יהודי טוב הוא יהודי נודד

סרטם החדש של האחים כהן "A Serious Man", שתורגם בישראל ל"יהודי טוב", נחשב על-ידי המבקרים כיצירה הקולנועית האישית והיהודית ביותר שלהם. עלילת הסרט "יהודי טוב" מתרחשת ב-1967 בקהילה היהודית במינסוטה - שם גדלו האחים כהן, שעם השנים הפכו לקולות ייחודיים ומובילים בקולנוע האמריקני והבינלאומי.  

עצם הגדרת הסרט החדש כ"יהודי ביותר" מבין סרטי האחים טומנת בחובה את ההכרה כי גם בחלק ניכר מסרטיהם הקודמים של האחים כהן, המוטיב היהודי אינו נפקד. ואכן, בפרק מהספר "העכבר ששאג" של יובל ריבלין, העוסק בזהות יהודית בקולנוע האמריקני והישראלי, מנתח הכותב את הפן היהודי בחלק מסרטי האחים כהן.  

סגור שליחה לחבר  כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא  הקלידו את הקוד המוצג תמונה חדשה הסרטון נשלח לחברך סגור הטמעת הסרטון באתר שלך  קוד להטמעה: <object width='400' height='300' type='application/x-shockwave-flash' data='http://mediadownload.ynet.co.il/zeri/flowplayer.commercial-3.2.7.swf'><param name='movie' value='http://mediadownload.ynet.co.il/zeri/flowplayer.commercial-3.2.7.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;rtmp://cp100692.edgefcs.net/ondemand/hd/upl/526/586.flv&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;rtmp&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;rtmp&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/flowplayer.rtmp-3.2.3.swf&quot;},&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/flowplayer.akamai-3.2.0.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/zeri/flowplayer.controls-3.2.5.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:{&quot;enabled&quot;:false},&quot;zIndex&quot;:1},&quot;hiro&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/Flowplayer_Hiro_Ynet_2_9_0_13810.swf&quot;,&quot;site_id&quot;:&quot;45&quot;,&quot;flavor&quot;:&quot;YNET&quot;,&quot;AllowRegScreen&quot;:true,&quot;zIndex&quot;:2}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

צפו בטריילר לסרט "יהודי טוב"

ריבלין טוען בספר כי בדומה לרבים מיוצרי קולנוע יהודים, ובהם גם סטיבן ספילברג, האחים כהן החלו לעסוק בשאלת זהותם היהודית רק זמן מה לאחר תחילת הקריירה. לדבריו, הפעם הראשונה שבה סוגיה זו מועלית באופן משמעותי באחד מסרטיהם היא ב"צומת מילר", הסרט שיצרו אחרי "רציחות פשוטות" ו"בייבי אריזונה".

צומת לב

זירת ההתרחשות של "צומת מילר" היא שיקגו של שנות ה-30, בה מתנהל מאבק בין שתי כנופיות עבריינים. בין ראש הכנופייה האיטלקית לראש הכנופייה האירית נמצאות שתי דמויות: ברני בירנבאום ("הסמרטוטר") - צעיר יהודי בעל מראה חיצוני דוחה ומבטא זר, וטום ריגן שזהותו האתנית מוצגת כלא-רלוונטית. הסצנה המרכזית בסרט מתרחשת כשטום מוליך את ברני לא רחוק מצומת מילר, בכוונה לרוצחו. ברני מצדו,

משפיל את עצמו עד עפר בתחנונים, ולעתים נראה כייצוג הגובל באנטישמיות של "היהודי המושפל והמתפלש בזוהמה כדי להציל את עורו".

למרות שהסרט מאמֵץ את נקודת מבטו של ריגן, וגורם גם לצופים לחוש כי "שאלת יכולתו של טום לשרוד בעולם אלים ומסוכסך חשובה לאין ערוך יותר משאלת מותו וחייו העלובים של ברני בירנבאום", המתח בין הדמויות הוא שיוצר את האמירה של האחים בסרט הזה.

לכתחילה נראה כי על-פי "צומת מילר", השתייכות לאומית היא בעיקר נטל על כתפי האדם."בשעה שברני בוחר דווקא להיצמד לזהותו האתנית ולחצין את יהדותו, בוחר טום לשמור על חירותו, להשכיר את שירותיו לכל קולקטיב, ובלבד שלא יידרש ממנו להיבלע בתוכו... הצהרת החירות האישית של טום עשויה להיתפס גם כביטוי לתפישת עולמם של יוצרי הסרט, הטוענים כי הזהות היהודית, בדומה לכל זהות אתנית אחרת, היא עניין מגביל ומכשיל".

עם זאת, ריבלין טוען כי המסר של הסרט מורכב הרבה יותר. לדבריו, דווקא ניסיונותיו החוזרים ונשנים של טום להשיל מעליו כל זהות אתנית חושפים תכונה יהודית מוכרת, אופיינית מאוד לגיבור היהודי של המאה ה-20 - והיא חוסר הרצון להיות גיבור יהודי: "דווקא רתיעתו של המופגנת של טום מכל זיהוי אתני, ובעיקר מן הזהות היהודית הקרובה אליו יותר מכפי שהוא מוכן להודות - מובילה אותו לחיי נדודים, ומזכירה את נדודיהם של יהודים רבים במאה ה-20 שהתרחקו מכור מחצבתם, ונטמעו במהירות בקהילות אחרות". בסוף הפרק מעיר ריבלין כי תמונת הסיום של הסרט מראה את טום בשיא בדידותו ו"מעלה את האפשרות כי גם בעיני יוצריו הוא הרחיק לכת וכי ההתנערות מן העול הקהילתי לא חייבת להוביל בהכרח לוויתור על קשר בין אישי, או על התא המשפחתי".     

מיסטר ביג

בהמשך המסע בין סרטי האחים כהן, ריבלין מזהה שניים שלטענתו מביאים את הדמות היהודית של האחים כהן לשיא. בראשון - "ביג ליבובסקי" - העיסוק בזהות היהודית הוא גלוי וישיר, ובשני - "אחי, איפה אתה?" - נטמנות השאלות על הזהות היהודית בין קפלי העלילה.

ב"ביג ליבובסקי" הדמות היהודית היא וולטר סובצ'ק (ג'ון גודמן), חברו של ג'פרי ליבובסקי (ג'ף ברידג'ס), המכונה "הדוּד". ריבלין מתאר את וולטר כיהודי מוחצן מאוד, קולני ורודף בצע, שמעורר בעיקר אנטגוניזם - וטוען כי "קשה שלא להתפתות למחשבה שברני מ"צומת מילר" מייצג בעיני האחים כהן את היהודי הגלותי, ואילו וולטר הוא היהודי הישראלי הכוחני, חובב מושבע של תת-מקלע עוזי ומצטט כפייתי מכתבי הרצל".

בסרט מתברר כי וולטר אינו יהודי מלידה, אלא גוי שהתגייר לצורך חתונה (ומאז כבר התגרש) , ונוכח הכוחניות המוגזמת שלו עולה לדעת ריבלין האמירה כי "אין דבר יהודי פחות מהצורך להפגין יהודית אגרסיבית בכל סיטואציה". על-פי הניתוח של ריבלין, "באמצעות דמותו של וולטר, שאינו מסוגל להשתחרר מן הצורך להשתייך לקולקטיב לאומי יהודי, מפנים האחים כהן רמז ביקורתי כלפי נציגיו של הקולקטיב היהודי: הכוחניות הישראלית, הם אומרים, היא נטע זר ליהדות ולעולם הוא לא יצליח להיקלט באמת בתרבות היהודית הגמיה והקוסמופוליטית".

גם בדמות האנטי-גיבור המרכזית של הסרט, הלא הוא "הדוד", ניכרת האמירה על היהודי שאינו זקוק לזהות קבועה ותבניתית. בבסיסו של "ביג ליבובסקי" קיים הניגוד בין דמותו של ליבובסקי "העשיר" לבין ליבובסקי "הדוד" ששמח בחלקו, השניים חולקים את אותו שם משפחה יהודי, אך שאלת הזהות של "הדוד"אינה עולה בסרט מאחר שהוא חש בנוח עם עצמו ואינו כובל את עצמו בזהות מסוימת. ריבלין טוען כי בסרט מהווה "הדוד" אלטרנטיבה ראויה לדעת האחים אל מול שתי הדמויות היהודיות הנלעגות - וולטר, הקתולי במקור, וליבובסקי "העשיר" היהודי חסר המוסר.

אחי אחי שלי

בניתוח הסרט "אחי, איפה אתה?" מתייחס ריבלין למיתוס שבסיס הסרט, ושאליו אף הפנו האחים כהן בעצמם - הלא היא "האודיסיאה" של יוליסס. גיבור הסרט הוא יוליסס אוורט מק'גיל (ג'ורג' קלוני), אסיר נמלט המבקש לשוב אל ביתו רגע לפני שיקרוס.

ריבלין מראה כי לאורך כל הסרט אוורט האסיר גאה בעצמאותו ובסיקובו להשתייך למסדר דתי כזה או אחר, וטוען כי בכך הוא מייצג את הגיבור הקלאסי של סרטי האחים כהן - אינדיבידואליסט רוחני. בסצנת השיא של הסרט, כשביתו של אורט במרחק נגיעה אבל חבורת פורעים עומדת לבצע בו ובידידיו לינץ', הוא פונה למרומים ומתפלל - ואף נענה.

מהלך זה משקף לדעת ריבלין את עמדת היוצרים, וכך הוא מנתח: "בעוד הדת הממוסדת והפולחנית היא לצנינים בעיניהם, חווית האמונה האישית והכנה היא רגע של חסד... הדת נכשלה לא רק משום שהיא מנתבת את

האדם לדרך לא ישירה ולא כנה עם בעיותיו, ונותנת לו טקסטים אנמיים וריטואלים מנוכרים, אלא בעיקר משום שהיא מתיימרת לספק פתרון קבוע ואחיד לכל מבקשי האמת".

לדברי ריבלין, תכונתם הבסיסית ביותר של גיבורי "אחי, איפה אתה?", ושל שאר גיבורי סרטי האחים כהן, היא סירובם העקשני להישאר זמן ממושך במקום אחד. עצמאות זו מאפיינת לא רק את הדמויות שלהם, אלא גם את "היצירה הכהנית" עצמה. כיוצרים, הם נודדים באופן כפייתי כמעט מז'אנר לז'אנר, מתקופה לתקופה, ומזירת התרחשות אחת לאחרת, בהכרעה מודעת ומכוונת שלא להתמסד ולא לקפוא על השמרים.

ריבלין מסיים את הפרק על האחים כהן בטענה כי בהדגשת תחושת הזרות, הצורך הבלתי פוסק לנדוד ואי-נשיאת זהות מוגדרת, "בוחרים האחים כהן, כאבותיהם לפניהם, בזהות של מהגרים, ולא רואים בה בהכרח קללה, אלא דווקא הזדמנות לחיים מגוונים של יצירה והתחדשות".

• "העכבר ששאג - זהות יהודית בקולנוע האמריקני והישראלי", מאת יובל ריבלין, בהוצאת "טובי" ומרכז יעקב הרצוג. 291 עמודים.