שתף קטע נבחר

כך תגדלו ילד שמאמין בעצמו

כולנו רוצים שילדנו יהיה עצמאי, אחראי ובעל דימוי עצמי חיובי. כולנו רוצים שילדנו יחווה את עצמו ואת חייו כמשמעותיים ומועילים. אורית רוזנבוים, מנחת קבוצות הורים, טוענת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" שילד כזה צומח מתוך תחושה של שייכות והשתייכות. מה תפקיד ההורים? לאפשר לו להרגיש בטוח, חיוני ונחוץ

הורים שמבינים כי אושר הוא תוצאה של התמודדות נכונה עם משימות החיים יכוונו את מאמציהם לגדל ילד עצמאי, אחראי ובעל תחושת ערך טובה. לשם כך הם יבחרו בדרכי חינוך דמוקרטיות המושתתות על ערכים הומניסטיים. ילד עצמאי עושה בכוחות עצמו דברים שהוא כבר מסוגל לעשות. ילד אחראי מתחשב באחרים, יודע לדחות סיפוקים ולוקח אחריות על מעשיו. אך מהי תחושת ערך טובה?

 

תחושת ערך עצמי טובה היא עמדה של הילד כלפי עצמו - מה הוא חושב על עצמו (אני חזק, חלש, יכול, לא יכול‭?(‬ כיצד הוא מרגיש עם עצמו (אוהב את עצמו, חי עם עצמו בשלום, מתוסכל כי הוא נמוך/גבוה מדי, שמן/רזה מדי‭?(‬ מהו האופן שבו הוא מאפשר לעצמו להתבטא תוך השתלבות באתגרי החיים (מופיע במסיבות בגן או מעדיף להימנע ולשבת על ברכי ההורים, מוכן להשתתף רק אם הוא מקבל תפקיד ראשי‭?(‬

 

טובים סיכוייו של ילד עצמאי, אחראי ובעל תחושת ערך טובה להשתלב היטב במשימות החיים ולברוא, בעצמו ולעצמו, את התחושה שחייו מלאי משמעות ועניין. החוויה "אני משמעותי" היא יצירה פרטית וייחודית מאוד. כיצד נוכל אנו, ההורים, להכשיר את הקרקע לצמיחתה של תחושת משמעות?

 

הרופא והפסיכולוג אלפרד אדלר תיאר את מטרת-העל של כולנו: כולנו נמצאים בתנועה לעבר תחושת השייכות - ההרגשה שאנו מהווים חלק מועיל ותורם בקבוצה החברתית שבה אנו חיים. תחושת השייכות, לדעת אדלר, חשובה ממש כמו אוויר לנשימה, ואנו זקוקים לה תמיד. כשם שלא נוכל לחיות בזכות האוויר שנשמנו אתמול, כך לא נוכל למלא את הצורך הפסיכולוגי - להיות ולהרגיש חלק משמעותי בקבוצה החברתית - באמצעות פעולות שייעשו מדי פעם. כל חבר בחברה האנושית, בכל גיל, רוצה לחוש בכל עת שהוא תורם, אהוב ונחוץ בשדה החברתי שהוא חי בו.

 

תחושת השייכות היא חוויה שהילד חווה. אין לנו שליטה על תחושותיו של הילד, אך נוכל להשפיע עליהן בכך שנהיה מודעים לחשיבות פעולותינו בהעצמת תחושת השייכות של ילדנו.

 

חמישה מרכיבי שייכות

הורים שרוצים לבנות משפחה שבה היחסים דמוקרטיים, מציבים לעצמם מטרה חינוכית ובוחנים עם עצמם: האם אני מתנהל בדרך שמקדמת אותי לקראת המטרה או בדרך שמרחיקה אותי מהמטרה? למשל, אם אני "מצווה" על ילדיי, מה הם מסיקים לגבי עצמם ולגבי ערכם? האם התנהגותי מסייעת להם לפתח תחושת ערך טובה? אמא מודעת ואבא מודע בוחנים עם עצמם: באיזו מידה פעלתי היום להעצמת תחושת השייכות של ילדיי? הם אינם טופחים לעצמם על השכם, אלא עורכים עם עצמם בירור כן.

 

תחושת שייכות מבוססת על חמישה מרכיבים:

 

‭.1‬ התייחסות אישית

תחושת שייכות טובה נבנית על בסיס ההרגשה שאני חלק מהמשפחה שלי. אני משתף פעולה, מתאים עצמי לקודים המקובלים במשפחה ובו זמנית נהנה מייחודיות: רואים אותי לא רק כחלק מהקבוצה, אלא גם כאדם ייחודי, בעל צרכים, שאיפות ורצונות משלי.

 

‭.2‬ אני שווה!

יש לי מה לתת ואני ראוי לקבל. כל אחד בבית שלנו, בלי קשר לגילו ולמינו, הוא בעל ערך ושווה ערך. מאפשרים לכל חבר במשפחה להרגיש שמקומו הטוב במשפחה מובטח: מקשיבים, אוהבים, מלווים ומדריכים על בסיס של כבוד הדדי.

