יער גשם, חוף זהב: הכירו את קוסטה ריקה

יותר מכל עשירה קוסטה ריקה בצבע הירוק, והיא בהחלט יעד מועדף על מוצ'ילרים אחרי הצבא, זוגות טריים בירח הדבש ואפילו טיולי משפחות. הביקור שלי במדינה היה ביקור משפחתי, שבו יצאתי לבקר את הצאצא המטייל כל כך רחוק מהבית. מה לעשות, הגנים של האמא היהודייה חזקים במיוחד.

וכך נחתנו אחרי טיסה קצרה של אמריקן איירליינס ממיאמי בשדה התעופה הקטן אבל חדיש בבירה סאן חוזה ומייד התחלנו במו"מ קצר עם נציגי חברות השכרת הרכב שנמצאות בו לרוב. הלכנו על ג'יפ ‭4X4‬ כבד, כי דבר אחד הובהר לנו מראש: האדמה המאוהבת של קוסטה ריקה איננה אוהבת כבישים, כך שהמסעות ברחבי המדינה מתבצעים לעיתים קרובות על דרכי עפר משובשות שהגשם הרב שיורד כאן משאיר בהן את בורותיו. ג'יפ, עדיף דיזל, הוא הרכב המומלץ. המחיר נע בסביבות ‭70–60‬ דולר ליום, כולל ביטוחים מקומיים. משדה התעופה יצאנו ישירות צפונה לכיוון הר הגעש הפעיל ארנאל, לבירה סן חוזה אפשרי לחזור בסוף, אם בכלל.

לכבוש את ההר. על פסגת הר הגעש ארנאל (צילומים: MCT) 

אחרי כ‭45-‬ דקות נסיעה על הכביש הראשי, ה"פאן אמריקאן‭,"‬ מספר ‭,1‬ שחוצה את המדינה לאורכה, הגענו לעיירה סאן ראמון, שבה ירדנו מהכביש והתחלנו לטפס בכביש צר שמתפתל בין גבעות, הרים ירוקים ועננים נמוכים שמשייטים ביניהם.

אחרי כחצי שעה מבחינים בשלטים באנגלית ובעברית שמפרסמים גסטהאוס שממוקם בלב שמורת טבע מטופחת ופסטוראלית בשם "עמק העננים‭."‬ הסיבה: בשעות הבוקר יורדים העננים מתחת לפסגות ההרים שמסביב ויוצרים מראות מופלאים של צמר גפן אפור טובל ביער הירוק. כאן התיישבה לפני כארבע שנים חבורת ישראלים צעירים שמנהלים במקום מלון קטן וייחודי עם הרבה הדגשים על שמירת הסביבה, אהבה לחיות ואוכל צמחוני. לאחרונה הופיעו פרסומים שונים שקושרים את החבורה לכת שעברה מישראל לקוסטה ריקה, אבל כתיירים לא נתקלנו בשום דבר שמפריע ליהנות מהנוף ומהשירות האדיב.

העובדה שהמטבח על טהרת הצמחונות לא צריכה להרתיע. גם אוהבי הבשר ייהנו מבישוליה של השפית נעמה, שמנצחת ביד רמה על הצוות המקומי ומצליחה להוציא ממטבחה תפריט מגוון וטעים. שלוחה של מסעדת המלון ממוקמת על אם הדרך, כך שגם אם ממשיכים לארנאל ללא לינה במלון המדובר, אפשר לעצור שם לצהריים.

קנופי מכל הסוגים

בנוסף למטבחה של נעמה, מציעים הצעירים במלון מגוון פעילויות וטיולים בסביבה וכמובן את האטרקציה התיירותית הפופולארית כל כך בקוסטה ריקה – הקנופי, או אומגה בשפת תנועות הנוער. כאן מדובר במסלול מעל צמרות העצים ביער המקומי. יש מתקני קנופי גבוהים וארוכים מאלה שמציעים כאן אבל לבעלי משפחות ולמי שלא מחפשים טירונות, הקנופי של "לנדס אין לאב" בהחלט יעשו את העבודה ויעבירו אתכם את החוויה במחיר של כ‭60-‬ דולר לאדם, לעומת כ‭100-‬ דולר בשמורות היקרות יותר. מחירי הלינה במלון נעים בין 80 ל‭100-‬ דולר, כולל ארוחת בוקר עשירה.

אומגה בלב הג'ונגל. קנופי

אפשר להיעזר בחבורת הישראלים המקומיים גם בתכנון המשך המסלול, כולל הזמנות חדרים במלונות וכרטיסים לאטרקציות שונות ברחבי המדינה. אפשר ליצור איתם קשר עוד לפני הנסיעה דרך אתר האינטרנט.‬

אחרי כ‭45-‬ דקות נסיעה צפונה מגיעים למעיינות החמים שלמורדות הר הגעש ארנאל. יש שני מרחצאות: אחד עממי והשני, "טאבקון‭,"‬ שהוא חלק ממלון ספא 5 כוכבים. יש מלונות נוספים בסביבה למקרה שתחליטו להקדיש להר ולסביבתו יותר מיום אחד. בהמשך נוסעים מסביב לאגם ארנאל עד לשמורת הטבע מונטה ורדה. הנסיעה אורכת כמה שעות טובות בדרך ללא כביש. הסבלנות משתלמת כי בסוף הדרך מגיעים לאחת השמורות היפות בקוסטה ריקה, עם יערות גשם עשירים בצמחייה מכל הסוגים ומתקני הקנופי הגבוהים והמרשימים במדינה. גם בשמורה יש כמה מלונות, בכל הרמות והתקציבים.

