שתף קטע נבחר

למה נתן ביל גייטס 5 מיליון דולר לאלון ורבורג?

כשעסק פרופ' אלון ורבורג בחקר מחלת "שושנת יריחו", מימן הצבא האמריקני את המחקר, כי חייליו בעירק סבלו מהמחלה. אך ורבורג חשב לעצמו: מי יממן את המחקר שימצא תרופה לגרסה אחרת ומסוכנת יותר של המחלה, שתוקפת את תושבי אפריקה והודו. ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, ואשתו התנדבו למשימה

מה אפשר לעשות ב-5 מיליון דולר? אלו מאיתנו שנאבקים על רכישת דירה או רכב ודאי שואלים את עצמם איך מבזבזים סכום כזה, אך כשמחליטים לעשות בו שימוש על מנת למצוא מרפא למחלה שקוטלת עשרות אלפי בני אדם בעולם מדי שנה, מגלים שניתן למצות את הסכום בלי שום בעיה ועדיין להזדקק לעוד.

 

פרופ' אלון ורבורג, ביולוג מהפקולטה לרפואה וממרכז קובין לחקר מחלות מידבקות וטרופיות באוניברסיטה העברית, קיבל באחרונה מענק בסך 5 מיליון דולרים מקרן ביל ומלינדה גייטס לעריכת מחקר באתיופיה על מחלת לישמניאזיס של האברים הפנימיים. זוהי מחלה הנגרמת על ידי אותו טפיל הגורם למחלת העור "שושנת יריחו" המוכרת במחוזותינו.

 

גרסת האיברים הפנימיים של מחלה זו, נפוצה בעיקר בתת היבשת ההודית, באפריקה המזרחית ובברזיל. המחלה מועברת על ידי נקבות של זבוב החול, הנדבקות בטפיל כשהן עוקצות אדם הנגוע בו ומעבירות אותו הלאה לאדם אחר בעקיצה הבאה.

 

"מחלה זו מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כ'מחלה מוזנחת'", אמר ל-ynet פרופ' ורבורג. "כלומר, יחסית לשחפת ומלריה זוהי מחלה פחות חמורה בהיקפה. אך מבין המחלות המוזנחות זו מחלה יחסית קשה והיא מוגדרת כ'מתפרצת מחדש'. כרגע בדובר בכחצי מיליון מקרים מאובחנים וללא טיפול המחלה יכולה להסתיים במוות".

 

המחלה נפוצה כאמור בהודו ובאפריקה ולדברי ורבורג למצב הכלכלי באותן מדינות יש השפעה ישירה על אחוז התמותה מהמחלה. "הטיפול התרופתי בלישמניאזיס דורש מעקב צמוד אחר החולה מפני שמינון לא נכון או רגישות יתר לכדורים יכולים להיות קטלניים עבורו. לכן המצב חמור יותר במדינות שבהן אין תשתית רפואית ראויה ולאוכלוסיה קשה לממן אשפוז ארוך".

 

כאן נכנסה לתמונה הקרן שהקימו ביל ומלינדה גייטס. מייסד מיקרוסופט ואשתו חרטו על דגלה של הקרן "כל החיים שווים" (All Lives have Equal Value) והם מממנים באמצעותה מחקרים רבים בעולם השלישי. "הרעיון לפנות לגייטס עלה לאחר שעבדתי על הדברת שושנת יריחו וקיבלנו מימון מהצבא האמריקני, שחייליו סובלים רבות מהמחלה בעירק. אני חשבתי לעצמי שאולי אפשר לקבל מימון גם למחקר שיעזור לאנשים בעולם השלישי. קרן גייטס מממנת כבר הרבה שנים בסכומים מאוד נדיבים מחקר במחלות בעולם השלישי. שלחתי להם הצעה והם אמרו שהם אכן עוסקים בתחום אך רק בהודו. אני הסברתי להם שגם לוגיסטית וגם מדעית יותר נכון לעבוד במזרח אפריקה ולבסוף הם השתכנעו והזמינו הצעה מלאה. לאחר תהליך של דיון עם הבוחנים הוכנה ההצעה וכעבור שנתיים קיבלתי הודעה שהם יממנו את המחקר שלנו".

 

אז מה יעשה פרופ' ורבורג עם 5 מיליון דולר. ראשית, הוא ממהר לציין, כי מחצית הסכום תממן את עבודתה של אוניברסיטת אדיס אבבה שתפעיל מעבדות שטח. "הם צריכים לממן עובדים, מעבדות שדה, כלי רכב, ציוד מחקר וכן הלאה".

 

בנוסף, יעבדו כמה קבוצות מחקר מישראל ומהרפובליקה הצ'כית. שלוש קבוצות הן ממכון קובין של האוניברסטיה העברית והן יחקרו את תהליך ההעברה של הטפיל על ידי זבוב החול. "המחקר שלנו יעסוק במדד בסיסי של כל השלבים וכל הגורמים של ההעברה".  

 

"בנוסף, אנחנו רוצים להגדיר את מבנה הטפיל מבחינה גנטית, ולהבין מה העמידות שלו לתרופות מסוימות. ננסה גם לבדוק האם יש מאגר אחר לטפילים חוץ מבני אדם. יתכן שלצד ההעברה בין אנשים יש גם העברה מבעלי חיים אחרים".

 

קבוצה נוספת, מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ומכון וולקני, תעסוק בחקר אזורי הדגירה של זבובי החול. "כדי להדביר את הזבובים צריך להבין איפה הם מתרבים ודוגרים על ביציהם. יתושים שמעבירים מלריה, למשל, נמצאים באזורים שיש בהם הרבה מים, אבל הזבובים הללו נמצאים במקומות יבשים, חריצים באדמה, נקיקים וכו'. הם מפוזרים ולא ניתן כרגע להגדיר את אזורי הרבייה שלהם". החוקרים גם ינסו לזהות ממה ניזונים הזבובים כדי לנצל אולי את מקורות המזון שלהם לשם הדברתם.

 

"בעבר, לא מומנו מחקרים בסכומים כאלה", מסביר ורבורג. "המימון הזה מאפשר לנו לחקור את כל ההיבטים, כולל היבטים שמאוד מסובך ויקר לבחון אותם באופן יסודי כמו מיפוי אזורי הדגירה".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלון ורבורג
באדיבות האוניברסיטה העברית
מומלצים