כדור הבדולח 2020: גרביים מזמרות ברשת
מה נראה באינטרנט ב-2020? סביר להניח שאתם אותם קטעי וידאו, מוזיקה וטקסטים שאנחנו רואים היום, אלא שהם ייראו ויישמעו יותר טוב, יהיו נגישים בכל שפה, והגולשים יצרו יותר מהתוכן הזה
בתלמוד נכתב כי מאז שחרב בית המקדש, ניטלה הנבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. ובכל זאת, בפרויקט "כדור הבדולח" אנחנו מנסים על בסיס מגמות
קיימות - לחזות ולנבא מה יהיה כאן מבחינת טכנולוגיה ואינטרנט בעוד עשור. אתם מוזמנים לשוב אלינו גם ב-2020 - לראות אם צדקנו. כתבה שניה בסדרה.
מהרגע הראשון הגולש באינטרנט לא היה רק צרכן תקשורת, אלא גם יצרן. בשנות ה-90, עם הפיכת האינטרנט לרשת מסחרית שהתחילה להגיע לבתים שלנו – כבר התחלנו לראות את זה בחדרי הצ'ט, בפורומים, בטוקבקים, בקבוצות דיון, באתרים ועמודי בית אישיים, ובעוד כלים עם שמות שונים.
עם התפתחות הרשת, וחדירה ליותר ויותר בתים גם בפס רחב בעשור האחרון – הבלוגים, אתרי שיתוף הווידאו, אלבומי התמונות המקוונים ואנציקלופדיות חופשיות קיבלו את השם הכללי "תוכן גולשים", או "User Genarated Content" תחת מטריית ה-Web 2.0 0 - שם כללי שנבחר לשלב באבולוציה בו נמצאה הרשת בחלק מהעשור האחרון.
עם צמיחת הרשתות החברתיות, ובהן פייסבוק, לצד שירות כמו טוויטר – זה כבר הפך ל-"מדיה חברתית" – כלומר אמצעי תקשורת נוסף שמנוהל ומעודכן על ידי הקהל.
בית הקברות של החדשנות
סביר להניח שבעשור הקרוב, ועד שתגיע שנת 2020, יעלמו חלק מהאתרים או השירותים שנחשבים ללהיט של העשור הראשון שנות ה-2000, או שהם יבלעו לחברות גדולות יותר. בשנים הקרובות יהיה מעניין לראות אם טוויטר ופייסבוק ימשיכו להתקיים באופן עצמאי ונפרד אחד מהשני.
אולי נשכח אפילו מ-Google Wave, שכרגע עוד לא הספיק אפילו לצמוח ולהפוך לדבר הבא ומעוד שירותים בוסריים.
מישהו זוכר את Geocities שנסגר, ודומיו שסיפקו אתרים אישיים? או מנועי חיפוש כמו Lycos ו-HotBot שהיו להיט בעשור הקודם? בתי הקברות של האינטרנט מלאים באתרים ושירותים מגניבים וחדשניים - ואם לא בבית קברות, עדיין: קרנם של שירותים רבים ירדה, והם שוכבים כאבן שאין לה הופכין.
אחדים שיודעים על מצלמות סלולריות
אתרי המדיה ושירותי הרשת הגדולים ימשיכו להתקיים ולספק לנו את התוכן - אם הם ישרדו כלכלית, כמובן. טכנולוגיה משוכללת ככל שתהיה לא מבטיחה חסינות כלכלית לאף
אחד.
לצידם, ימשיך גם להתקיים כמובן תוכן הגולשים. בתקופה האחרונה למדנו שמספיק מייל אחד על במבה כדי להזיק למניות החברה המייצרת אותו, או וידאו אחר של שני קונדסים, שיזיק לתדמית של פיצריה. לפיכך, בעשור המתקרב בו האינטרנט תהיה ביותר מכשירים, וכל "אחד שיודע" עם מצלמה סלולרית שיכולה לשדר בזמן אמת יהיה סוכנות ידיעות של איש אחד - כוחם של הבודדים יצמח.
עוד מאותו דבר - אבל באיכות גבוהה
ומה ישדרו לנו חברות המדיה והגולשים? סביר להניח שאת אותם דברים – קטעי וידאו, מוזיקה, וטקסטים. ככל הנראה בעשור הקרוב נהיה קרובים יותר לכפר גלובלי אמיתי, כאשר הבינה המלאכותית תשפר את היכולת של המחשב לתרגם, לזהות קול ולהקריא טקסטים.הממשקים העתידיים והחיבורים המהירים יאפשרו לנו לצרוך את התוכן איך ומתי שבא לנו. נתחיל לראות סרט על הטלוויזיה או המחשב או כל מכשיר הקרנה אחר, וניקח אותו איתנו לדרכים.
