רגע של שביעות רצון נרשם הערב (ד') אצל ארגוני הסביבה הישראלים שהגיעו לקופנהגן, כשהנשיא שמעון פרס הביע תמיכה במאבקם נגד הקמת תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון. בקבלת פנים שערך הנשיא בקופנהגן למשלחת הארגונים הוא נשאל מה דעתו על המהלך והשיב: בעניין הזה אני מסכים אתכם. אני חושב שזו שגיאה להקים תחנת כוח פחמית באשקלון".
גם מחר בצהריים, האווירה תהיה חגיגית, אך התוכן קצת פחות. הנשיא צפוי לשאת נאום מיוחד במסגרת מליאת המנהיגים בוועידת קופנהגן. פרס ינאם בפני כ-120 מנהיגים מרחבי העולם, והוא צפוי להתחייב בפניהם כי ישראל תקצץ את פליטות גזי החממה שלה עד שנת 2020. אלא שהמשמעות היא שישראל תגדיל את הפליטות שלה - רק קצת פחות מהמתוכנן.
ובכל זאת, פרס ינסה לשדר אופטימיות, ולהראות לעמיתיו המנהיגים שישראל נחושה לסייע במאבק בהתחממות - לפחות בהעברת ידע וטכנולוגיה. "מדינת ישראל היא ארץ ענייה, גם באדמה וגם מים, ועל כן, בלית ברירה, אנחנו בונים על מדע וטכנולוגיה גם בעניין הזה. לשמחתי, אנחנו מציעים לעולם כולו דרכים לחסוך גם במים וגם באנרגיה, ואנחנו מוכנים לחלוק בכך עם כל מי שמעוניין", , אמר לנציגים הישראלים. "מחר בנאומי אציע להקים מטה אזורי עם פקחים, שיעזרו להציל את הסביבה. זאת במנותק וללא קשר ליחסים המדיניים בין המדינות. הטבע לא יחכה ולכן צריך להתחיל ולהזיז את הדברים".
עוד בטרם יצא לקופנהגן התנהלו מגעים מגעים קדחתניים בין אנשי פרס למשרדי הממשלה השונים בנוגע לגובה הקיצוץ לו תתחייב ישראל בוועידה. ישראל לא גיבשה עמדה רשמית בנושא, וגם לא דיון בממשלה.
גורמים המקורבים למגעים אמרו כי הם מעריכים שפרס יתחייב על הפחתה של כ-20 אחוז מפליטות גזי החממה של ישראל ביחס לגידול הצפוי עד 2020. המשמעות היא שישראל לא תפחית את הפליטות שלה אלא רק תאט את קצב הגידול שלהן. זאת בשעה שהמדינות המפותחות באירופה למשל מדברות על הפחתה כמותית של פליטות גזי החממה שלהן ב-20 ואף 30 אחוז.
כיום עומד היקף פליטת גזי החממה בישראל על 72 מיליון טון בשנה; בתרחיש שבו לא נוקטת ישראל אף פעולה להפחתתם, צפוי היקף הפליטות לגדול ל-109 מיליון טון בשנה.
ההתחייבות של פרס פירושה למעשה שישראל תגדיל את פליטת גזי החממה בשטחה, מ-72 מיליון טון בשנה כיום ל-88 מיליון טון בשנת 2020. לשם השוואה, מדינות האיחוד האירופי מציגות בוועידה חזית מאוחדת לפיה יפחיתו את פליטות גזי החממה שלהן ב-20 אחוז לפחות מהרמה ששררה ב-1990. הן מנסות לשדל מדינות מפותחות אחרות כמו ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, וכן מדינות מתפתחות להפחית את הפליטות שלהן באופן משמעותי. לפי שעה המאמצים הללו אינם נושאים פרי והמחלוקת הקשה על שיעורי ההפחתה מקשה על הדיונים.
היעד המספרי הזה - של 20 אחוזים הפחתה בגידול הצפוי - הוא גם היעד המקובל על המשרד להגנת הסביבה, אך הוא טרם נקבע כעמדה ישראלית הרשמית באופן סופי. בימים האחרונים, במה שנראה כמשא ומתן של הרגע האחרון לפני נאום הנשיא, נמצא הנושא בדיונים בין לשכתו, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.
בראיון ראשון מקופנהגן הבהיר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי גם אם 20 אחוזי ההפחתה לא יהיו המספר הסופי, הרי שהיעד הישראלי ינוע בין 15 ל-30 אחוזי הפחתה. "הטווח הזה הוא הטווח שמתאים גם להערכות המקצועיות שהופיעו בדו"ח מקינזי (דו"ח שהוכן עבור המשרד למיפוי יכולתה של ישראל להפחית פליטות
- י.ד), וגם הטווח שמתאים לציפיות שיש באו"ם ממדינות בקטגוריה של ישראל", אמר ארדן ל-ynet.
ארדן, שהגיע אתמול לבירה הדנית, הביע שביעות רצון מטווח היעדים המסתמן ואמר כי מדובר בבשורה חשובה עבור ישראל. "עד היום זו היתה המלחמה הפרטית שלי ושל המשרד; ממחר זו כבר תהיה המלחמה של מדינת ישראל וזה יחייב אותנו להקים מנגנון ביצועי ולנקוט בצעדים מתוקצבים", הוא הדגיש.
כיצד מתמודדת ישראל עם שינוי האקלים?
עם זאת, חשוב לציין כי הצהרתו הצפויה של הנשיא פרס בוועידה איננה הצהרה בעלת השלכות משפטיות מחייבות עבור ישראל, שכן ההערכות הן שבקופנהגן כלל לא ייחתם הסכם משפטי מחייב, אלא רק הסכם הצהרתי פוליטי. "אבל זוהי בהחלט הצהרה שיש לה משמעויות פוליטיות מחייבות. המדינה תהיה חייבת להקים מנגנון ביצועי והממשלה תוביל אותו", הדגיש ארדן.
 |
ילדים ירוקים | מתנה ירוקה | טיפוח אורגני | משלוחים אורגניים | תיירות אקולוגית | גינה אורגנית |
|
|
מוקדם יותר שיגרה משלחת ארגוני הסביבה הישראלים לוועידה קריאה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקביעת יעדים משמעותיים ושאפתניים להפחתת פליטת גזי החממה במשק הישראלי. זאת, לקראת נאומו של פרס בוועידה. "ישראל לא יכולה להמשיך ולשבת על הגדר", כתבו הארגונים בפנייתם.
