משבר בשיחות: המדינות העניות מסרבות להמשיך

נציגי המדינות המתפתחות מעכבים את המשך השיחות בדיון המרכזי בוועידת קופנהגן. נציגי 135 המדינות המתפתחות דורשים שהמדינות העשירות יקחו על עצמן הפחתה משמעותית יותר בהיקף פליטות גזי החממה, ויתחייבו שפרוטוקול קיוטו ימשיך לשמש כבסיס לכל הסכם עתידי. עד שהנושא ייפתר, הם מסרבים להמשיך במשא ומתן המרכזי לגיבוש ההסכם.

את החרמת המשך השיחות יזמה קבוצת המדינות האפריקניות, בתמיכת סין ומדינות נוספות. נציג אפריקני גילה כי חברי המשלחות של המדינות המתפתחות החליטו על המהלך בפגישה פנימית בדלתיים סגורות.

ראש מזכירות האקלים של האו"ם איבו דה-בר, ונשיאת הוועידה קוני הדגארד מקיימים מאז שעות הבוקר שיחות קדחתניות כדי שניתן יהיה לחדש את הדיונים. דה-בר העריך שהמשבר ייפתר עד הערב ואמר כי מרבית המדינות מעוניינות בהמשך השיחות.

דה-בר אמר שבכוונתו למנות נציגים בכירים ממדינות שונות כדי לנסות ולפרוץ את המבוי הסתום סביב נושאי המחלוקת העיקריים: עומק הפחתת הפליטות של המדינות העשירות עד 2020 וכמות הסיוע הכספי למדינות העניות כדי שיוכלו לבצע צעדים דומים בתחומן.

המחלוקת: מי יפחית ומי ישלם?

מדובר במשבר המשמעותי ביותר עד כה בשיחות, שהתנהלו ממילא באווירה של מחלוקת עמוקה בין המדינות המתפתחות והעניות למדינות המתועשות והעשירות. לב המחלוקת הוא, כאמור, סוגיית הפחתת הפליטות: המדינות המתפתחות דורשות שהמדינות העשירות יקחו על עצמן התחייבות גדולה יותר, בשל האחריות ההיסטורית שלהן למצב האקלים. הן גם דורשות מהמדינות העשירות להזרים כספים כדי שהעניות יוכל לנקוט כבר בטווח הקצר בצעדים הדרושים כדי להפחית גזי חממה.

המשבר פוקד את השיחות בפתיחת השבוע השנים לדיונים, כששרים בכירים מכמה מדינות כבר החלו להגיע לקופנהגן, וימים ספורים לפני שלעיר מתחילים להגיע כמאה מנהיגים מרחבי העולם. המנהיגים צפויים להשתתף בסבב דיונים בדרג גבוה, ואז לחתום בטקס חגיגי על ההסכם - שלעת עתה נראה רחוק מהישג יד.

"כלום לא קורה לעת עתה", הסביר נציג מבנגלדש. הוא אמר שהמדינות המתפתחות דורשות מנשיאת הוועידה להעלות את היקף הפחתת הפליטות של המדינות המתועשות והעשירות לראש סדר היום לפני שהדיונים יימשכו.

מי רוצה את קיוטו, ומי רוצה "לקבור אותו"?

סלע המחלוקת העיקרית כעת הוא סביב אופיו של ההסכם החדש, והאם יהיה מבוסס על פרוטוקול קיוטו. הסכם זה, שנחתם ב-1997 וצפוי לפקוע ב-2013, קובע כי על 37 מדינות מפותחות ועשירות (הקרויות מדינות נספח 1) להפחית את הפליטות שלהן - אחרת יוטלו עליהן סנקציות וקנסות.

המדינות העניות טוענות כי המדינות העשירות מנסות להרוג את פרוטוקול קיוטו כבסיס להסכם המתגבש, כדי לגבש תחתיו הסכם חדש לחלוטין, שיחול על כל המדינות על פי חוסנן הכלכלי והיקף הפליטות שלהן כעת ובעתיד. המדינות העניות מצידן רוצות להאריך את תוקפו של פרוטקול קיוטו גם מעבר ל-2013, משום שכך יובטח להן שהמדינות העשירות ימשיכו לשאת ברוב הנטל של הפחתת הפליטות, מבלי שהן עצמן יידרשו לעמוד בדרישות דומות.

ילדים ירוקים מתנה ירוקה טיפוח אורגני משלוחים אורגניים תיירות אקולוגית גינה אורגנית

הצטרף לאינדקס האינדקס המלא

לעומת זאת, המדינות העשירות, וארה"ב בראשן, לעולם לא יסכימו להאריך את תוקף הסכם קיוטו במסגרתו הנוכחית. המשמעות של מהלך כזה תהיה שסין, הודו, ברזיל ומדינות דומות יוכלו להמשיך לצמוח כלכלית ולפלוט גזי חממה בלי שום מגבלה. זוהי למעשה הסיבה העיקרית שבגללה לא חתמה ארה"ב על פרוטוקול קיוטו עד היום.

סיבה נוספת שהמדינות העשירות רוצות להחליף את קיוטו קשורה לעובדה שארה"ב אינה חתומה עליו. המשמעות היא ששמירה עליו מסגרת קיוטו משאירה מחוץ למשחק לא רק את סין והודו אלא גם את ארה"ב - המדינה השניה בכמות הפליטות שלה.

בראון יציל את המצב? 

"זהו עניין עקרוני. איבדנו אמון בקוני הדגארד נשיאת הוועידה", אמר הנציג מבנגלדש, זיא הוק מוקטה. "המדינות המפותחות רוצות למוטט את השיחות", אמר ראש קבוצת המדינות האפריקניות, נציג אלג'יריה דג'מואי כמאל. הוא הוסיף ואמ כי התוכנית של המדינות העשירות, "משמעה שאנו מקבלים את עובדה מותו של הכלי המשפטי המחייב היחידי שקיים כיום".

ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, הודיע כי יקדים את בואו לקופנהגן ביומיים כדי לסייע בפתרון המשבר. אך היו מי שטענו כי בראון ממהר לקופנהגן לא כדי להציל את שיחות האקלים אלא כדי להצטייר כמי שמנסה להציל את המצב ולצבור נקודות בדעת הקהל לקראת הבחירות בבריטניה ביוני.