שתף קטע נבחר

מה יותר גרוע: העמלות או הריביות?

הכנסות של יותר מ- 3 מיליארד שקל רשמו חמשת הבנקים הגדולים מגביית עמלות, ברבעון השלישי של השנה, אך עדיין לא מדובר בכסף הגדול. את רוב ההכנסות ממשקי הבית עושים הבנקים ממגוון של הלוואות בסכומים קטנים יחסית ובריביות מאד לא תחרותיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי של השנה הסתיימה, ובבנקים מסכמים עוד רבעון מוצלח. על פי הנתונים, רווחי חמשת הבנקים הגדולים הגיעו ברבעון השלישי של 2009 לסכום כולל של יותר מ- 1.5 מיליארד שקלים, כאשר היקף העמלות שגבו עמד על יותר מ-3.4 מיליארד שקלים.

 

למרות הריווחיות, בחלק מהד"וחות, ציינו הבנקים את התיקון לחוק העמלות שיזם בנק ישראל, כגורם לירידה בהכנסותיהם מעמלות משקי הבית. כך לדוגמא, דו"ח בנק הפועלים טוען לירידה של 150 מיליון שקל בהכנסות מעמלות ב-9 החודשים הראשונים של 2009 כתוצאה מהשינוי.

 

אין צורך לדאוג. גם אם ישנה ירידה בהכנסות, מדובר בירידה מינורית. "אפשר לראות שעד הרבעון השני היתה ירידה מסויימת בעמלות התפעוליות יחסית לשנת 2008 כשהפגיעה היא בעיקר בפועלים ולאומי", אומר ליאור רבינוניץ', אנליסט הבנקים של אי. בי. אי. אך הוא מדגיש כי הפגיעה בהכנסות בשני הבנקים הגדולים, אם בכלל, היא נמוכה מאד.

 

רבינוביץ' מסביר ששני הבנקים הקמעוניים הגדולים מחזיקים בנתח לקוחות של כ- 60% מהציבור ובפרט מדובר על הציבור הרחב. לעומת זאת בבנקים האחרים יש יותר ריכוז של לקוחות יעד (כגון עובדי מדינה , אנשי קבע, משכנתאות וכד'), ולכן התקנות של בנק ישראל השפיעו יותר על שני הבנקים הגדולים

 

כרטיסי האשראי - הפרה החולבת של הבנקים

גם אם הבנקים הרוויחו פחות מאשר תכננו להרוויח בתחום העמלות ודאגתם מתגברת ברקע נסיונות החקיקה לביטול עמלות הבנקים, הם דווקא נתמכים מכיוון צרכני אחר.

 

בשנים האחרונות הפעילות בבנקים בתחום כרטיסי האשראי הולכת וגדלה. ככל שמתרבות הרכישות והשימוש בכרטיסים, כך גם גדל נתח הכנסות זה מצדם של הבנקים. "תחום זה עדיין לא נכנס בצורה משמעותית מתחת לידו של המחוקק, אז אולי הפיצוי על התקנות החדשות התבטא דרך פעילות כרטיסי האשראי" אומר רבינוביץ'. הגדלת השימוש בכרטיסים מתבטאת היטב בדו"חות הבנקים והם מחליפים פעילות מסורתית של צ'קים ומזומן.

 

רוב הכסף - מריבית על הלוואות

למרות הכעס המסורתי של הציבור הרחב כנגד גריפת ההון של הבנקים על חשבון משקי הבית בגלל העמלות. לא מדובר בנתח ההכנסות העיקרי ממשקי הבית.

 

אם ניקח לדוגמא את דו"חות בנק דיסקונט שהתפרסמו היום, העמלות התפעוליות שגבה הבנק, עומדות על 664 מיליון שקלים ברבעון שהינם כשליש בלבד מסך ההכנסות של הבנק ברבעון. מתוכם רק כמחצית נגבו ממשקי הבית . כך יוצא שרק כחמישית מהכנסות של דיסקונט הם מעמלות משקי הבית והיחס זהה, פחות או יותר, ברוב הבנקים.


רווחי הבנקים ברבעון ה -3

רווחי הבנקים ברבעון ה -3
הבנק רווח נקי (במליוני שקלים)
לאומי 534
פועלים 425
דיסקונט 292
מזרחי-טפחות 156
הבינלאומי 167

 

לעומת זאת עיקר הרווח של הבנק נעשה מפעולות מימון. אלו כוללות, בין הייתר, מתן הלוואות קטנות יחסית לעשרות אלפי הלקוחות, כשאת הכסף מגייס הבנק מהלקוחות עצמם - מהפיקדונות. מרווחי הריבית - ההפרש בין גובה הריבית כשהבנק לווה את הכסף לבין גובה הריבית אותה הוא דורש מאלו שהוא מלווה להם, גדולים מאד: נוכל לחשב בעצמנו כמה אחוז ריבית מקבלים על כסף היושב בעו"ש? וכמה אחוז נדרשים לשלם בעת לקיחת הלוואה?

 

לדברי רבינוביץ' הקרב הצרכני האמיתי מול הבנקים צריך להיות בדרישה להפחית את גובה הריבית בהלוואות הללו, להן נצרכים רבים ממשקי הבית. "זו הנקודה שצריך לתקוף - את רווחי המימון שהם עיקר ההכנסות ולא את עמלות העו"ש".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים