דרושה מודעת דרושים

אודה ולא אבוש, אני סובל מהתמכרויות רבות. אמנם חלקן סבירות למדי, ומהוות חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של רובנו, אולם נראה כי אובססיה אחת יוצאת מגדר הנורמלי: אני הח"מ מכור למודעות הדרושים ב"ידיעות אחרונות".

כך ממש.

תחילתה של ההפרעה, כמו כל התמכרות אחרת, בצורך אמיתי, להלן משרה. האדם מחפש משמעות ואני דווקא מחפש עבודה, איזה בעל עסק חביב שירגיע את הבנקאי הקרוב למקום מגוריי בתמורה לאי אילו שעות עבודת פרך מצידי. אכן, מקורו של כל זה בקשיים בתזרים המזומנים.

האדם האמביציוזי מה עושה? ראשית כל נח קצת, יען כי היום לא שלישי ולא שישי, ואין "דרושים" ב"ידיעות". בבוא העת מגיע העיתון המיוחל, והוא (האדם) מעיין בו עם הקפה של הבוקר ומחפש לו תעסוקה.

מהר מאוד מתגלה בעיה קלה. רוב המשרות דורשות כישורי חיים מסוימים, לאו דווקא מהסוג בהם בורכתי. המודעה הממוצעת תובעת מהקורא "ידע בניהול מערכות כספים ממוחשבות והכנת דוחות כספיים רב-מטבעיים", גם אם מדובר במשרה של מכירת כובעים. אני כשלעצמי איני יודע להכין דוחות, וארנקי נמצא נכון להיום במצב חד-מטבעי בלבד.

כמו כן מוצע לי להיות אדמיניסטרטור גיוס, יועץ משכנתאות, מומחה רגולציה ומנהל מערכת בתחום פיזיקת העננים (כן, כן). כל אלו דורשים כישורים שהם למעלה מכוחותיי, למשל התייצבות במקום העבודה לפני השעה 10:00 או תשלום מס הכנסה.

כך אני מעביר את יומי בחיפוש וסינון מודעות מעניינות, וטלפונים למודעות המצטיינות. למחרת גם כן. מאוחר יותר אני אפילו מזומן למספר ראיונות עבודה. אט אט מתפתחת לה שגרה נעימה.

אפעס, יום אחד נופל דבר. התקבלתי. זהו, מעתה הנני שכיר כדין, משמונה ועד חמש כמקובל. אלא מה? אי אפשר להפסיק את החיפוש. עודני פותח כל בוקר בשלושה "אחראי משמרת, שכר בסיס + עמלות", וכל לילה איני הולך לישון בלי שישה "מנהל צוות הפצה, ראייה מערכתית ותודעת שירות". גיליונות "ידיעות אחרונות" נערמים בחדרי. עיצבתי מהם ספה.

לבסוף, כצפוי, פוטרתי מעבודתי בשל נטייתי האובססיבית לחפש משרה חדשה דווקא בזמן העבודה.

מילא. מזל שיש מודעות דרושים.

ספרו לנו איך "ידיעות אחרונות" נגע בחייכם - ואנחנו כבר נספר לכל המדינה. סיפורים (באורך של עד 300 מילה) שלחו ל- yediothsheli@yedioth.co.il  או לפקס 03-6082664, בצירוף שם מלא וטלפון