פענוח ציורים: ילדים במשפחות הומולסביות

בארץ מתנהלות עשרות רבות של משפחות שבראשן עומדות זוג נשים לסביות ועוד מספר משפחות מועט יחסית של זוגות גברים הומוסקסואליים, שהחליטו להקים משפחה ולגדל ילדים. כתוצאה מכך, המידע על ילדים לאבות הומוסקסואלים מועט מאוד, יחסית למידע על ילדים לאמהות לסביות. עם זאת, קיימים מחקרים רבים המראים כי עצם הגדילה במשפחה הומו – לסבית, לא משפיעה בהכרח על נטיותיו המיניות העתידיות של הילד.

הכתבות הקודמות בסדרה:

• סדרה חדשה: משפחות הומולסביות במסע להורות
• "יש לי שני אחים, שתי אמהות ואבא"
• יהלי יודעת לספר שאבא שלה הומו  
• "כשיש ילדים, יוצאים מהארון בכל יום"
• "כשהוא שואל, אנחנו מסבירים שאין לו אמא"  
• "לגדל ילד בלי אמא, זה לא מובן מאליו"
  

איך מציירים את האם השנייה?

בדומה למשפחה הטרוסקסואלית, גם כאן יש הבדלים בתפיסתו של הילד את הוריו. אמה הביולוגית של טלי בת ה–4.5, סיפרה שהקשר שלה עם 'אמה השנייה' פחות תובעני, והגדירה זאת כקשר של: "lovers". גם בציור דמותה של 'האם השנייה' היא מוגבהת וממוקמת על גבעה ובכך מודגשת לעומת האם הביולוגית (למטה). כמו כן, קיים הבדל נוסף בין שתי האמהות המתבטא בהוספת עיגול, יתכן כדימוי לרחם, לאם הביולוגית, למרות שגם 'אמה השנייה' הרתה זה מכבר.

 כל אמא - מצוירת אחרת. ציורה של טלי בת ה-4.5

בציורים אחרים, טלי צובעת את האם הביולוגית ואת עצמה בצבע זהה או משתמשת בתבנית דומה לה ולאמה הביולוגית. הקשר הזוגי בין שתי האמהות מאופיין ברמה גבוהה של שוויוניות ושיתוף. תנאי העבודה בשוק מאפשרים לשתיהן לבלות עם טלי את שעות אחר הצהריים (תופעה הנחשבת למורכבת יותר בקרב בני זוג שוני מין). כל אלו מוצאים את ביטויים בציורים דרך הענקת צבע זהה לשתי האמהות ואף בגובה זהה גם כשבמציאות יש ביניהן הבדל גובה משמעותי.

נקודה נוספת שעלתה קשורה לדימוי של האם בפני עצמה וליחס שהיא מקבלת מסביבתה. כאשר מדובר באישה המצהירה על נטייתה היא אינה מסתירה, על פי רוב, את הקשר הזוגי מהסביבה. לעומת זאת, קיימים מקרים שבהם נשים בוחרות מסיבות שונות להסתיר את נטייתן המינית במקום העבודה או ממשפחתן.

כאשר האם זוכה ליחס מזלזל ומשפיל, אפשר לראות ילדים המציירים את אמם בקו חלש וחסר בטחון ובהבעת פנים עצובה. כשהילד חש שאמו מנודה ממשפחתה, הוא מצייר לפעמים קו חוצץ בין דמותו ודמות אמו לבין שאר המשפחה, כפי שעשה ניר בן ה- 7 (למטה). הוא צייר את משפחתו, וכשסיים הביט על הציור, נטל עיפרון ובכעס רב צייר את הקו המפריד והנוקשה.

 קו מפריד ונוקשה. ציורו של ניר בן ה-7

"הילדים יציקו לי"

תופעת הגירושין קיימת גם בקרב זוגות הומו-לסביים. כשמדובר באישה הטרוסקסואלית שהתגרשה מבעלה והחליטה להקים מערכת זוגית לסבית, נתקלתי במספר סירובים מצד ילדים לצייר את משפחתם.

בקרב ילדים בגיל בית ספר, שנימקו בפניי את סירובם לצייר, עלתה התנגדות ברורה ונחרצת לאורח החיים החדש של האם. הילדים חששו מהקנטות מצד חבריהם לכיתה, למרות שמחקרים מראים שילדים לאמהות לסביות מקובלים בקרב בני גילם בדומה לילדים לאמהות הטרוסקסואליות, והם מקבלים מספר זהה של הזמנות לפעילויות חברתיות. בנוסף, הם אינם מועדים יותר מילדיהן של אמהות הטרוסקסואליות להצקות או למעשי בריונות בבית הספר. עם זאת, הם מועדים יותר להצקות ביחס למיניות שלהם2.

למרות זאת, הכעס קיים אצל חלקם, ואז הילד ממשיך לצייר את דמות האב כחלק מהמשפחה, ומתעלם מציור בת הזוג החדשה. הציור במקרה זה מאופיין בלחץ חזק ובצביעה אימפולסיבית (בניגוד למקרים בהם הילד רואה בהורה חלק מהמשפחה, בגלל יחסים תקינים בין ההורים או כמיהה לאיחוד מחודש).

לסיכום, לציורי ילדים הגדלים במשפחות הומו–לסביות יש מספר מאפיינים ייחודיים, אך אין להרחיק לכת ולהסיק מכך על הבדלים עתידיים והשלכות בתחום הזהות המינית. ההורות ההומו-לסבית, מעצם טבעה, מעוררת בחלק מההורים חששות שונות, שמא נטייתם המינית תשפיע ואף תקשה על הילדים את אורח חייהם בעתיד. כותבת על כך השופטת ס. רוט לוי: "...מרכיבי ההצלחה בהתפתחותם התקינה של ילדים... אינם תלויים רק במינם של ההורים... גם ילדים הגדלים במשפחות הטרוסקסואליות עשויים לסבול מבעיות שונות על רקע זהות".

בדומה לאמור לעיל, גם בציורי הילדים מצאתי שהנטייה המינית של ההורים, אינה הגורם הישיר שמשפיע על הילדים, אלא תפיסת ההורים את עצמם והאופן בו הם מציגים את הנושא בפני הילדים.

הקטע מתוך ספרה של מיכל וימר – "ציורים מדברים, כלים ושיטות להבנת ציורי ילדים".