פרופ' עדה יונת קיבלה פרס נובל לכימיה

לראשונה עמדה אישה ישראלית בקידמת הבמה - וזכתה להכרה הנחשבת ביותר בעולם המדעים. פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן ברחובות קיבלה אחרי הצהריים (יום ה') את פרס נובל לכימיה מידיו של מלך שבדיה, קארל גוסטב ה-16, בטקס השנתי שנערך באולם הקונצרטים בשטוקהולם.

הטקס נפתח עם כניסתם של בני משפחת המלוכה השבדית - ונגינת ההמנון המקומי. לאחר מכן הושמע קטע מיצירה של מוצארט והחלו הנאומים.

שעות לפני הטקס אמרה יונת בשיחה עם ynet: "אני מתארת לעצמי שגם אלו שרוצים ללכת למדע מבינים שלא כל המדענים מקבלים פרסים, אבל אני בטוחה שלחשיפה הזו יש השפעה וכבר שמעתי על ילדים שרוצים ללמוד בעקבות כך כימיה. אני מקווה שגם ילדות".

עדה יונת מקבלת את הפרס ממלך שבדיה (צילום: רויטרס)

פרופ' יונת חולקת את הפרס לכימיה עם תומס שטייץ מאוניברסיטת ייל ווונקטרמן רמאקרישנן (Venkatraman Ramakrishnan) מאוניברסיטת קיימברידג'. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי הם מקבלים אותו "עבור תרומתם הייחודית להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי". יונת היא האישה הרביעית שזכתה בנובל לכימיה.

על בימת הטקס, לצד החתנים לכימיה, התייצבו גם הכלות והחתנים: אלינור אוסטרום ואוליבר וויליאמסון (כלכלה); הרטה מולר (ספרות); אליזבת בלקבורן, קארול גריידר וג'ק שוסטק (רפואה); ווילארד בויל, צ'ארלס קאו וג'ורג' סמית (פיסיקה).

באופן מסורתי, הטקס בשטוקהולם מתרחש בסמיכות זמנים להענקת פרס הנובל לשלום באוסלו. ברק אובמה הוא נשיא ארה"ב השלישי שקיבל את הפרס בזמן כהונתו.

האולם בשטוקהולם (צילום: רויטרס)

חלוצה, אחרי שמונה ישראלים גברים

עדה יונת בת ה-70, נולדה בירושלים ולמדה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט השלימה במכון ויצמן למדע ולאחר מכן המשיכה ללימודים מתקדמים בארה"ב. כיום היא מכהנת כפרופסור מן המניין במכון ויצמן, שבו היא מרצה וחוקרת. יונת חברה באקדמיה הלאומית למדעים של ישראל,

וגם באקמיה הלאומית לאמנויות ומדעים של ארה"ב והאיחוד האירופי. 

עיקר תהילתה של יונת באה לה בעקבות פיענוח מבנה הריבוזום. מולקולה זו, על אף גודלה המיקרוסקופי (כ-20 ננומטר), מתאפיינת במבנה מסובך ורב מרכיבים. תפקידה הוא לתרגם את הקוד הגנטי לחלבונים הבונים את התא החי.

פרופ' יונת היא האישה הישראלית הראשונה שזוכה בנובל. קדמו לה שמונה גברים ישראלים: ש"י עגנון (ספרות) ב-1966, מנחם בגין (שלום) ב-1978, יצחק רבין ושמעון פרס (שלום) ב-1994, דניאל כהנמן (כלכלה) ב-2002, אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר (כימיה) ב-2004, וישראל אומן (כלכלה) ב-2005.