הג'נטלמן? תיירי הנרי יפרוש עם כתם גדול בקריירה
החלוץ הצרפתי, שבישל מול אירלנד עם היד שער ששווה כרטיס לגביע העולמי, יגיע למונדיאל האחרון שלו עם תדמית שונה. וגם: הקסם של אלג'יריה וסלובניה. סיכום הפלייאוף בדרך לדרא"פ
כנראה שאין ג'נטלמנים בעולם. תיירי הנרי, שנהנה עד כה מתדמית של גבר חלקלק ומצוחצח, בעיקר מחוץ למגרש, ליכלך אותה בגדול במשחק מול אירלנד. הצרפתי שבישל שער לא חוקי עם היד, חגג כאילו אין מחר מיד עם שריקת הסיום, אך בתוכו חש בוודאי כאיש שרימה את אירלנד ולמעשה את שאר העולם.
בסיום המשחק, בג'נטלמניות האופיינית עלק, הוא ניסה לנחם את ריצ'ארד דאן ודמיאן דאף, אבל לא קיבל מהם יותר מדי סימפטיה. את הפנים שלו אפשר היה לקרוא די בקלות. "זה היה מלוכלך, אבל זו היתה הדרך היחידה לעלות למונדיאל עם המאמן הליצן הזה שלנו", הוא בוודאי חשב לעצמו ובוודאי גם מילמל, "העיקר שאני שם".
הכתם שלא יימחק לעולם. היד של תיירי הנרי (צילום: AFP)
באנגליה טוענים כבר שנים שמדובר שהנרי הוא שחקן מלוכלך, שלא יהסס לצלול על מנת להשיג פנדל מפוקפק, אבל נדמה כי השער מול אירלנד שבר שיא חדש של שפל. יכול להיות שבסופה של קריירה מפוארת, כל מה שנזכור יהיה את אותו שער מעורר מחלוקת.
מה שבטוח, תדמית הג'נטלמן של הנרי, שעד עכשיו כיכב במודעות פרסומת לצד טייגר וודס ורוג'ר פדרר, נפגעה קשות. ג'ובאני טראפטוני אף הצהיר כי אם השופט היה שואל את הנרי, החלוץ היה מודה בכך שנגע בכדור ביד, אבל ספק אם זה נכון. בדרך בה הוא חגג את השער, אפשר היה לראות שהנרי למד משהו מדייגו מראדונה.
כעת, אי אפשר שלא לשאול אם שחקן שמחשיב את עצמו ג'נטלמן עושה דברים כאלה, איזה תקווה עוד נותרה לכדורגל ההוגן? ובכל זאת, דבר אחד הנרי שיפר ביחס לדייגו. הוא לפחות הודה מיד לאחר המשחק שהכדור נגע לו ביד. למראדונה זה לקח מספר שנים.
ואיזה מסכנים האירים. וגם אנחנו
אז עכשיו אולי ייצא להנרי לשחק במונדיאל אחרון בקריירה, אבל בשביל למחוק את מה שעשה בסטאד דה פראנס, יצטרך הנרי לכתוב פרק חדש לגמרי בסיפור חייו מהרגע שינחת בדרום אפריקה. עכשיו אולי ייצא לנו לראות קצת יותר כוכבים בקיץ הבא, אבל יש להם עדיין מאמן דפוק.
אם בהתאחדות הצרפתית היו עובדים אנשים חכמים בימים אלה, הם היו שולחים את ריימונד דומנק הביתה אחרי שנבחרתו נזקקה לטעות שיפוט על מנת להדיח את אירלנד. למעשה, דומנק הרי הפסיד את המשחק ורק בגלל מעשה נפשע במונחים של ספורטיביות, העפילה צרפת למונדיאל.
כוכבים עם מאמן שמוציא את כל החשק. נבחרת צרפת (צילום: AFP)
אז עכשיו אולי ייצא לנו לראות קצת יותר כוכבים בקיץ הבא, אבל לא בטוח שהמחיר שווה את זה עבור כל חסידי ה'פייר פליי' והרומנטיקנים שבינינו. בפיפ"א הרי מנסים לשמור על תדמית הכדורגל כמשחק הוגן מזה שנים, אבל הפרצופים של דאף ורובי קין בוכים על הדשא בסיום המשחק אמרו הכל.
