שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר

חייל בשלושה צבאות: סיפורו של יאיר כהן

כמה פעמים הזדמן לכם לפגוש ישראלי ששירת גם בצבא הגרמני, גם בצבא הבריטי וגם בצה"ל? הפעם אנו מביאים תצלומים מאלבומו של מי שנולד לפני 91 שנה בגרמניה, לחם בלבנון, בסוריה ובאפריקה ואחר כך במלחמות ישראל. כל זאת ועוד סיפר לנדב מן במבטא יקי כבד וכובש לבבות

את יאיר (הלמוט) כהן שמעתי לראשונה בשיחת טלפון. המבטא הייקי הכבד שבה אותי מיד, וסיכמנו להיפגש. בביתו ישבנו עם אלבומי התצלומים שמתעדים את קורות חייו. חשתי שסיפוריו כה מרתקים עד שאפשר לשמוע אותם במשך שעות רבות.

 

לאחר שסרקתי את התצלומים ביקשתי להקליט את יאיר מְסַפֵּר (אפילו רק כדי לשמר מבטא הולך ונעלם), אבל לבסוף ביקשתי ממנו: "כתוב לי קצת על אודות קורותיך".

 

קיבלתי מכתב שנפתח כך: "נדב ביקשני לראות את התמונות. הוא חשב שהתמונות מאוד מעניינות. אני לא הסכמתי איתו, אבל עזרתי לו ככל יכולתי. אחר כך אמר שהסיפורים שאותם אני מספר רלבנטיים; גם פה לא הסכמתי איתו, אבל בסופו של דבר נכנעתי, ולכן אנסה לספר בקצרה את הסיפור של משפחת תיאודור כהן (Thoudor Cohn) מברסלאו (Breslau), גרמניה, ואת סיפור חיי".

 

והרי הוא לפניכם:

 

יאיר כהן נולד במאי 1918, שלהי מלחמת העולם הראשונה , בברסלאו שבגרמניה (כיום וורוצלב, פולין). אביו ושני אחיו היו בעלי חנות הסדקית Max Cohn & co. בתצלום הצד א' מתועד מסמך חשבון של בית העסק.


1. מספר יאיר: "למדתי שלוש שנים בבית ספר פרטי, ואז עברתי לגימנסיה (Johannes Gynasium) שבה למדתי עוד 6 שנים. שם למדתי הרבה לטינית, יוונית עתיקה (דבר ששימש אותי מאוחר יותר ב"קריירה" שלי כבנאי וכסבל בנמל חיפה, שם השפה היוונית הייתה מאוד חשובה!) ומעט מאוד אנגלית. בתצלום: הכיתה ב-1931. יאיר (מסומן בחץ) ולידו הצייר יונה מאך מירושלים


2. מסומנים בחצים: יאיר ואחותו שושנה, 1930


3. יאיר ואחותו בחופשת סקי . ב-1934 היה יאיר אלוף סקי בקבוצת מכבי בשלזיה


4. יאיר עם חבריו מתנועת הצופים בטיול אופניים באוסטריה

 

מספר יאיר: "ב-1934, שנה לאחר שאדולף היטלר עלה לשילטון בגרמניה, החלטתי עם שלושה מחבריי מתנועת הנוער הציוני היהודי 'Kameraden' ('החברים', שנהפכה מאוחד יותר ל'Werkleute', אנשי העבודה) להכין עצמנו לעלייה לארץ ישראל, אז פלסטינה. החלטנו ליהפך בנאים של 'הארץ המובטחת'. ארבעתנו הלכנו ללמוד בנאות בחברת בניין גדולה מאוד בשם 'מיכאל קלישקי' (Michael Kaliski) ברחוב גרבשנר (.Graebschener str).

 

באפריל 1937 עברנו את הבחינות המקצועיות, כל אחד במקצועו, ואז נפרדו דרכינו. בסופו של דבר ארבעתנו הגענו לארץ ישראל. היינו חברים בהגנה , ומאוחר יותר התגייסנו לצבא הבריטי.

 

ב-24 במרס 1941 התגייסתי לחיל ההנדסה (Royal Engineer Corp), שם שירתי חמש שנים וחצי. היחידה שלי (740RE Artisan works coy) עברה מפלסטינה לסוריה וללבנון.


5.  בתצלום זה ובתצלומים 10-6: הרי הלבנון בעת השירות של יאיר ועמיתיו שם


6.


7.


8.


9.


10. 


