קודם כל בואו נסגור את הפינה החשוכה של מעיין חודדה; הבחורה שהתראיינה אחרי היציאה מהבית היא בסך הכל הדובה הגדולה שבלעה את החודדה (או בקיצור: החודֶבה). היא נראתה כאילו מישהו הלעיט אותה בוואליום והסביר לה יפה יפה שזאת ההזדמנות האחרונה שלה להתנצל בפני 30 אחוזי רייטינג על ההתנהגות שלה, ואולי אפילו גם עזר לה לנסח כמה רפליקות מחונכות שיפייסו את העם.
אני לא משלה את עצמי, ברור שהחודדה שהיתה בבית היא הקצנה של החודדה בסביבת המחייה הטבעית שלה בחוץ, אבל די ברור שזאת שסולקה מהווילה היא בסך הכל ילדה נזופה, שקלטה שהולכים לשטוף אותה, ועכשיו היא עושה מה שילדים עושים כדי לקבל את העונש הכי קל – להוריד את הראש ולהיראות מצטערים.
חודדה הבת. שלום ולא להתראות (צילומים: רונן אקרמן)
אנשים אומרים שאם הבחורה שיצאה מהבית היתה זאת ששהתה בבית - היא היתה נשארת בפנים. אני מקווה מאוד שלא. הבחורה שנכנסה לבית לבשה שמלה אדומה עם שסע שנגמר ברחם שלה, והבטיחה שהיא תשרוף את הבית אם ילבישו מישהי על בעלה. האשה שיצאה מהבית היתה שעמומון מהדס.
בשורה התחתונה לא הייתי רוצה בבית אף אחת מהן. מבחינתי היא סיימה לגמרי את תפקידה – יצירת מתח ואנטגוניזם בימים הראשונים כדי להתחיל את העונה חזק, ולא לדשדש במי האפסיים של אנשים שרק עכשיו הכירו אחד את השני ועוד עוצרים את עצמם מלפתוח את הפה.
מעיין הולכת בזמן, כי בסופו של דבר ריבים ועימותים הם לא הדבר הכי מעניין שעשוי לקרות בבית האח הגדול. כל המשחק הזה של לכלוא אנשים בחממה עם בריכה, להקציב להם אוכל ולנתק אותם מהציוויליזיה, מבוסס על אינטרקציה חברתית ביניהם. ריצה למרחקים ארוכים.
עם מעיין אינטרקציה חברתית היתה בלתי אפשרית; היא לא באמת ידעה לתקשר. כל אמצעי ההתחברות שלה הסתכמו ברפלקס ההקאה שבטעות אנשים חשבו אותו לכושר ביטוי, ושבו היא לא מסוגלת לשלוט. הקללות היו רק חלון הראווה אל התודעה שלה, ומה שניבט ממנו הבהיר שאין שום סיכוי שהבחורה הזאת תצליח לצאת מהדפוסים והקבעונות העצובים האלה, כל עוד לא יהיה מעורב בתהליך פסיכולוג נחוש ומעט אלים.
אין מה לרחם גם על ההפקה; ההדחה של מעיין אולי היתה מעשה מוסרי כלפי הדיירים, אבל אני מבטיחה לכם שמאחוריו עמדו שיקולים פרגמטיים. סביר להניח שהשארה של חודדה בבית היתה עולה להם יותר – בתלונות צופים לרשות השניה, ביצירת באזז שלילי לתוכנית ובקנסות. אולי הם גם חששו לפגיעה בהריון של חודדה (טפו טפו), למרות שכרגע נדמה שמה שצריך לחשוש ממנו הוא דווקא העובדה שהיא אשכרה עומדת לגדל אותו.
חודדה הבן. המבוגר האחראי?
נראה לי שעצם העובדה שנכחנו שם בשבועיים האלה מחייבת אותנו בסוג של אחריות. הפתרון האולטימטיבי לטעמי: התקנת מצלמות בבית של החודדות מרגע זה ממש, שידור מקביל לזה של ערוץ 20 ומישהו שידאג שיצחק קדמן יצפה בשידור הזה 24 שעות ביממה, עד שהילד יגיע לבגרות.
למרות שהיא תמיד קראה לי סמדרוש'קה, תרשו לי לא להצטרף להספדים המייגעים ולקולות שטענו שמעיין היא בעצם בחורה עם לב זהב, נשמה. הלללו, כולנו נשמות. כולנו טובים מנעורינו, ואצל כולנו מסתתרת נפש טהורה מתחת לפוביות, החרדות וחומות ההגנה.
מעיין היתה בדיוק מה שהיא, והשהות שלה בבית הטילה צל הכבד (לא רק בקילוגרמים) על שאר הדיירים - צל שהקשה על גידולים חברתיים אחרים לצמוח תחתיו. עכשיו כשאימת החודדה לא תאחד יותר את הדיירים בבית, יתפנה מקום למחנות חדשים, קונפליקטים חדשים, ובעיקר בהמות חדשות (מי אמר ג'י וקיבל בעבוע בוע?).
נשארה רק התעלומה ההיא בנוגע ליחסי החודדות, אבל כמאמר המשורר - אי אפשר לדעת מבחוץ מה קורה בין בני זוג, ומה הדבק שמחבר ביניהם. בשיחה של מוטי ומעיין בערב האחרון שלהם בבית אבחנה מעיין ש"אם לא היה לך סעיף לא היית מתחתן איתי, זה בטוח". כנראה שזה נכון.
מהתשובה שלו ניתן להסיק שזאת לא הפעם הראשונה שהחודדות משחקים ב"העולם כולו נגדנו", ואולי זה מה שמחזיק אותם יחד. לאורך כל הדרך בבית מוטי עמד לצד אשתו בפומבי ויישר אותה בצנעה, ובכלל תפקד כמבוגר האחראי (מי אמר אבא?) בזוגיות הזאת, ורק על זה מגיע לו שאפו.
אם סיימנו לרקוד על החודדם, נעבור ברשותכם למועמדים להדחה: מהמקום הריגשי אני מגלה שממש לא אכפת
לי שכל אחד מהמועמדים יעוף. אולי חוץ מיוסף, שהבטיח שעוד לא ראינו את כל הצדדים שלו, ואכן בשבוע האחרון התברר שהוא רוחניסט בשקל, ביקורתי ועוקצני (ביקש מבנצי להפסיק עם הטיקים) ומפוצל אישיות, כלומר – יש עם מה לעבוד פה.
כל השאר, בעיקר אביב שמבטיח שעוד יש לו מעשי קונדס (וזה הפיתיון שאתה מצפה שנבלע?) ושרה, שמתכננת עם סתיו את מבצע אנטבה שיחלץ את המטבח מהשבי של פותנה, יכולים מצידי להתפנות לפני דקה.
לג'י – את באמת חושבת שלדבר על זה שלא רצית לבזבז שנתיים על הצבא יגרום לעם לסמס לך?
לארז – דבר עם הפונז, הוא ילמד אותך כמה דברים על תספורת ותנוחות מול המראה.
לסער ואיילה – די, באמת די. שניכם כוסיות, שניכם לועסים את הרומן הזה, מתגרים אחד בשני, אחר כך מתנצלים, עוד פעם מוציאים עצבים, כל הזמן רוצים שהשני יתחשב בכם, מה אתם רוצים? חצי מהזמן אני לא מבינה אפילו על מה אתם מדברים. באמת בואו נתקדם. בתיכון היו לי מערכות יחסים יותר מתגמלות.
למעצבי האופנה – אין ספק, צביעות היא השחור החדש.
לכל כתבות המדור לחצו כאן