האירים נשדדו לעיני כל ואף אחד לא ממש יכול להאשים אותם בטענה שבפיפ"א לא רצו אותם בדרום אפריקה. מונדיאל בלי כוכבים כמו הנרי, ניקולה אנלקה, יוהן גורקוף, קרים בנזמה ואחרים הרי היה עולה לאנשי החליפות משוויץ בלא מעט מיליוני יורו, לא? אה, ותשכחו ממשחק חוזר.
סלובניה כמשל
מכירים את הפרשנים שאומרים 'איך זה שמדינה עם כמות תושבים כמו סלובניה עולה למונדיאל ואנחנו לא?' אז נכון שיש בזה משהו וגם מהסלובנים אפשר ללמוד, אבל מה תגידו כשנבחרות בעלות מסורת כמו רומניה, בולגריה, בלגיה, סקוטלנד ואחרות לא עולות? נכון שזה מבאס שאנחנו לא בדרום אפריקה, אבל צריך לקחת דברים בפרופורציה.
סלובניה תהיה במונדיאל. אנחנו לא (צילום: AP)
ועכשיו בואו נתרכז בנבחרות עצמן. סלובניה הציגה כדורגל ממושמע בצמד המשחקים מול רוסיה, אך נהנתה מחלק קדמי שיודע לעקוץ כשהוא עם הגב לקיר. מתי שהיתה זקוקה לשער, סלובניה השיגה אותו, גם במוסקבה וגם בבית. נכון שלא מדובר בנבחרת הכי נוצצת ושאנדריי ארשבין ייחסר לנו, אבל אולי יהיה מעניין לראות בקיץ את הירוקים.
עוד תשמעו על בוסניה
בוסניה שסועת המלחמות, רצתה לנצל את 'דור הזהב שלה', כפי שכינה אותו עמיתי שימי ששון. שחקני התקפה מוכשרים כמו אדין דזקו, ודאד איביסביץ' ומיראלם פיאניץ' הדביקו את כל המדינה באפשרות העפלה למונדיאל היסטורי, 17 שנים אחרי העצמאות מיוגוסלביה.
אותה אגאנוביץ' הרגישה בוודאי את מה שחשו לא פחות מעשרת אלפים אוהדים שהגיעו ביחד איתה למרכז העיר. "זה נדמה כאילו להפסיד זה בדם שלנו", היא סיכמה. למרות הכל, נדמה כי חניכיו של מירוסלב בלאזביץ', שכבר עשה קסמים בעבר, עוד ידברו חזק בעתיד.
עוד מלחמה בגלל כדורגל?
אומרים שנקמה מוגשת הכי טוב כשהיא קרה. זה בדיוק מה שאלג'יריה עשתה למצרים אחרי קבלת הפנים שחיכתה לה בקהיר לפני שבוע. בסופו של יום, כנראה שלאלג'יר יש נבחרת יותר טובה מזו של הפרעונים ונחמד יהיה לראות אותם במונדיאל, עם נציגים בפרמייר-ליג, באיטליה ובליגות נוספות באירופה.
אגב, הנקמה הושגה גם מחוץ לדשא,
אחרי שמאות אוהדי מצרים התלוננו על אלימות מצד מקביליהם מאלג'יריה ברחובות חרטום בירת סודאן, בה נערך המשחק המכריע. "הם הרביצו לנו", העיד טאריק, רופא מצרי המתגורר בלונדון לאתר ה-BBC הבריטי.
"זרקו אותי לרצפה ונפגעתי באופן די רציני בגב", הוא המשיך. "הסודאנים אנשים נחמדים, אבל לא בנויים לארח משחק עם רמת אינטנסיביות שכזו". וכך מתברר שאכן האלג'יראים הרביצו למצרים.
