שלום עם סוריה? עדיין לא כדאי

הכותרות מבשרות שסוריה מוכנה לנהל עם ישראל משא ומתן ללא תנאים מוקדמים, אבל לכולנו ברור מה המחיר שנידרש לשלם, והשאלה הנותרת היא מה נקבל. לדעתי בתמורה לא נקבל דבר.

נבחן את ה"מה נקבל" בחתך של נושאים חשובים שאינם הבל פה בלבד:

במישור הכלכלי נשאלת השאלה מה הסיכויים לייצא לסוריה תוצרת ישראלית בסכומים משמעותיים. התשובה לכך היא כי פוטנציאל הסחר יהיה כנראה אפסי. התוצר של סוריה הוא כשליש מהתוצר המצרי, התוצר לנפש הוא כ-2,700 דולר וסך הסחר החיצוני של סוריה עם העולם, הוא פחות ממחצית מהסחר המצרי.

אם נבחן את התקדים הירדני ואפילו המצרי (בנטרול הנפט), ניווכח כי גם כשקיים פוטנציאל קטן ככל שיהיה, הוא מביא למיצוי נמוך מאוד. מכאן שהתועלת המסחרית לישראל מסחר עם סוריה יהיה בסדר גודל של עשרות מיליוני דולרים. זהו פוטנציאל עלוב.

בתחום התיירות ניתן להניח שמספר התיירים הסורים שיגיעו לכאן לא יעלה על כמה עשרות אלפים בשנה. זאת על סמך התקדים הירדני והמצרי, ואף זה פוטנציאל עלוב.

במישור התרבותי קשה לי לתאר את ישראל וסוריה מחליפות שגרירי תרבות, כי שכנתנו היא מדינה סגורה ובלתי מפותחת מבחינה תרבותית. זוהי מדינה טוטליטרית שתושביה נשלטים על-ידי משטר עריץ ובלתי מתפשר. גם אם ייחתם הסכם שלום עם סוריה, לא כדאי ללמוד ממנה את אורחות חייה. לא תהיה בכך משום תרומה לאזרחי ישראל שוחרי הדמוקרטיה ושוחרי תרבות יהודית, ישראלית ואוניברסאלית.

ולגבי עצם השלום, אשמח לשמוע מפרשני השלום המכובדים - מהו שלום. לא רק בהיבט של הסמלים הבלתי חשובים אלא מבחינה מהותית.

שלום בעיני חייב להיות מעוגן ברכיבים שהפיכותם מוגבלת. למשל, לא שגרירות שנפתחת ואפשר לסגור. לא סחר בלתי משמעותי שמתפתח וניתן להפסיק ובאחת. לא תיירים מועטים שישהו בשתי המדינות שניתן להחזיר הביתה תוך מספר שעות. 

השלום הוא משהו חזק מהמרכיבים הללו. הוא משוואת עוצמה אסטרטגית בין שתי המדינות כשהמפר אותה משלם מחיר בלתי נסבל לשיטתו. האם נקבל מסוריה משוואה כזו כתוצאה מנסיגה מרמת הגולן? כנראה שלא. ההיפך הוא הנכון. ירידה מהרמה מגבירה את הסיכון למחיר כבד שאנחנו נשלם כאשר הסורים יפרו את ההסכם. בהעדר איזון אסטרטגי, לאחר חתימת הסכם השלום, הסורים יפרו את ההסכם כשיתעורר אינטרס אזורי שיוליך אותם להפרה. למשל, התגרענות איראן.

אם וכאשר איראן תהיה גרעינית, יהיה באמת "מזרח תיכון חדש" וסוריה תהיה הראשונה לחשוש מהאיום האיראני, ולחזור לחיקה, כמו מדינות ערביות רבות אחרות.

בעקבות הסכם שלום עם סוריה אנחנו נמסור טריטוריה במהלך בלתי הפיך. נהיה נחושים פחות לחזור ולכבוש את רמת הגולן אם הסורים יפרו את ההסכם, עקב הדינמיקות הנרפות שיתפתחו בקרבנו בעקבות ההסכם ולאחר שנים ארוכות של מלחמה. הסורים לעומת זאת יתנו לנו דברים וירטואליים שאינם מביאים תועלת כלשהי.

לפרשנים שקבעו כי המחיר שנשלם עבור השלום קרי ירידה מהרמה כבר נקבע, ושואלים מה נקבל אנחנו בתמורה, אני משיב – לא כלום! לא תהיה תמורה כלכלית ותרבותית, ומצבנו הביטחוני יורע מאוד.

עודד טירה, תא"ל במיל.