לגלוש בעברית

למרות הקסם הבלתי ניתן לערעור של חוויית היער, המנה העיקרית בקוסטה ריקה הם החופים. אם יש מספיק זמן, מומלץ להתחיל את סיור החופים מטמרינדו, כ‭4-‬ שעות נסיעה צפונית לשמורת מונטה וורדה. טמרינדו היא עיירת חוף שנמצאת באחד המפרצים היפים ביותר בקוסטה ריקה ומושכת תיירים מארה"ב ומאירופה. המלון המרכזי שוכן ממש לחוף הים ושמו "דיריה‭."‬ המחירים נעים בין 150 ל‭ 200- ‬דולר ללילה ועדיף כמובן להגיע מחוץ לעונה. ‬

גם אם בוחרים במלון זול יותר, כדאי להגיע לבר של ה"דיריה" לכוס של יין לעת שקיעה, להמשיך למסעדה צרפתית שנמצאת במרכז העיירה ולסיים את הערב באחד הברים ההומים שבהם פוגשים תיירים מכל העולם. יזם הנדל"ן הישראלי שון קפוטה בונה כעת בטמרינדו את אחד מהפרויקטים היוקרתיים ביותר באזור.

בטמרינדו אפשר גם ללמוד את הספורט הכמעט לאומי, גלישת גלים, כי הים כאן רגוע יחסית ואחרי שיעור או שניים אפשר לצאת לכוון עיירת הגולשים סנטה תרזה

 דרך כביש מספר 1 או בדרכים שלאורך החופים. העיירה מכונה בפי הישראלים בת-ים הקטנה על שם חבורת גולשי גלים מבת-ים שהתיישבה במקום לפני כמה שנים ומשכה בעקבותיה יזמים ישראלים נוספים שהקימו כאן קהילה חמה ופעילה כולל נציגות של חב"ד. אחד מגולשי בת- ים הקים במקום את המלון והמסעדה "זולה אין".‬

ממול נמצא בית הקפה הישראלי "אימפריאל‭,"‬ שמכין קפה שמצליח להזכיר את הקפה המשובח שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות במדינת הגורמה הקטנה שלנו במזרח התיכון. באזור ניתן לטייל לעיירת גולשים קטנה ומקסימה בשם מונטה זומה, שבכניסה אליה יש מפל מים עם בריכה טבעית ששווה ביקור וכן שמורת טבע נוספת בקרבת העיירה טמבור, שבה ניתן לשוט בסירות קטנות ולצפות בצבי ים ובעופות מים.

עם כל הכבוד לג'ונגל, העיקר נמצא בחופים. כמו חוף פלמינגו (צילום: AP)

מי שמגיע מהכביש הראשי או יוצא אליו אחרי הביקור בסנטה תרזה ייאלץ לשוט במעבורת במחיר של 20 דולר, כולל הרכב. בעונת התיירות העמוסה כרוכה בעניין גם המתנה של שעתיים-שלוש. מומלץ לברר את שעות ההפלגה מראש ולהתאזר בסבלנות. ספר קריאה טוב לא יזיק. את סיור החופים ניתן לסיים בעיירה הציורית והמתוירת מנואל אנטוניו שלחופה פארק ושמורת טבע עם מגוון קופים שמתרוצצים חופשי. הכניסה עולה 10 דולר לאדם והמדריכים המקומיים מנסים לגבות עוד סכום דומה. אפשר לנהל מו"מ קצר על המחיר, אבל רצוי לקחת מדריך כדי להפיק את המירב מהשמורה. בגדי ים יהיו שימושיים, כי בסוף הסיור ניתן לבלות ב"חוף הלבן‭."‬

במנואל אנטוניו מגוון בתי מלון בכל הרמות, מהוסטל חביב לתרמילאים ועד מלון פאראדור, שנחשב לאחד המפוארים ביותר בקוסטה ריקה. אם החלטתם להתפנק ב‭200-‬ דולר ללילה, לפחות תנסו להשתדרג לבניין החדש. החדרים מעוצבים ויש בהם ג'קוזי במרפסת עם נוף לים. שווה. ‬

מלה של אבא

לפני סיום, אם החלטתם לבקר גם בעיר הבירה סן חוזה לפני הטיסה הביתה, חשוב להזכיר את כל האזהרות למטיילים בכל מדינות האזור ובעיקר בערים הגדולות: לא להסתובב לבד ובוודאי לא בלילה. תהיו ערניים לסביבה, ואם כבר נתקלתם בשודד,

תמיד יש להימנע מכל תגובה מאיימת ולוותר מראש על עמדת המאצ'ו הישראלי. העיקר לחזור בשלום הביתה. ואם אפשר עוד המלצה כללית שתופסת גם כאן: סעו לטייל מחוץ לעונה. המחירים הרבה יותר נמוכים והשירות טוב יותר.

איך אומרים בקוסטה ריקה‭":‬פור אווידה" – לחיי החיים.