"שמתם לב שאף אחד, אף פעם, לא עשה סקס ב'קרובים קרובים'?" בתובנה הזו, ובלא מעט אחרות, דנים כוכבי הסדרה הישראלית האלמותית בתוכנית מאחורי הקלעים מיוחדת שיצרו כחלק ממארז הדיוידי של הסדרה.
על "קרובים קרובים" כסדרה אין צורך להכביר במילים. מדובר באחת מאבני היסוד של הטלוויזיה בישראל, שגם ממרחק של יותר מ-25 שנה לפרקים נראית עדכנית. אבל גם מה שבכל זאת אבד עליו הכלח - החל מההומור המעונב ועד ללבוש שנראה לעתים מגוחך שלושה עשורים מאוחר יותר - הפך עם השנים למילה נרדפת לישראליות.
הבית של כולנו. "ויטק 9 זה אשכנזי מדי" (צילומים: הטלוויזיה החינוכית)
מספיק להיזכר בכמה מונחים בסיסיים כדוגמת "פתוח!", "הוצ' רכב", קוזלביץ', "להיות או לא להיות מוסקה", "גוש אבן", "וי-ד-או" והמורה רבקה (מיכאלי, כמובן) כדי להבין עד כמה יש לנו כאן עסק עם קלאסיקה ישראלית אמיתית.
בדיוק בגלל ש"קרובים קרובים" כל כך מזוהה עם ההיסטוריה התרבותית הישראלית, קצת משונה להתמודד איתה כשהיא מגיעה במארז דיוידי חדשני ומהודר. יוצרי הסדרה, אפרים סידון ו-ב. מיכאל, החליטו לשתף פעולה עם הטכנולוגיה המודרנית ולהוציא את כל הפרקים על שישה דיסקים, פלוס דיסק נוסף ובו פרק האיחוד "המצב צב"
מ-2005 ותוכנית מיוחדת שהופקה מאחורי הקלעים של הפרק, אך גם סוקרת את ההיסטוריה של התוכנית כולה. תוך זמן קצר, מיטשטשים הפערים הטנולוגיים והצלילה אל מעמקי האייטיז מתחילה.
תוכנית הסקירה ההיסטורית של "קרובים קרובים" היא בונבון אמיתי לכל חובב טלוויזיה ישראלית באשר הוא. בצילומים דוקומנטריים נדירים, שספק אם נחשפו בעבר בפלטפורמה ראויה, חוזרים חנה מרון, אילן דר, תיקי דיין, יהורם גאון, ליאורה ריבלין ומשה גרשוני (אביתר) אל סט הצילומים הישן באולפני הטלוויזיה החינוכית ברמת-אביב ומשחזרים סיפורים ואנקדוטות כיפיות לחלוטין.
חנה והחציל. קאלט ישראלי
כך למשל, אנחנו זוכים לשמוע את סידון מספר על ההחלטה לקרוא לתוכנית בשמה הפשוט "קרובים קרובים". התשובה אמנם טריוויאלית, שכן מדובר בעלילה הנסובה סביב קרובי משפחה המתגוררים באותו בניין, אך כנראה שמעטים יודעים ששמה המקורי של הסדרה צריך היה להיות "ויטק 9", על שם כתובתו של הבניין ההוא, אבל בטלוויזיה היו מי שחשבו ש"מדובר בשם אשכנזי מדי".
בנוסף מסבירה המלחינה נורית הירש כיצד יצרה את נעימת הנושא,
תוך כוונה מוצלחת ליצירת מוזיקה חמה וקליטה מאוד. רישה טירמן, מפיקת התוכנית, מספרת על ביקור שערכה בארצות הברית כדי לראות "איך עושים את זה שם", ביקור שהסתיים בלא כלום כשהבינה שמבחינה תקציבית לא ניתן להרים בארץ סיטקום מוצלח בקנה מידה שכזה. לשמחתה, עם השנים, טירמן הבינה שהראש היהודי יכול להמציא לנו גם תוכניות טלוויזיה מוצלחות בתקציב זעום, יחסית לנעשה מעבר לים.
בין הראיונות והווידויים המרשימים מתועדים גם כמה מעריצים מושבעים של הסדרה, שעד היום מדקלמים פסקאות שלמות מתוכה גם מתוך שינה. אחת מהן, אגב, היא ריקי בליך, לימים כוכבת סיטקומים בפני עצמה.
אנקדוטות נוספות נמצאות בדי וי די המוצלח הזה ולא נחשוף כאן את כולן, אך שווה לשים לב לאהבה הגדולה ולכבוד שרוחשים הכוכבים המקוריים ליצירה הזו,
גם כעבור כל כך הרבה שנים, בחזרות המשעשעות במיוחד לקראת פרק האיחוד (שמעט פחות טוב מהפרקים ההם,
מוכרחים לומר), שכאמור נמצא גם הוא בדי וי די, ובו מוחלפת האמירה הנצחית "פתוח!" ב"מי בדלת?" בהתאם לרוח הימים.
"מה לעשות", כותב סידון על גבו של המארז בהקדשה מיוחדת לרוכשיו, "הבעיות שהעסיקו אותם אז באייטיז, ממשיכות להעסיק אותנו גם היום". האמירה הצודקת הזו היא כנראה הבסיס להצלחה ולנוסטלגיה החמימה המציפה את הגוף בצפייה חוזרת בכל אחד ואחד מהפרקים.
"קרובים קרובים", המארז המלא, NMC יונייטד
