איתרע מזלו של אדם והוא "זכה" לצפות בכלבו מותקף על-ידי הכלב של השכנים. לטענתו, הבן של השכנים קרא לו, וכשיצא בעקבות הקריאה ראה את כלב השכנים אוחז בצווארו של כלבו שלו.
האיש טען כי כלב השכנים קפץ מעל הגדר בחזרה לחצר השכן, והוא העביר את כלבו לטיפול רפואי. הבעלים פנה לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, בתביעה לפיצוי בגין הנזקים הרפואיים שנגרמו לכלב על סך 17,305 שקל. לתביעה צורפו סיכום מחלה וכרטסת הנהלת חשבונות מבית החולים הווטרינרי, שם טופל הכלב החבול.
השכן טען שהוא מקפיד שכלבו יהיה קשור בחצר המוקפת חומה כל העת, כפי שגם עולה מתמונות שהוצגו. כן טען, כי בבוקר האירוע הוא יצא לעבודה ולאחר מכן מצא את כלבו מת, וסבר שהורעל על-ידי התובע. בנוסף, ציין השכן, כי הציע לתובע פיצוי של 1,000 שקל "כיוון שהם שכנים", אך התובע לא הסתפק בכך.
השופט, ד"ר עמי קובו, העדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע וקבע, כי לעומת הנתבע, שלא היה באזור במהלך האירוע, התובע נכח במקום סמוך למועד התקיפה וראה את כלבו של הנתבע. בכך תומך גם האמור בגיליון הרפואי, המציין כי הנזקים הם כתוצאה מנשיכה.
כמו כן ציין השופט, כי "לא מצאתי כל מניע שהתובע ייחס שלא כדין את התקיפה לכלבו של הנתבע". עוד נקבע, כי כלבו של הנתבע יצא מחוץ לחצר, שכן כטענת התובע, החומה שהקיפה את בית הנתבע הייתה חומה נמוכה שלא מנעה את מעבר הכלב החוצה, ונוכח היותו של כלבו של הנתבע "כלב מסוכן", היה עליו לגדר ולנעול את החצר כך שימנע מן הכלב לצאת ממנה, והוא התרשל כאשר לא עשה כן.
לפיכך נפסק, כי על הנתבע לשלם לתובע 7,305 שקל בגין ההוצאות הרפואיות, 2,500 שקל בגין עוגמת הנפש, הפסד ימי העבודה, עלות הנסיעות והנזקים לכלב, וכן ישא בהוצאות המשפט בסך 350 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