תשתיות האינטרנט המהירות יותר, וציוד הצילום המשוכלל יותר שיהפוך נגיש לכל כיס, יספק לנו תכנים ב-HD כדבר מינימלי, וסביר להניח כי גם תלת ממד יהיה שכיח יותר, ואיכות הקול תהיה קרובה יותר למציאות.
הפקות המקור המושקעות של גולשים ותוכניות הסרטים של גופי מדיה ייראו ויישמעו טוב יותר. אך אין מה לדאוג, בעשורים הקרובים סביר מאוד להניח שלא יפקד מקומם של החתולים החמודים, המתיחות שעושים לחברים והגרביים המזמרות - שנחווה אותם כאילו הם נמצאים ממש לידנו. (אהוד קינן)
תשתיות אינטרנט
תשתיות האינטרנט בישראל עברו כברת דרך ארוכה בעשור האחרון. מחיבורים בחיוג עברנו לאינטרנט מהיר בכל זמן, מקום ומכשיר. מתקשורת בדואר אלקטרוני וחדשות בניוז גרופס, התקדמנו לפייסבוק וקוראי RSS. רוחב הפס גדל והתמלא מהר בשלל תכנים שמציעה הרשת, וספקיות האינטרנט והתשתית ממהרות להתרחב גם הן.
מה בעתיד?
עתיד תשתיות האינטרנט בישראל תלוי רבות ברגולטור. על אף שנכון להיום, ספקי התשתית הפרטיים אינם מתעתדים להוביל תקשורת בסיבים אופטיים (FTTH) לבתי הלקוחות, לא חסרות אלטרנטיבות לחיבור פס-רחב גם באמצעים אחרים.
בימים אלו נבדקת אפשרות של הקמת ספק תשתית אינטרנט ממשלתי ב-FTTH, אך קשה לדעת מה תהינה תוצאות הניסוי המתבצע בימים אלה בחיבור לקוחות לאינטרנט על גבי תשתיות של חברת החשמל, מקורות ורכבת ישראל.
מהיר יותר?
זמינותם של תכנים "כבדים" והמגמה הגוברת של שירותים בענן ומדיה זורמת, כמו גם ריבוי המכשירים המקוונים בבית ובמשרד, יגרמו לעליה מתמדת ברוחב הפס המוצע ללקוחות.
לא צפוי שנראה גידול כה קיצוני בעשור הקרוב כמו זה שחווינו בעשור זה, בו עברו המשתמשים מחיבור 56 קילו-ביט בחיוג למהירויות של עשרות מגה-ביטים בשניה (בעולם, לא בארצנו הקטנטונת) אבל המהירות המוצעת תמשיך לעלות עם הגידול בדרישה.
הגידול בשימוש בשירותי ענן ושיתוף תכנים בעלי נפח יחייב מן הסתם, לשפר את שיפור קצב שליחת המידע (upload) עבור המשתמשים, גם מצד הספקיות.
זול יותר?
בעשור האחרון חלה מגמה של הוזלת חיבורי הפס הרחב מבחינת עלות למגה-ביט בהורדה (Download). אם בעת השקת שרות WOW של בזק בטכנולוגיית ADSL עלות חבילה של 1.5 מגה הייתה מאה שקלים למגה (1.5 מגה במחיר 149 שקלים לחודש), אז כיום בחיבור 100 מגה ביט לשניה ב-HOT, יורד המחיר למגה ל-5.13 שקלים בלבד – הפרש עצום.
צפוי שמחיר למגה ירד ואם ניקח בחשבון גם כניסה של ספק תשתית ממשלתי לתחום, אז לא מן הנמנע שהגישה לאינטרנט תהפוך למוצר נגיש לכל - ללא הבדלי מעמד או הכנסה כלכלית.
חברות התשתית, כמו גם ספקיות האינטרנט, תחפשנה דרכים להשלים את הפער ברווחים, אולי באמצעות שינוי תכניות תמחור לתשלום לפי שימוש.
נייד יותר
מנכ”ל סלקום עמוס שפירא התבטא בנושא: "אין לי ספק שבעתיד הלקוחות לא יהיו מחוברים לקיר". גידול במספר המחשבים הניידים והטלפונים החכמים יוציא בעשור הקרוב חלק גדול מהתקשורת המקוונת אל מחוץ לכתלי הבית או המשרד.
במידה ותהליכי הבדיקה והתקינה של רשתות ה-WiMax בישראל יסתיימו בהצלחה, צפוי שנראה בעשור הקרוב גם ספקים המציעים גישה אלחוטית לאינטרנט בטכנולוגיה זו, המכסה קילומטרים רבים. נוכל בעשור הבא להתחבר לאינטרנט בלי להיות תלויים בשקע שבקיר. (אילנה ברודו)