11. תצלום מ-1941, בעת השירות בסוריה, בעיירה אסיצ'ה שעל גבול סוריה-טורקיה, ליד דיר א-זור. משמאל: יאיר, מרכס וגולדמן. דיר א-זור עלתה לכותרות בשנים האחרונות, בעקבות ניסיון הסורים להקים שם, לכאורה, מתקן גרעיני - אותו מתקן שהפציץ חיל האוויר של צה"ל בספטמבר 2007

 


12. יאיר עם חברים באסיצ'ה 


13. על נהר פרת בדיר א-זור. הרפסודה - בעבור הכובסת בנהר


14. הרחוב הראשי בדיר א-זור


15. 1942, יאיר עם אחותו שושנה

 

מספר יאיר: "ב-1941, לאחר אימונים מיוחדים שכללו סילוק פצצות, הכנת שדה מוקשים ופירוקם, בניית גשרים ובניית כבישים הצטרפה יחידתנו לארמיה השמינית של מונטוגמרי , שבאותו זמן כבשה את איזור המדבר המערבי - מאל-עלמין במצרים עד לטריפולי שבלוב - מצבא גרמניה. אנחנו, שהשתייכנו ליחידתו של מונטגומרי, נשארנו בטוברוק (Tobruk) שבלוב, עד שהיחידה חזרה לאלכסנדריה שבמצרים"


16. יאיר באלכסנדריה


17. על האופנוע, בטוברוק שבלוב


18. בתחנת הרכבת באלכסנדריה שבמצרים


19. טוברוק, 1943. סמל אוסיין (משמאל) עם חיילים מא"י וחיילים הודים

 

מספר יאיר על גיוסיו לצבאות השונים, ועל המלחמות והמבצעים שבהם השתתף:

 

"ב-30 ביוני 1938 נרשמתי לצבא הגרמני בברלין, לחיל המילואים מס' 2 (Wehrmacht Ersatz Reserve-2). הואיל ואני יהודי לא קיבלו אותו לצבא הסדיר, אלא רק לצבא המילואים. לאחר העלייה לישראל הצטרפתי להגנה.

 

"ב-24 במרס 1941 התגייסתי לצבא הבריטי, והשתחררתי ב-24 בספטמבר 1946. ב-23 במרס 1948 התגייסתי לצבא שנהפך תוך זמן קצר לצה"ל. כעבור חודשיים השתחררתי מהצבא הסדיר.

 

"בנובמבר 1956 השתתפתי במבצע קדש , וביוני 1967 השתתפתי במלחמת ששת הימים  כקצין הג"א (הגנה אזרחית) בתפקיד סגן מפקד חבל הקריות.

 

"גם בניי ונכדיי שירתו בצה"ל על חיילותיו השונים, והשתתפו במלחמות ישראל לאורך השנים".

 

בביתו של יאיר מוצגים סמלים ואותות שקיבל במשך שירותו בצבא הבריטי ובצה"ל. בתצלומי הצד ה'-ז' נראים שלושה מהם. 

 

* הסבר לתמונת צד ז': סמל השתתפות בלחימת הצבא הבריטי (הכומתת האדומות) כנגד לחימת היישוב העברי (יאיר, זה רלבנטי! נ.מ). יאיר היה מגויס באותה עת לחיל ההנדסה הבריטי, ובעקבות האירועים שוחרר שיחרור מוקדם מהצבא עם חיילים יהודים נוספים 

 

  • באחרונה החל תהליך של סריקת ארכיב "הגימנסיה העברית הרצליה" לדורותיה. הארכיב נמצא בבית הספר, רחוב ז'בוטינסקי 106, תל אביב. נודה מראש למשפחות שיש אצלן אלבומים או אוספי תצלומים ותעודות הקשורים בעברה של הגימנסיה, אם יביאו אותם לצורכי סריקה לביה"ס ביום שבו מתבצעות הסריקות.

 

ניתן לתאם את העניין עם נדב מן, אשר נמצא יום בשבוע בביה"ס. טלפון: 052-3638077, 04-6598992

פקס 04-6404999, דוא"ל: info@bitmuna.com

  

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
א. מסמך חשבון של בית העסק המשפחתי בברסלאו
ב. תצלום מהרי הלבנון, בעת השירות שם
ג. תור לאוכל באלכסנדריה. חיילים מיחידות שונות מכל הצבאות מחכים לפני הפלישה לכרתים
ד. חופשה מהצבא בירושלים, בנות יהודיות בעיר העתיקה עם סמל מרכס. משמאל: החברה של מרכס
ה. אות הצבא הבריטי למשרתים בארמיה השמינית במדבר המערבי, בפיקודו של מונטגומרי
ו. אות משרתי חיל ההנדסה בצבא הבריטי בא"י
ז. סמל ההשתתפות בכומתות האדומות. ראו הסבר מלא בסיום הכתבה
מומלצים