המדור הזה עוסק לא מעט במפגש שבין העולם הווירטואלי לזה האמיתי, ובקווי הגבול המטשטשים והולכים ביניהם. גם אצלנו יש לא מעט מפגשים כאלה ולא פעם גם הכנסת נדרשת לדון בנושאים כמו הגבלת גישה לאתרים,
חיוב זיהוי טוקבקיסטים או אחסון של תמונות כל האזרחים במאגר אחד גדול שיכול להיפרץ.
אז לא רק אצלנו, מסתבר. לכן כדאי מדי פעם להגניב מבט אל הקורה במחוזות אחרים, גם כדי לקבל קצת פרספקטיבה.
נשיא בלרוס אלכסנדר לוקשנקו, קומניסט לשעבר ומי שמכהן כנשיא בלרוס מאז 1994, הניח הצעת חוק חדשה על שולחנה של ממשלתו. על פי ההצעה כל משתמשי האינטרנט יחויבו ברישום וזיהוי
של כל הפרסומים המקוונים במדינה, לרבות משתמשים בנקודות גישה ציבוריות כמו אוניברסיטאות או בתי קפה. ספקיות האינטרנט, מצידן, יחייבו אף הן לתעד ולספק רישומים ומסמכים למשטרה ולבית המשפט במידת הצורך.
מעטים הופתעו מהצעד הזה של לוקשנקו, שלא נודע כחסיד המסורת התומכת בחופש הביטוי. כבר ב-2001 הודו מרבית מדינות העולם שתוצאות ה"בחירות" בבלרוס, אינן
| רקע |
|
| בלרוס: תוקשח השליטה על האינטרנט / אילנה ברודו |
|
הנשיא אלכסנדר לוקשנקו מציג הצעת חוק המאיימת על מעוז חופש הביטוי האחרון במדינה: האינטרנט. לוקשנקו: יהיה סדר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
משקפות את רצון בוחריה.
ב2004, לאחר שהתברר ש 79% מאזרחיה של בלרוס "תומכים" בביטול מחסום שתי הקדנציות של הנשיא, הבין העולם שלוקשנקו אינו הולך לשום מקום.
הבחירות של 2006, שהיו סוערות קצת יותר בגלל מועמד האופוזיציה אלכסנדר קאזולין, שתמך ברפורמות פוליטיות, הסתיימו בעוד ניצחון סוחף של לוקשנקו ובחמש שנים בכלא לקאזולין.
אך כל זה לא הפריע ללוקשנקו להמשיך ולנקות את האורוות. "אנחנו נזהה כל אדם המפיץ שקרים ולכלוך," אמר לוקשנקו במסיבת עיתונאים לסיום השנה האזרחית, וזאת לאחר שהתקבלה בבלרוס הצעת חוק המאפשרת לממשלה לסגור אתרי אינטרנט ללא אזהרה, ולכלוא אנשי תקשורת המפיצים ידיעות מעיתונות זרה.
אך מיהם מפיצי השקרים והלכלוך שנגדם מופעלת התחמושת הכבדה הזו?
אחד מהם הוא דניס דניסוב, 28, שנעצר בחודש פברואר בשנה שעברה לאחר שתלה את הדגל הלבן-אדום-לבן של בלרוס, דגל הרפובליקה הישן, המונף בדרך כלל כדגל מחאה.
דניסוב נתפס בעת שחילק מנשרים הקוראים לפעולות מחאה לא אלימות כנגד המשטר האוטוריטארי של לוקשנקו. הוא הואשם ב"הטעיית הציבור וסיכון הביטחון הלאומי", האשמה פופלרית של מתנגדי משטר.
דניסוב נשאר במעצר היות שלא היה לו או למשפחתו הכסף הנדרש כדי לשלם את הערבות. אלא שאז, כמה מחבריו הפעילו קמפיין ברשת וגייסו את קהילת הבלוגרים המקומית. זו
לא רק שגייסה את הכסף החסר אלא גם החלה להפיץ את הסיפור בעולם, ולהביא אותו, למשל, עד לכאן.
אחד ממנהיגי הקבוצה הזו הוא אנדרי ניקולאב, בלוגר בלרוסי שבעשר השנים האחרונות הקדיש את מירב זמנו לחשיפת חוסר צדק, שחיתות וזכויות אדם בארצו.
