לפעמים אני חולם שאני ואתה הולכים לפארק השעשועים, יושבים במכוניות הקארטינג ונוסעים, כשאתה נותן לי לנהוג במכונית. לפעמים אני רק חולם על זה שאתה איתי כל הזמן"
א.ב. של אהבה
"למה אתה לא מבין אותי, אבא? אתה רוצה שאני אדבר, אבל אני לא מבין איך". במסגרת פרויקט "הורים מדברים ילדים שותקים" הורים לילדים אוטיסטים, מנסים להוות "שופר" לרגשות ילדיהם. אבא של רפאל, ילד בן שמונה כותב
אני בוכה לבד במיטה. כולם ערים ורואים סרט, ורק אני במיטה. קודם אבא סידר לי את המיטה, נישק אותי ודיבר אלי. אני לא מבין מה שהוא אומר לי, אבל הקול שלו נשמע כועס. למה אתה כועס אבא? אני כל כך אוהב אותך, והיום, כשנתת לי לשבת לידך במכונית במושב הקדמי הרגשתי כל כך גדול. אמא אף פעם ולא נותנת לי לשבת שם, וכשמיכאל או לי יושבים לידה, אני מרגיש עצוב ולבד.
למה אתה לא מבין אותי, אבא? אתה רוצה שאני אדבר, אבל אני לא מבין איך לדבר. כל כך הייתי רוצה לדבר. לפעמים אני חולם שאני ואתה הולכים לסרט "מכוניות" ואתה מחבק אותי באושר כשאני מדקלם את כל הסרט בעל פה. לפעמים אני חולם שאני ואתה הולכים לפארק השעשועים, יושבים במכוניות הקארטינג ונוסעים, כשאתה נותן לי לנהוג במכונית. לפעמים אני רק חולם על זה שאתה איתי כל הזמן.
אבא, אני אוהב אותך. בבקשה אל תכעס.
אני אוחז בידך בחוזקה ומושך אותך אליי, רוצה שתנשק את ראשי. רוצה שתחבק אותי. רוצה שתדע שלמרות שאני גדול ויודע לרדת במדרגות לבד ולהתלבש לבד, להכין לעצמי את הפריך אורז שלי עם השוקולד – למרות כל זאת, אני הכי אוהב שאתה נרדם איתי במיטה, שאתה מחבק אותי בלילה ולא עוזב אותי לרגע.
אבא, אל תלך בבקשה.
אבא הלך, ואני עצוב.
אם רק היית יודע עד כמה אני מבין אותך, אם רק היית יודע שכל יום שאתה איתי אני מרגיש מאושר, אם רק היית יכול לדעת מה אני חושב, היית גאה בי פי אלף יותר ממה שאתה חש היום. אבל אפילו אתה, שמביט בתוך עיניי באהבה אין סופית, אפילו אתה כועס עלי עכשיו.
אני שומע "לילה"
ואני עונה "טוב"
מה זה "טוב"? מה זה "לילה"? למה אני לא מצליח להבין אותך, אבא? לפעמים אני חולם שפיית המילים באה אליי, מניפה את שרביט הקסים שלה ופתאום כל הקולות הללו של מיכאל, ולי, ואמא, ושלך, של המורים בבית הספר המיוחד שלי – הקולות הללו פתאום יהיו משהו שאני מבין. אני כל כך רוצה להבין, אבא. כשבאתי הביתה שמת לי את ה"אנימניאקס" בטלוויזיה, ואני שרתי את שיר התוכנית. אני לא מבין מה הם שרים, אבל אני אוהב את המנגינה, ולמדתי לשיר את השפה המוזרה ואני רוקד כמוהם.
אבא, למה אני לא מבין את המילים של אף אחד?
אני קורא לך עכשיו במיטה. אני כבר יודע שאתה לא מבין את המילים שלי. אבל אני קורא. רוצה לחבק אותך, רוצה לספר לך כמה טוב לי שאתה פה איתי, שיש לי אותך.
אבל אתה לא מבין את המילים שלי.
אתה פה! אתה שוכב לצידי... אני מאושר, כל כך מאושר, לוקח את ידך ושומר עליה שלא תלך לשום מקום, ואתה – אתה נרדם עוד לפני שאני מצליח להירדם.
אבא, אני אוהב אותך, אבא שלי.
אל תדאג, אבא, הלילה אני אשמור עליך
רפאל.
רפאל שלי בן שמונה. רפאל שלי חכם, ומצחיק, ויפה, ורגיש. רפאל שלי לא מדבר.
אחד מכל 100 ילדים מאובחן באוטיזם. על פי מחקרים שפורסמו, ילדים הסובלים מאוטיזם ולא מדברים עד גיל תשע, לא ידברו גם כשיהיו בוגרים.
