריך תוך שילוב של מבנה עלילתי ומוטיבים המזוהים עם הקומדיה הרומנטית. חיבור קלוקל זה רק מעצים את ליקוייה של התוצאה הסופית.
|
| צפו בטריילר לסרט החדש "אהבה בהפתעה" |
כשאשתו של דוקטור בורק ריאן (אקהרט) נהרגה בתאונת דרכים לפני שלוש שנים הוא קיבל שק רציני של לימונים מהחיים. אך היום, לפחות למראית עין, הוא מצליח להפוך אותם ללימונדה.
כמה מעודן הסרט בהצגת רעיון זה? זהו למעשה תיאור מפורט של סצנת הכנת הלימונדה הסמלית הפותחת את הסרט, שמוסברת בקולו של הגיבור כנושאת משמעות זו. גם אם בסצנה מוצגת וודקה (סמלית, כמובן) המוהלת את הלימונדה של הגיבור, וודקה הרומזת כי תהליך ההחלמה רחוק מסיומו, זה עדיין לא הופך את הסרט לפחות בוטה.
ממה מורכבת הלימונדה של בורק? הספר שכתב בניסיון להתגבר על מות אשתו פורסם והפך לרב מכר. מאלמן הוא הפך לסופר מצליח ומנחה של סדנאות המלמדות אנשים שאיבדו את יקיריהם כיצד לשקם את חייהם. הוא מגיע לסיאטל, העיר שבה חי בעבר עם אשתו, בכדי להנחות סדנה. חזרה לא פשוטה למקום של חייו הקודמים שהופכת לקשה עוד יותר כיוון שהוריה של אשתו המנוחה, איתם הוא ניתק כל מגע, עדיין חיים שם. אביה (מרטין שין) מתכוון להעמיד ראי מול פניו.
במקביל להתמודדות שתיכפה על בורק עם הדברים אותם הדחיק, משמש השבוע שלו בסיאטל לקיומן של סדרת מפגשים שאורגנו על ידי חברו והסוכן שלו ליין (דן פוגלר) עם נציגי תאגיד תקשורת. הוא נמצא על סף ההפיכה לכוכב עם תוכנית טלוויזיה יומית ומוצרים הנושאים את שמו. השתקמותו הנפשית ממות אשתו ואפשרות הפיכתו לכוכב תקשורת הופכות לכרוכות זו בזו. זה רע כמו שזה נשמע.
"אהבה בהפתעה". רע כמו שזה נשמע
במלון בו הוא שוהה הוא נתקל באלואיז (אניסטון), בעלת חנות פרחים שמרכולתה מפארת את המסדרונות. כמקובל בסרטים הוליוודיים בהם אישה משקמת גבר פגוע, היא מפגינה שלל מנהגים מוזרים ותכונות אקסצנטריות. היא מתחזה לחירשת בזמן ניסיונו הראשון של בורק ליצור איתה קשר, ורושמת מילים נדירות על הקירות מאחורי התמונות במסדרונות המלון.
ברנדון קאמפ, הבמאי והתסריטאי, בוודאי חשב שבכך הוא מקנה לה קסם או ייחוד סמלי. חבל שמקבץ מוזרויות זה לא מתגבש לכדי דמות מעניינת או עקבית בהתנהגותה.
החיבור בין גבר פגוע לאישה בעלת אישיות צבעונית בדרמה קומית-רומנטית אינו נידון בהכרח לכישלון. ב"תייר מזדמן" (1988) של לורנס קאסדן, שיקמה מאלפת כלבים צבעונית גבר שהאטימות הרגשית אותה פיתח לאחר מות בנו הובילה לפרידה מאשתו. עיסוקו הסמלי היה כתיבת מדריכי טיולים המתבססים על ניסיון להימנע ממגע אנושי והתנסויות חדשות. העיקרון דומה ל"אהבה בהפתעה", אך ההבדלים מבהירים מדוע הסרט הנוכחי כושל.
לא מתפקד כקומדיה, לא מתפקד כדרמה
ב"אהבה בהפתעה", מנגנון ההדחקה אינו נמצא ברקע אלא במוקד של יחסי הגומלין בין הדמויות. למרות תחושת הזיוף המתמדת בהצגת הסבל של האבלים, חלק לא מבוטל מהסרט נוגע בפצע הפעור בחיי המשתתפים
בסדנאות של בורק. הכאב המופגן מפר את האיזון הקפדני המאפשר לסרט לתפקד גם כדרמה רומנטית אפקטיבית, ועל אחת כמה וכמה כקומדיה רומנטית.
בעשור קולנועי המצוי בצל קריסת מגדלי התאומים, סרטים הוליוודיים רבים הציגו ההתמודדות עם שכול. אך הניסיון לאזן בין הכאב והרומנטיקה דורש כישרון ורגישות שאינם בנמצא בסרט זה.
חטאו החמור ביותר של "אהבה בהפתעה" הוא בצביעותו. לא רק בורק מפתח מנגנון הכחשה בגלל אי יכולתו להתמודד עם הכאב, אלא גם הסרט עצמו. הוא רווי בקלישאות רגשניות ומעמדים מאולצים של "קסם רומנטי", "התמודדות עם מה שהודחק" ו"פיוס", שבסופם האלמן ישתקם ויוכל להפוך, ללא רגשות אשם, לכוכב תקשורת. בגלל היעדר המודעות העצמית של היוצרים, חטאו של הגיבור הופך גם לחטאו של הסרט.