 

‭.3‬ צמיחה, גדילה והתפתחות

נאפשר ונעודד התפתחות בכל הרמות: קוגניטיבית, רגשית, פיזיולוגית וחברתית. התנועה הטבעית של האדם היא לגדול ולפתח את יכולותיו. נזהה מה הילד יודע, מה הוא מסוגל לעשות בעצמו ונעודד אותו לעשות ולצמוח בצעדים מותאמים ובטוחים.

 

‭.4‬ משמעות אישית

המסקנה שאליה עשוי להגיע ילד שנהנה ממקום טוב במשפחה היא: אני משמעותי כאן! יש לי תפקיד בבית הזה!

 

‭.5‬ תרומה ותועלת

ילדים רוצים ואוהבים לעזור. הם נולדים לתוך עולם שבו הם אינם יכולים לתרום אלא רק לקבל, בעוד המבוגרים סביבם הם פעילים. גם הילד רוצה, ומהר ככל האפשר, להצטרף לקבוצת המועילים והתורמים ולמצוא מקום טוב בזכות היכולות שלו.

 

יש תמורה לתרומה

כיצד מתרגמים את התיאוריה לשפת המעשים? הנה כמה רעיונות לצעדים הראשונים לחיזוק תחושת השייכות:

 

  • קובעים "חוג של אמא ונדב‭"‬ או "חוג של אמא ויעל‭,"‬ וכמובן "חוג" לכל ילד עם אבא: יום ושעה קבועים בשבוע שבהם מבלים רק ההורה והילד. עושים דברים שהילד אוהב: שרים, משחקים, מתחפשים, מחפשים תמונות של פילים באינטרנט ויוצרים יחד מצגת, קוראים סיפור - כל פעילות המותאמת לגילו ולהעדפותיו של הילד. אם אפשר לקיים את החוג מדי יום - נפלא. אם לא, קובעים בהתאם ללוח הזמנים של המשפחה פעם בשבוע "חוג" של כל ילד עם כל הורה. שומרים על הכללים המוכרים לנו מאירועים משמעותיים בחיינו: מתחילים בזמן, לא דוחים, לא מבטלים, מכבים את הטלפון הנייד, לא מקפלים כביסה תוך כדי. מקדישים זמן, אמיתי ואיכותי, למפגש משמעותי של ילד והורה, הורה וילד.

 

  • מסמנים בראש השנה ובפסח על המשקוף את גובהם של הילדים. כך מאפשרים להם להיווכח שהם גדלים ושמחים בשמחתם.

 

  • נותנים שם ולגיטימציה לרגשות שהילד מביע - אם יעל חוזרת מהגן עצובה כי הדג באקווריום מת, אומרים: "זה באמת עצוב" (במקום "לא נורא, הגננת תקנה דג חדש‭.("‬ יעל עצובה כרגע, והיא זקוקה לכך שננקוב בשם הרגש (עצב) וגם ללגיטימציה: העצב שאת מביעה הוא אכן רגש מתאים למצב.

 

  • פעילות משפחתית - שיחה, משחקים, טיולים משותפים, צפייה משותפת בסרטים ובהצגות, ארוחת ערב משפחתית - כל אלה מעשירים את עולמם של הילדים ומחזקים את תחושת השייכות שלהם.

 

  • כותבים עם הילד סיפור ומקריאים לפני השינה. מקשטים יחד את דפי הסיפור, משוחחים על הדמויות, מה הן חושבות, כיצד הן מרגישות, מה הן אוהבות לעשות.

 

  • במקום לשאול את עצמי רק "מה עשיתי עבורם היום‭"?‬ יש לבדוק גם "במה איפשרתי לילדים שלי לתרום, לעשות למען המשפחה, להרגיש סיפוק באמצעות נתינה ולא רק באמצעות קבלה‭"?‬ ילדים רוצים לערוך שולחן, למזוג בעצמם, למלא מים בקערה של הכלב, להשקות עציצים, לאחד זוגות גרביים שכובסו. נדב ויעל יכולים להיות ולהרגיש אהובים, נחוצים ויכולים, כאשר כל אחד מהם תורם, מועיל, מתחשב ומשתף פעולה. אם נוותר על ציוויים ועל "מלוכה" בתוך המשפחה, כל אחד מהילדים שבה יוכל להתאמן ביחסים טובים עם הוריו ועם אחיו, לקבל מענה לצרכים הפסיכולוגיים שלו ולהרגיש שכולם במשפחה הזו ראויים לתת ולקבל. ההורים יוכלו ליהנות מאווירה חדשה במשפחה: כולנו שווי ערך, איש לא מצווה על איש, אין שולטים ואין נשלטים. אנחנו יחד במשפחה שיש בה כבוד הדדי, נתינה וקבלה. אנחנו מרגישים שייכים! 

 

בכתבה הבאה נעסוק בדרכים נוספות להעצמת תחושת השייכות. בינתיים אתם מוזמנים לשתף, לשאול ולהתייעץ בפורום מכון אדלר.

 

  • אורית רוזנבוים, ‭M.S‬ בפסיכולוגיה חינוכית יישומית, היא מורה במדרשה להנחיית קבוצות, מכון אדלר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים