ביטחון לא מספיק; לא כך שומרים על מדינה

אפשר לסכם את העשור הסביבתי בעולם בשלוש מלים: מודעות הובילה לפעולה. בישראל, לעומת זאת, צריך ארבע מלים: זלזול וגמגום הוביל לכאוס. לכן היעד הלאומי הסביבתי החשוב ביותר שלנו לעשור הבא הוא להכניס קצת סדר בדברים.

איך עושים זאת? קודם כל צריך תיכנון ותיאום. לא פעם כתבתי פה שהבעיה הסביבתית העיקרית שאנו סובלים ממנה היא לא העדר חזון, לא הימענות מהחלטות, לא ביורוקרטיה מכבידה ואפילו לא מחסור בתקציבים. הבעיה המרכזית היא חוסר בכלים לתכנון ולביצוע. במלים פשוטות: אנחנו לא יודעים מי אחראי על מה, מי מוביל, מי רואה את התמונה הגדולה ומחבר בין הקצוות ואיך פורטים את המדיניות לעובדות בשטח.

עוד לפני הקמת ממשלת נתניהו קראתי להקים קבינט סביבתי, כדי לתת לנושאים הסביבתיים דחיפה ומעמד מרכזי וכדי לרקום את התאום הנדרש. קראתי אז למנות מתאם לנושא בכל אחד ממשרדי הממשלה.

עם הקמת הממשלה פניתי לכל השרים להתגייס להגנת הסביבה שלנו. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שהבין שכוחנו באחדותנו, אכן הוביל בימיה הראשונים של הממשלה להקמת ועדת שרים להגנת הסביבה ושינוי האקלים. לאחרונה התבשרנו שהוקמה גם ועדת שרים לאנרגיות מתחדשות ושראש הממשלה בעצמו יעמוד בראשה. זה יפה אבל לא מספיק.

בגלל הצורך האמיתי בשינוי ובראייה רחבה, הגיע הזמן להפעיל מנגנונים משמעותיים יותר של תיאום. זה צריך להתחיל משלב התיכנון, דרך ניהול וכלה בביצוע. לכן דרושה מועצה לאומית להגנת הסביבה, שתהיה אמונה על עבודת המטה הממשלתית בנושא ועל היישום שלה בשטח. צריך שהמועצה תכלול מומחי סביבה מהאקדמיה מארגוני הסביבה, ומהשרות הציבורי, שישכילו לשקלל שיקולים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, ויציגו בפני הממשל והמדינה יעדים סביבתיים לאומים.

אני לא ממציא פה גלגל ולא מדובר בפטנט חדש. הרי לישראל יש מועצה לביטחון לאומי, ומועצה לאומית לכלכלה. שתיהן הוקמו על פי חוק, כל אחת בתחומה, בדיוק למטרות אלו.

מבט זריז באתר המועצה לביטחון לאומי של ישראל מראה כי יעודה הוא "ביצוע עבודת מטה מדינית-ביטחונית אינטגרטיבית עבור רה"מ והממשלה, כאשר ראש המועצה הלאומית לביטחון משמש גם כיועץ רה"מ לביטחון לאומי.

תפקידי המועצה לביטחון לאומי הם:

1. לרכז את עבודת המטה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ושל כל ועדת שרים אחרת, בענייני החוץ והביטחון.

2. להכין את דיוני הממשלה וועדותיה כאמור בפסקה (1), להציג את החלופות לגבי נושאי הדיון, נוסף על הצגתן על ידי הגופים הנוגעים בדבר, את ההבדלים בין החלופות ואת משמעותם, כפי שנבחנו על ידיו, וכן את המלצתו המנומקת לחלופה הנבחרת.

3. לעקוב אחר ביצוע החלטות הממשלה וועדותיה כאמור בפסקה (1) ולדווח על יישומן לראש הממשלה.

4. להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, ולכל ועדת שרים אחרת או הרכב שרים אחר בענייני החוץ והביטחון, ולהמליץ על זימון המשתתפים ועל דרג המוזמנים לדיוניהן.

5. להיות אחראי מטעם ראש הממשלה על עבודת המטה הבין-ארגונית והבין-משרדית בענייני החוץ והביטחון, להציג בפניו את החלופות בתחום, את ההבדלים ביניהן ואת משמעותם, כפי שנבחנו על ידיו, ואת המלצתו לראש הממשלה על מדיניות בעניינים אלה, וכן להציג לממשלה את האמור, לפי החלטת ראש הממשלה.

6. לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים.