פרויקט מיוחד בנצרת-עילית: כפר של מחנכים
ברחוב אחד קטן בנצרת-עילית אפשר למצוא את העתיד החינוכי של העיר: קהילה של מורים צעירים, שעברו למקום מרחבי הארץ. הם עובדים ומבלים יחדיו, מתמודדים יחד עם הקשיים, ויש גם רומנטיקה
רחוב אדמון הוא בוודאי לא אחד הארוכים בנצרת-עילית. כנראה שגם לא המוכר שבהם. אבל במאות המטרים הבודדים שלו אפשר למצוא את העתיד החינוכי של העיר.
הרצון למשוך אוכלוסייה איכותית לנצרת-עילית, וגם לא מעט מורים צעירים וחדורי אידיאלים, חברו להקמת כפר מחנכים קטן שחבריו עברו להתגורר בעיר מתוך כוונה להשתקע בה. כמעט כולם מתגוררים ברחוב הקטן, ואחרי שעות הלימודים הם מנהלים הווי קבוצתי ופעילות הכוללת טיולים, מפגשים חברתיים, ארוחות משותפות וסיוע לתלמידים מתקשים.
כפר המחנכים הוקם על ידי המכללה האקדמית לחינוך אורנים בשיתוף עיריית נצרת-עילית ומשרד החינוך. הגרעין הראשוני כולל כ20- מורים וסטודנטים להוראה בשנה האחרונה ללימודיהם, שכבר מלמדים בבתי-הספר ומשולבים במערכות החינוך העירוניות.
בזכות הצלחת התוכנית החל להתארגן גרעין נוסף, והיעד הוא 100 מורים חדשים שיעברו לעיר. שר החינוך גדעון סער אף הנחה את הדרג המקצועי במשרדו להרחיב את התוכנית, להקים כפרי מחנכים דומים בקצרין ובאילת ולפתוח אותם בפני אקדמאים חדורי תחושת שליחות.

עמית ואופיר הוכנברג (משמאל) עם מאיה יוספוביץ' ונטע מנור. צילום: אלעד גרשגורן
"חלק מאיתנו מחנכים כיתות חינוך מיוחד, אחרים מורים מקצועיים ורכזי נוער בעירייה," מציין ליאור בניסטי, מורה להיסטוריה. "אנחנו מלמדים וממשיכים בלימודים במכללה. נוסף על הפעילות הרגילה אנחנו מלמדים ומקימים קבוצת מנהיגות בקרב תלמידי כיתות י' במטרה לעודד אותם להתנדב ולהיות מעורים בקהילה."
לדברי בניסטי, החיים בקהילה מעניקים לו ולחבריו יתרון רב. "מורה רגיל נשאר עם הכיתה לבדו לאחר שסגר את דלת הכיתה," מסביר בניסטי. "אנחנו חיים בתוך הקהילה, מעורבים גם אחרי שעות הלימודים ובעיקר נפגשים בחדר המורים או בבתים על כוס קפה, מעלים דילמות חינוכיות, דנים בקשיים שעולים בכיתות ומתלבטים יחד. אנחנו מעריכים את זה במיוחד כשיש לנו משבר או אתגר עם אחד התלמידים. אנחנו שואבים כוח אחד מן השני."
מלבד הערכים והתרומה החינוכית אפשר למצוא בפרויקט גם אלמנט נוסף: רומנטיקה. עמית הוכברגר מגדרה, מורה להיסטוריה ומחנך כיתת אומץ בתיכון "אלון," ואופיר שפר ממושב ביצרון, רכזת החינוך הבלתי פורמאלי בעיר, הם הזוג הנשוי הראשון בכפר. הם מאוהבים זה בזה וגם בחינוך, ובעוד חודשיים עתיד להיוולד בנם הבכור - התינוק הראשון של גרעין המורים.
"אני אוהב חינוך," אומר עמית. "השכר לא מי יודע מה, אבל בחרתי לעסוק בתחום שאני אוהב ויכול לתרום בו, ואני עושה דברים משמעותיים." "עמית הוא הרבה יותר ממורה," מחזקת את דבריו ורד פרטוש, אמא לתלמידה ב"אלון." "הוא משקיע בלי חשבון ונותן את הנשמה 365 ימים בשנה."
לדברי עמית, החיים המשותפים תורמים רבות לתלמידים, אבל גם למורים הצעירים. "כשאתה חוזר מיום עבודה חשוב שיהיה מי שיקשיב לך ויהיה שותף אמיתי," הוא מסביר. "חדר המורים הוא המקום הכי בודד, ולא לחינם הנתונים מצביעים על כך ש50- אחוזים מהמורים עוזבים את המערכת לאחר זמן קצר."
חברי הקבוצה מספקים זה לזה לא רק תמיכה נפשית, אלא גם פיזית. "כשעמית נתקל
בקושי עם קבוצת הבנות בכיתה, לקחנו את הבנות לפעילות מיוחדת ועבדנו יחד," מספרת אופיר. "כשיש תלמיד שמתקשה במקצוע מסוים, חברי הכפר מעבירים שיעורים פרטיים."
התושבים העיר מקבלים את תושבי הכפר בחום, וגם העירייה מחבקת ותומכת במורים הצעירים. ראש העירייה שמעון גפסו מסייע להם במימון שכר דירה, והוא אף הבטיח לדאוג לכל אחד לעבודה בבתי-הספר ובמערכות החינוך בעיר. "היתרון הבולט הוא בכך שלא מדובר בעוברי אורח אלא במורים איכותיים," אמר גפסו. "הם החליטו להשתקע אצלנו ולקחת חלק פעיל כשותפים מלאים ומעורבים בחיי העיר."
- "ידיעות אחרונות" בשיתוף עם מפעל הפיס, הסתדרות המורים בישראל, חברת פילת ו-ynet מכריזים על תחרות "המורה של המדינה". בואו לבחור את המורה של המדינה, מלאו את טופס המועמדות, ספרו לנו מי המורה שלדעתכם ראוי לזכות בפרס הצטיינות ובהכרה ציבורית ואולי הוא יזכה להיות אחד מששת המורים המצטיינים אשר ייבחרו על ידי ועדה של אישי ציבור מובילים בתחרות. אפשר להמליץ על מורים שעליהם הומלץ גם בשנה שעברה. ניתן להגיש מועמדות עד 15 בינואר 2010.