במפנה החורף: היום הקצר ביותר בשנה
מהו החורף האסטרונומי, כיצד אפשר לראות את חילופי העונות על ידי התבוננות במסלול התנועה של השמש על פני השמיים ואיך זה קשור לחגים שחוגגים בתקופה האחרונה ברחבי העולם. טור לרגל היום הקצר ביותר בשנה
כדור הארץ נע סביב השמש במסלול אליפטי קמעה כאשר ציר הסיבוב שלו נטוי בזוית של 23.5 מעלות ביחס לאנך למישור ההקפה. מחצית השנה פונה חציו הדרומי של כדור הארץ אל השמש ובחציה השני חלקו הצפוני. וזו הסיבה העיקרית לעונות השנה - בחצי הכדור הפונה אל השמש יהיה קיץ ובחצי השני חורף.
אפשר להבין את הסיבה לחילופי העונות מהתנועה המדומה של השמש על כיפת השמיים; אם נמדוד במשך השנה את מיקום השמש מעל האופק בדיוק בשעת הצהרים, כאשר היא מצויה בדיוק בדרום, נראה שבקיץ היא הרבה יותר גבוהה מאשר בחורף. בישראל מגיע גובהה לכ-81 מעלות מעל האופק ביום הארוך ביותר ולכ-34 מעלות ביום הקצר ביותר.
ההבדל בגובה השמש מעל האופק בין הקיץ והחורף מביאים לשתי תוצאות: כאשר השמש גבוהה יותר מעל האופק היא מחממת באופן יעיל יותר את הקרקע. ולכן חם יותר. קרני השמש פוגעות בזווית חדה יותר בקרקע ולכן סך הקרינה המתקבל ליחידת שטח גבוה יותר. כמו כן ככל שהשמש גבוהה יותר מעל האופק, קרניה חודרות באופן יעיל יותר את האטמוספירה (דוגמה קיצונית להשפעת גובה השמש מעל האופק על יעילות הקרינה שלה לכך היא שעות השקיעה או הזריחה).
בנוסף, ככל שגובה השמש מעל האופק גדול יותר, כך גדול יותר חלק המעגל של מסלולה המדומה בשמיים המצוי מעל האופק, לכן יש יותר שעות אור. זו הסיבה שהימים מתארכים (נזכור - הכוונה במונח "יום" - שעות האור מתוך סך שעות היממה).
בחורף השמש נמוכה יותר ולכן קר יותר ואורך היום קצר יותר. פעמיים בשנה, בימי השוויון, אורך היום משתווה בדיוק לאורך הלילה (באופן מעשי זה לא קורה ביום השוויון עצמו כי האטמוספירה מאפשרת לנו לראות את השמש כמה דקות לפני זריחתה האמיתית וכמה דקות לאחר שקיעתה האמיתית).
לו נביט על השמש מדי יום בעת הצהרים מהיום הארוך ביותר, נראה שמדי יום היא תראה נמוך יותר (כמובן שאין להביט בכל אופן על השמש – סכנת עיוורון!). מגמה זו תימשך עד ליום הקצר ביותר, וברגע מסוים, שחל היום בשעה 21:47 לפי שעון ישראל, השמש תתחיל לעלות צפונה והימים יתחילו להתארך.
המגמה מתהפכת ולכן נקרא יום זה "יום היפוך החורף" (בלעז – Winter solstice). אגב, קל לתאר את הפניקה שאחזה בקדמונים שראו בעיניים כלות מדי שנה את השמש נעה לכיוון האופק, מאיימת לרדת אל האופק ולא לעלות יותר. לכן, סמוך ליום הקצר ביותר נערכו ברחבי העולם העתיק טקסים שלוו לעתים בהעלאת קורבנות, כדי לכפר על החטאים ולשכנע את האלים שיסירו את רוע הגזירה. והנה הפלא ופלא, זעקת החוטאים נשמעה מדי שנה ולראיה - השמש חזרה לעלות והימים החלו להתארך שוב.
לאות תודה והוקרה נערכו פסטיבלים בכל העולם לחוג את חזרת השמש למסלולה. שני שרידים של פסטיבלים אלה הם הקריסמס, הנחוג מיד לאחר היום הקצר ביותר וחג החנוכה, שיש הרואים במוטיבים שבו, חלקם מאוחרים - פך השמן שלא נגמר, ניצחון האור על החושך, 8 ימי החנוכה המקבילים לגרמי השמיים במערכת השמש (שמו של הנר שמש – נגזר מהמילה שמש בבבלית) – שייך למוטיבים של התאוששות השמש.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet .
לפנייה לכתב/ת 
