ווק דה שליין
הדס בשן רואה את הרנסנס הבידורי שעובר על רשת ומפרגנת למי שעומד מאחוריו
אני מקווה שההתיישנות של פרשת דודו טופז מאפשרת לי להשתמש בפתיח חסר הטעם שלהלן: אחרי תקיפותיהם העוקבות של אבי ניר, מנכ"ל קשת ושירה מרגלית, סמנכ"ל התוכן של רשת, נפוצה בברנז'ה הבדיחה כי רשת שוב ניסתה לחקות פורמט של קשת ויצא לה הרבה פחות טוב. מצחיק? אולי, אבל יש מצב שכבר הרבה פחות רלוונטי.
התחרות בין רשת וקשת היא עדיין במהותה ריב כוחני וקטנוני, מלחמת אגואים בין קודקודים במקרה הטוב וניסיון לקבל עדיפות במיזוג בלתי נמנע במקרה הרע, ובכל מקרה, עדות לאנומליה בשיטת הזיכיונות של ערוץ 2. אפילו שיטות המאבק ממוחזרות, כאשר בדיוק כמו בשנה שעברה, ארז טל ואסי עזר מנצלים את הפלטפורמה שלהם בערוץ ביפ כדי לפרוץ לבית "האח הגדול" בזמן הפריים טיים שבו הזכיינית המתחרה משיקה תוכנית דגל חדשה - ובכל זאת, יש גם רוחות של שינוי.

ליאור שליין. דג צחוקים ברשת (יואב דאובה)
על פי לוח השידורים החדש, רשת כבר לא מנסה לחקות את האחות הגדולה באובססיביות. אחרי הכישלונות של "מפרץ האהבה" ו"המרוץ למיליון", מישהו במחלקת התוכן החליט פשוט לוותר. קשת עדיין מחזיקה בשתי תוכניות הריאליטי המצליחות בארץ - "האח הגדול" ו"כוכב נולד", אבל העובדה ששתיהן נתנו עונות חלשות יחסית, עתירות רייטינג ככל שהיו, אולי מרמזת משהו לבאות.
ומה יש לנו ברשת במקום? לא נפריז ונאמר "איכות", אבל יש מצב להתרעננות. "הכל דבש" לא אחידה ברמתה, אבל יצרה דיון ציבורי בריא סביב הפרקים האחרונים. עלייתה של "עד החתונה" אומנם נדחתה בכמעט חודש (כנראה בחסות "האח הגדול"), אבל האמינו לי, שווה לחכות לסדרה המתוקה הזו. במקביל, מינויו של ליאור שליין לראש "מחלקת הבידור" (מונח שלא הכרנו עד עכשיו) מתחיל לתת את אותותיו. רשת מתהדרת כעת בשלוש תוכניות בידור בפריים טיים, אל מול "ארץ נהדרת" בעונתה החלשה ביותר, ויש בכך הצהרת כוונות.
"מצב האומה" מבריקה מיומה הראשון, "צחוק מעבודה" פשוטה ועממית אך היא תמשיך להביא את הילדים, ו"שבוע סוף החדש", עם כל הכוכבים במשקל והפרומואים המתחכמים – נו, ובכן, חובת ההוכחה עליהם. האם מהפכת הבידור הזו תנחל הצלחה? אם יש מישהו שיכול למקם את בלוטות הצחוק של הישראלי המצוי, זהו שליין. מצד שני, לא משנה מה הוא ישיג, כולנו יודעים שבכל רגע נתון, "מממ, ביי" אחד, יכול לקחת לו את כל הזרקורים.