השיטפונות העזים שאירעו בדרום הארץ בתחילת החודש באזור הערבה סחפו עימם חרדון צב בוגר.
"החרדון נמצא על ידי תושבי האזור במצב לא טוב בנחל חצרה והם העבירו אלי את החיה הפצועה", מספר הראל בן שחר, פקח אזור דרום ים-המלח והערבה הצפונית ברשות הטבע והגנים. החרדון הועבר לטיפול בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן בשבוע שעבר.
ד"ר יגאל הורוביץ, מנהל בית החולים, לוקח את החרדון לבדיקת במרפאת בית החולים לאחר שהוא מוציא אותו מהטרריום המחומם. החרדון סובל מפגיעה בעיניים ושבר בצלעות. "הוא פליט של השטפונות, נסחף מתוך המחילה שלו ועבר כיברת דרך ארוכה. הוא הגיע אלינו מלא בבוץ, כל העיניים והעפעפיים שלו היו דבוקים"", הוא מספר. "שטפנו אותו וניקינו אותו. ניסינו לפתוח את העפעפיים כדי לראות את הפגיעה הפנימית, אך הוא מסרב לפתוח אותם".
צילום: רועי גזית, עריכה: שלומי בלבול |
| כתב: ארז ארליכמן, צלם: רועי גזית, עריכה: שלומי בלבול, פתיח: צח גולדברגר |
ד"ר אריאלה רוזנצוויג, וטרינרית בבית החולים, שוקלת את החרדון בזהירות על גבי משקל גדול. הזוחל הבוגר שוקל כמעט קילוגרם, מוחזר לשולחן הטיפולים וצמד הרופאים מורחים לו בעדינות משחת עיניים.
"מאז שהוא מאושפז אצלנו הוא סירב לאכול בכוחות עצמו. כדי שהוא יצליח לשרוד, אנחנו מאכילים אותו באופן ידני", מגלה רוזנצוויג ומגישה לחרדון המנומנם מספר תפרחות שיטה, אך הוא בשלו. החרדון מסרב והצוות הרפואי מצליח לפתוח בעדינות את הפה כדי לתחוב פנימה מספר תפרחות צהובות ובסופו של דבר, הוא מתרצה, לועס אותן ובולע.
חרדוני הצב המצויים הם הגדולים בחרדוני ישראל וחיים באזור הנגב, הערבה ובאזור ים המלח. בטבע החרדונים הבוגרים עשויים להגיע למשקל של עד כשלושה קילוגרם ולאורך של כ-80 ס"מ. הם ניזונים מתפריט צמחוני מובהק הכולל תפרחות ועלים של צמחי מדבר, הנחשבים לתזונה המועדפת עליהם.
חרדוני הצב המצויים, למרות היותם נפוצים ביותר בישראל, הם נחשבים בסכנת פגיעות בטבע עקב ציד למטרות מאכל ופגיעה באזורי המחייה הטבעיים שלהם. ברשות מסבירים כי ציד רחב היקף של חרדונים למטרות מאכל על ידי פועלים תאילנדים ועליה בתנועת המטיילים ברכבי שטח באזורי המחייה של הזוחלים, פוגעים באוכלוסיית החרדונים ועשויים להוות איום על המשך קיומה בטבע.
"ג'יפ שלא נוסע בדרך מורשית בשטח, עלול לדרוס חרדונים או לעלות על המחילות שלהם ולמוטט אותן, דבר שעלול לקבור את החרדונים בעודם בחיים", מסביר בן שחר. "חרדוני הצב מסוגלים לחפור מחילות בעומקים של מספר מטרים, אבל לא יכולים להגן על עצמם מפני הרכבים הכבדים בשטח".
בבית החולים לחיות בר מציינים כי למרות שמגיעים אליהם במהלך השנה אלפי בעלי כנף ויונקים לטיפול רפואי, מעת לעת מגיעים גם זוחלים, ביניהם
נחשים ארסיים
ולא ארסיים,
זיקיות ולטאות כוח, אך הפעם האחרונה שבה הגיעה חרדון צב ענק לטיפול היתה לפני כשנה וחצי. "זה יצור מרהיב. ממש דינוזאור קטן", אומר הורוביץ ואוחז בזהירות בזוחל הגדול.
הורוביץ ורוזנצוויג מפגינים אופטימיות זהירה לגבי מצבו של החרדון הענק. "בימים הראשונים העיניים שלו עצומות, הן נראות שקועות ועכורות. זה אומנם מקשה עלינו לפתוח אותן ולבדוק את מצבן, אך לאט לאט הוא מתחיל לחזור לעצמו, ומגלה ערנות רבה יותר", מסכם הורוביץ. "ברגע שהוא יהיה פעיל יותר ונוודא שהוא רואה ומסוגל לאכול בכוחות עצמו, אז נרצה להשיבו לטבע כמה שיותר מהר".
מצאתם חיית בר פצועה? צרו קשר עם הגורמים הבאים: מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים: 6911* >> ד"ר רונה נדלר: 057-8842263 (מירס: 96*77*2000) >> עינת מטלון במרפאת בית החולים בספארי בר"ג: 057-8663920, 03-6305322