ניקולאב, שכמעט ואינו יכול לזוז עקב מחלת ניוון שרירים, מצא באינטרנט עולם חדש שנתן משמעות חדשה לחייו. הוא עמד בראש הקמפיין הווירטואלי למען דניסוב והצליח הן בגיוס הכסף כמו גם ביצירת הנראות הציבורית הנדרשת בעניינו.
אך בלרוס היא לא המקום היחיד בו בלוגרים תופשים את קדמת הבמה.
מערבה משם, במדינת הנילוס, נעצרה לאחרונה קבוצת בלוגרים ופעילים פוליטיים שנסעו לעיירה נאג' חמדי, במטרה להביע הזדהות עם קורבנות נוצריים קופטיים - שנרצחו על ידי פעילים איסלאמים קיצוניים לאחר חגיגות חג המולד.
הרצח, שהיכה גלים במצריים וגרר תגובות רבות מצידם של פעילי חברה אזרחית הניע את קבוצת הבלוגים לעשות מעשה ולהגיע לעיר לסדרת פגישות עם מנהיגי הקבילה והמשפחות השכולות.
אלא שכנראה היה מי שלא רצה בקיומן של פגישות אלה. אולי בגלל מעורבותם של גורמים פוליטיים שונים, הנתפשים כמי שתמכו בהסתה כנגד הקופטים, ואולי אף היו מעורבים בארגון ההתנקשות האחרונה.
למרות שהביקור אורגן בקבוצה סגורה בפייסבוק, משטרת הביטחון המצרית חיכתה למבקרים בתחנת הרכבת בנאג' חמדי. הם נעצרו ושוחררו רק כעבור יומיים.
בלוגר מקומי בשם מוחמד עאטף, שפנה לראש שירותי הביטחון במקום כדי לברר על גורל חבריו נתבקש שלא לשאול שאלות. “אם תדבר על כך, תשלח ביחד איתם!” אמר לו מפקד המשטרה. אחרי
| יקים דואר לאומי. אחמדיניג'אד בהפגנות יום השנה ה-31 למהפכה האיסלאמית (צילום: AFP) |
שעתיים, שני שוטרים ליוו גם אותו לבית המעצר.
לפני כמה שבועות, נחגג במצריים "יום המשטרה"
– יום חג שאולי מן הראוי שהיה נקרא "יום מדינת המשטרה". מעצרים של מתנגדי משטר, בלוגרים ופעילי זכויות אדם בידי המשטרה וכוחות ביטחון אחרים הם דבר שבשגרה במצרים, הנמצאת ב"מצב חירום" מתמיד מאז רצח סאדאת ועלייתו של מובארק לשלטון. מצב זה מאפשר למשטרה להחזיק אזרחים במעצר ללא משפט וללא הגבלה.
נזכיר בהקשר זה, את קארים עאמר,
עליו כבר כתבנו כאן, שעדיין נמצא במעצר ונאסר עליו אפילו לקבל ביקורים מעורך דינו, את האני נאזיר, בלוגר קופטי שנעצר בגין העלבת האיסלאם, או את וואל עבאס,
בלוגר מוביל במצרים - שנשפט שוב לששה חודשי מאסר.
באיראן, החוגגת השבוע 31 שנה למהפכה האסלאמית, מעדיפים לא לקחת צאנס. אתמול הם הוסיפו לרשימה מאות אלפי האתרים החסומים את שרתי הדואר של GOOGLE. ענקית הרשת דיווחה על ירידה חדה בתנועת הדואר האלקטרוני GMAIL
מאיראן עקב פעולות צנזורה.
הסיבה קשורה לכך שהשרות הפופולרי מאפשר העברתם של קבצים רבים כולל קבצי וידאו הנשלחים על ידי פעילי אופוזיציה. איראן הכריזה, באותה הזדמנות, על השקת שרות דואר אלקטרוני "בטוח" משלה.
מהנילוס ועד בלרוס, ברשת ומחוצה לה – נמצאים אנשים רבים וטובים במאסר, לא פעם בתנאים בלתי אנושיים ותחת עינויים – רק בגלל שהעזו לחשוב או להביע באינטרנט דעה שונה מזו של הרודנים בארצם.
חומר למחשבה, גם לנו, שחיים במדינה בה חופש הביטוי נראה כזכות מובנת מאליה. בינתיים.
