שתף קטע נבחר

זירת הקניות
צילום: AFP

ההר הגבוה של קופנהגן

המשימה של באי ועידת האקלים בקופנהגן היא להתגבר על שלל מחלוקות ולהגיע - אם לא להסכם משפטי מחייב - לפחות להסכם הצהרתי על הפחתת פליטת גזי החממה. אם זה לא יקרה, בעתיד עוד נסתכל אל העידן הנוכחי בגעגוע

דנמרק ארץ שטוחה, אבל לבאי ועידת האקלים של האו"ם ממתין בקופנהגן הר תלול להעפיל בו. משימתם: הסכם גלובלי להפחתת פליטת גזי חממה שיעזור למין האנושי להציל את עצמו מהתחממות כדור הארץ.

 

כל הסימנים מראים שהסמטה הדחוסה, העשנה, המתחממת והמסוכנת שבה אנו חיים בפרוס המאה ה-21 היא תוצאה של השינוי שחוללה המהפכה התעשייתית באפן שבו אנו עושים שימוש באש. מזה 200 שנה אנו שורפים כמויות עתק של דלק מחצבי – פחם, נפט וגז. דחסנו אל האטמוספירה מיליארדי טונות של פחמן דו חמצני המגבירים את אפקט החממה ומחממים את כדור הארץ. (לכן אגב, אני קורא לאדם החדש "הומו סאפיינס קומבוסטנס" - האדם השורף).

  

כדור הארץ ישרוד; אנחנו לא

כדור הארץ ישרוד גם אם שינוי האקלים הנוכחי יהיה מהיר וקיצוני יותר מכל מה ששיערנו. מה שמוטל בספק הוא הישרדות הציבליזציה שלנו בצורתה הנוכחית. אם ההתחממות הגלובלית לא תאט בקרוב, עלולים להיכנס לפעולה מנגנונים שיסחררו ויחמירו את המצב: מידבור מתרחב, כשל בייצור מזון ומצוקת מים למליארדים; ערי חוף ושדות יוצפו במי ים בגלל התמוטטות מדפי הקרח בגרינלנד ובאנטרקטיקה; התדירות והעצמה של סופות טרופיות ומגיפות תגבר, ויהיה אבדן מינים ביולוגי דרמטי. אם כמה מן התהליכים הללו (שכולם התחילו כבר) יתפתחו בקצב ובעוצמה גדולים יותר, בעתיד עוד נסתכל אל העידן הנוכחי בגעגוע.

 

אם זה מה שעל הפרק בקופנהאגן, מה ייחשב כהצלחה שם ומה ככישלון?

 

הסכם גלובלי אפקטיבי יצטרך לספק פתרונות לשני אתגרים עיקריים: ריסון ההתחממות, וההסתגלות אליה. ריסון ההתחממות ישפיע רק בטווח הבינוני והוא מחייב צמצום פליטות גזי חממה לאטמוספירה. כיום נפלטים לאטמוספירה כ-27 מיליארד טון פחמן דו חמצני בשנה. הכמות הזו צריכה לרדת בהדרגה ולהתייצב עד אמצע המאה על כ-5 מיליארד טונות בשנה.

 

 

מה שעוד נחוץ הוא חלוקה עולמית הוגנת של נטל הצמצום - או הזכות לפלוט, שהיא הצד השני של אותה מטבע. אך זו מטבע יקרה מאוד, ולכן מתנהל ויכוח רב שנים בין מדינות הצפון השבעות למדינות הדרום הפגיעות על האחריות ההיסטורית למצב הנוכחי, ועל מי שצריך לשלם את החשבון. הויכוח הזה הוא המכשול הקשוח ביותר במעלה ההר של קופנהגן.

 

הפחתת הפליטות והחלוקה העולמית יעבדו רק אם יהיה מנגנון אכיפה ברור, שקוף ואפקטיבי, שלצידו סנקציות כנגד מדינות וסקטורים חסרי אחריות. זה בדיוק מה שנעדר מפרוטוקול קיוטו, שהתבסס על הפחתה וולונטארית, ולכן הוא נכשל.

 

אבל לא די בריסון ההתחממות; צריך גם לשפר את יכולת ההסתגלות של האנושות למצב האקלימי הפוסט-נורמלי. זו משימה לטווח המיידי שיש לה רק פתרון אחד: נכונות של המדינות הצפוניות לתת למדינות הדרום תמיכה כספית וטכנולוגית נדיבה, כדי לעזור להן להתכונן לצפוי לבוא.

 

האינדקס הירוק

ילדים ירוקים

ילדים ירוקים

מתנה ירוקה

מתנה ירוקה

טיפוח אורגני

טיפוח אורגני

משלוחים אורגניים

משלוחים אורגניים

תיירות אקולוגית

תיירות אקולוגית

גינה אורגנית

גינה אורגנית

אין סיכוי שבקופנהאגן יחתמו על פרוטוקול חדש. הסכם כזה צריך דיונים ארוכים עם כל מדינה על שיעור הפחתת גזי החממה ולוחות הזמנים לביצוע. זה לא יושג בתוך שבועיים. מה שעשוי להתגבש הוא "הסכם פוליטי". יהיו בו עקרונות ברורים לצימצום הפליטות, חלוקה למדינות על פי מעמדן וחוסנן, איתות ברור על המרחק שמוכנה ללכת הקהילה העולמית בתחום האכיפה ואיתות דומה על גובה התמיכה הכלכלית של הצפון בדרום. הסכם פוליטי מקיף שכזה, שיסלול את הדרך להסכם משפטי מחייב, ייחשב הצלחה גדולה.

 

  • הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס - האדם השורף, הוא הבלוג של פרופ' דני רבינוביץ המוקדש להתחממות הגלובלית ולשינוי האקלים >>> לחצו כאן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כדור הארץ כסמטה עשנה ודחוסה
צילום: רויטרס
מומלצים