ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יכול להיות מרוצה. היום (ד') יתקיימו במקביל לא פחות מארבעה מפגשים ציבוריים שיעסקו בהשלכות הרפורמה בתכנון שהוא מקדם, ומוגדרים "כנסי חירום". השימוש במילה "חירום", והעובדה שהציבור נקרא בבהילות לשמוע על פרטי הרפורמה זמן קצר בטרם היא תובא לאישור סופי, היא ניצחון עבורו; זוהי גם הוכחה ניצחת לכך שטקטיקת "הרדמת הציבור" עבדה.
מהרגע הראשון בו החלה להתקדם הרפורמה זיהו בארגונים הסביבתים והחברתיים ש"השטח" רדום לחלוטין. השם שהוצמד למהלך - "רפורמת המרפסות" - עשה את שלו. פרטי הרפורמה לא נחשפו והציבור הסתפק בצמד המלים הללו כדי להאמין שמדובר במהלך חיובי, שישפר את הליכי הרישוי. מישהו פה נגד פחות ביורוקרטיה?
אין ספק שהרפורמה במתכונתה הנוכחית תפחית את כאבי הראש - בעיקר לקבלנים וליזמים. עד היום הייתה בקרה ופיקוח על הפרויקטים השונים שהם מקדמים, אך בקרוב החיים שלהם יהפכו קלים ופשוטים הרבה יותר. מה הקשר לסגירת מרפסות? במקרה הטוב קלוש; במקרה הרע מבלבל ומסיט את תשומת הלב מעיקרו של המהלך.
הרפורמה היא למעשה חוק תיכנון ובנייה חדש, שלדעת המומחים ישפיע לא רק על איכות התכנון בישראל אלא בעיקר על יכולת הציבור להשפיע ולקבוע כיצד ייראה עתידו.
עד היום שררה בחוק התיכנון היררכיה שהצליחה לרסן את האינטרסים הפרטיים והכלכליים; הרפורמה מבטלת אותה. במצב החדש יעבור הכוח לוועדות התיכנון המקומיות, שם "שולטים" נבחרי הציבור והפוליטיקאים. בפורומים הללו קשה יהיה למצוא מישהו שיצליח לבלום פרויקט מסחרי כדי להגן על שטח פתוח או שדה של פרחים מוגנים.
עוד על הרפורמה בתיכנון:
ארגוני הסביבה מזהירים לא רק מפני הקשר של הון ושלטון אלא גם מהעובדה שהרפורמה תעניק סמכויות לוועדות תיכנון ייעודיות בנושא תשתית. במקביל הרפורמה תבטל גופים חשובים, כמו הוועדה לשמירה על שטחים פתוחים וקרקע חקלאית. המטרה דומה: הקלה על קידום פרויקטים וקיצור לוחות הזמנים למימושם.
מי יבלום את אותן תוכניות כשהן יאיימו לרמוס ערכי טבע נדירים? מי יבטיח שהציבור יקבל גישה חופשית לכל מקום, ולא יעצר בגדרות וחומות? מי ישמור על האינטרס הציבורי באותן ועדות? כנראה שאף אחד. זה המחיר של השתיקה של הציבור, ההתעלמות והפיהוקים בכל פעם שמוזכרות המלים האפרוריות "רפורמה בתיכנון".
הציבור יכול "להתנחם" בדבר אחד: הוא לא היחידי שנרדם (או הורדם) בשמירה, ושלא קיבל את מלוא הפרטים האמיתיים על המהלך החשוב הזה. גם שרי הממשלה וחברי הכנסת לא ידעו הרבה יותר עד לרגע האחרון. יתרה מזאת: גם עכשיו, כשכל הפרטים כבר סוף סוף בחוץ, משרדי הממשלה קיבלו 21 יום בלבד כדי להעביר את הערותיהם לחוק.
לתוך חלון הזמנים הצר הזה נכנסת כעת קואליציה של ארגוני סביבה וחברה שתנסה להצמיד לאוזן הציבורית שעון מעורר ענקי. השעון הזה יצלצל היום בארבעת כנסי החירום - בתל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. בכנסים ינסו מומחי תיכנון להסביר לציבור מה כרוך במהלך הזה, שהם מכירים בתור "רפורמת המרפסות", כמה רחוק הוא מסגירת מרפסת וכמה חשוב שהם יבינו שאישור התוכנית תקבע איך ייראה עתידם כאן.
בלי לדעת כמה אנשים ישתתפו היום בכנסי החירום, נתניהו כבר יכול להיות מרוצה. אחרי תנומה ציבורית כה עמוקה וארוכה, קשה לראות כיצד מפגשים של הרגע האחרון יצליחו לחולל שינוי במהלך שהוא קידם במהירות.
מצד שני, אם לשפוט על פי הרוח הנושבת מפעילי הארגונים, ייתכן שזה בדיוק הזמן להניח בצד את הספקנות. מבחינתם, גם אם זה קורה ממש ברגע האחרון, הרי שמדובר בקריאת השכמה הכרחית שעוד תעיר את הציבור בזמן כדי להשמיע את קולו.
כנסי החירום יתקיימו בשעה 19:30 במרכז החתירה בירקון בתל אביב; בבניין סגו באולם בנג'מין בחיפה; בחצר סרגיי בירושלים ובבאר שבע במרכז המורים, ליד האוניברסיטה
