נסתדר גם בלי ההסדרניקים

דמעות הקוזקים הנגזלים מהר ברכה זולגות בקצב המאיים למלא את מאגרי המים המרוקנים ולהשיב את מפלס הכנרת לימיו כקדם. כיצד העז שר הבטחון, הקצין המעוטר ביותר בצה"ל, ראש המטה הכללי וראש ממשלה בעבר לתבוע מהרב אליעזר מלמד לטרוח ולבוא למשרדו כדי להסביר מדוע אינו עומד בכללים המחייבים ראש ישיבת הסדר בישראל? האם שכח שר הביטחון מי הוא בעל הבית במדינה?

מצד שני - רפיסות חדלת אונים מול רבנים מוזרים וחסרי אחריות, המפרקים כלאחר יד את החישוקים הבסיסיים ביותר בחברה הישראלית באמצעות הצתת אש זרה וחוסר יכולת להשתלט על גידולי פרא מתרחבים והולכים של קנאים חסרי סובלנות וחסרי כל כבוד לדמוקרטיה, לתרבות, לישראלים האחרים - אלינו.

אהוד ברק עשה את שחייב היה לעשות. אם לא יחזור בו בימים הקרובים עקב הלחצים האדירים שיופעלו עליו, יש סיכוי רב שייכנס להסטוריה כמי שביצע צעד מכונן שקיבע מרות ממלכתית ולאומית גם על הפורשים המודרנים. הקודם שעשה זאת, דוד בן גוריון, הבטיח שישראל תהיה למשך שנים רבות מדינה שלה שלטון נבחר אחד והציל אותה מלבנוניזציה, כשאכף באש תותחים את מרות הממלכה והצבא על מורדי האצל באלטלנה.

אבל יש תקווה. האיום שנשמע הבוקר מהסדרניקים (במילואים?) כי יסרבו להתגייס לצבא עקב פעולת ברק בעניין מלמד וישיבתו נשמע כמו בשורה טובה מאד דווקא. חברים, לא מעוקצכם ולא מדובשכם. אם אתם חיילים על תנאי, והתנאי הוא שמותר לכם לעשות ככל העולה על רוחכם, אל תבואו. נסתדר גם בלעדיכם.