אשתי, קראי לי "אישי", אל תקראי לי "בעלי"
קשה שלא לחשוב שאולי מקרי האלימות בקרב זוגות נשואים, אחיזת האשה כבת ערובה ותפישתה כפחותה מהבעל, מקורם בשימוש היומיומי שאנחנו עושים במושג הקנייני העתיק "בעל"
המושג בעל, השותף הטבעי של האשה בנישואים, מאגד בתוכו משמעויות בלתי נסבלות. אולי מתוך מסורת ארוכת שנים, ואולי מתוך הרגל שנכפה עלינו כדוברי השפה העברית, השתרש המושג כחלק מרקמת חיינו החברתיים.
הגבר בעת אירוסיו ונישואיו "קונה" את האשה בשטר הכתובה באמצעות הטבעת, ומעתה ואילך היא מהווה חלק מ"רכושו" של הבעל. אדם בעל רכוש יכול לעשות ככל העולה ברכושו. השימוש במושג "בעל" בשימוש היומיומי מציב את הגבר במקום נעלה יותר מן האשה, כביכול, בין במודע ובין בלא מודע.
אינני מתיימר להיות האורים והתומים ביחסים בין איש לאשה, וכמובן המושג "בעל" בפני עצמו איננו הגורם היחידי בהתנהגות של הגברים כלפי נשים. אבל אינני יכול שלא לחשוב שאולי מקרי האלימות בקרב זוגות נשואים, אחיזת האשה כבת ערובה ותפישתה כפחותה מהבעל, מקורם בשימוש היומיומי שאנחנו עושים במושג "בעל". מושג תמים לכאורה, שאת השלכותיו אנחנו מבכים.
במדינת ישראל של האלף השלישי, כשאנחנו שואפים לזכויות שוות בין המינים, בזמן שמקומה של האשה בזוגיות המשפחתי לא רק שאינו נחות אלא אף גבוה משל הגבר, ולעיתים האשה היא אפילו המפרנסת העיקרית במשפחה – אני חושב שמחובתנו לפעול ולהפסיק להשתמש במילה "בעל".
ממי אנחנו יכולים ללמוד מהי המילה הרצויה והנכונה יותר? - ממקורותינו היהודיים. בספר הושע פרק ב' פסוק י"ח אומר הנביא: "והיה ביום ההוא נאום ה', תקראי אישי, ולא תקראי לי עוד בעלי". הושע מתנבא שבאחרית הימים, כשתבוא גאולה לעם ישראל, מבקש הקב"ה (שמומשל כאן לבעל) מעם ישראל (הנמשל לאשה), שבחלק מתהליך הגאולה של עם ישראל, יקראו לו אישי (כאדם המבקש לכרות ברית מתוך רצון) ולא יקראו לו בעלי (כאדם שנכפה עליו הברית).
מדמה את הקשר האלוהי לקשר בין איש לאשה
אמנם הנביא מתייחס בפסוק לעם ישראל ולאלוהיו, אבל יש כאן שימוש מכוון של הנביא, שמדמה את הקשר האלוהי לקשר הארצי והמוחשי בין איש לאשה. ומתי תבוא הגאולה שלנו בחברה הישראלית, במשוואה של איש ואשה? אם זה היה תלוי בי, הדבר היה קורה ברגע זה. אני כבר אבקש מאשתי לקרוא לי אישי.אני מפציר בכם, הגברים, לבקש מנשותינו לקרוא לנו "אישי" ולא "בעלי", ובכך נחסל את האפליה. המושג "בעל", כפי שאני רואה זאת, שייך לאל הכנעני ולפיאט פונטו שבבעלותי (ואפילו היא משועבדת לבנק).
וכפי שהיטיב לומר הנביא הושע: "והיה ביום ההוא נאום ה', תקראי אישי, ולא תקראי לי עוד בעלי. והסירותי את שמות הבעלים מפיה, ולא ייזכרו עוד בשמם".
סוף פסוק.
- הכותב הוא סמנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
מומלצים
