יש בכלל דבר כזה "בנים" ו"בנות"?

זה לא היה שבוע קל. קודם כל, הייתי צריכה לקרוא בעיתון שהפילוסופית ג'ודית באטלר ביקרה בארץ ולא הרימה אפילו טלפון. באטלר ידועה בעיקר בזכות תיאוריות המין והמגדר פורצות הדרך שלה. בספרה "צרות של מגדר", שיצא ב-1990, היא טוענת שלא רק המגדר, אלא גם המין, אותו אנחנו תופסים כעובדה ביולוגית, הוא המצאה תרבותית.

אין דבר כזה "אישה" ו"גבר", טוענת באטלר. מדובר בתפקידים שאנחנו חוזרים ומבצעים, מצטטים ומאשרים כל יום מחדש. כלומר, הדיכוי הוא לא רק בתפקידי המגדר - בכך שנשים מיועדות לתפקידים מסוימים וגברים, לתפקידים אחרים - אלא בעצם האבחנה הראשונית, הבסיסית, בין "בנות" ל"בנים".

במציאות, טוענת באטלר, אין הפרדה כל-כך מוגדרת בין שתי קטגוריות קצה. יש קטגוריות רבות ומגוונות והמאמץ לכנס אותן תחת המטריות "גבר" ו"אישה", הוא כפיה תרבותית מדכאת. לפני שאתם מגחכים, אני רוצה להזכיר לכם שבאטלר היא אחת הפילוסופיות החשובות של זמננו, ואתם לא. אגב, אם כמה השורות שכתבתי מעוררות בכם דחף לרוץ ולקנות את כתביה של באטלר, הרשו לי לצנן את הלהט. באטלר כותבת בשפה אקדמית בלתי נגישה. לקרוא באטלר, בלי ללמוד את השפה קודם, דומה לקריאת ספר בגרמנית בלי לדעת גרמנית. חוויה מתסכלת מאין כמוה.

ואז קיבלתי שני ספרים

בהתחלה לא האמנתי. באמת שחשבתי שמישהו עובד עלי. שני ספרים תואמים נחתו על שולחני: "בנות – הכי זוהרת" ו"בנים – הישרדות". עלעול מהיר ועצבני (ומהיר ועצבני 2) גילה שמדובר בספרי הדרכה המלמדים נערות ונערים תפקידי מגדר שרובנו חשבנו שעברו מהעולם ב-1950. בנים לומדים מספרם איך להתכונן למסע, איך לסחוב פצוע או איך לעקוב אחרי חיית פרא ובנות לומדות מספרן איך ליצור רושם ראשוני טוב, איך לעשות פירואט מושלם, איך להיות "אורחת המסיבות הכי מגניבה" ושום דבר מזה לא המצאתי.

כל הנושאים שהוזכרו הם פרקים מתוך הספרים. המחשבה הראשונה היתה שלא יכול להיות שזה אמיתי. לא ב-2010. אולי מדובר בבדיחה, בפרודיה? באטלר הרי עושה שימוש נרחב במושג "פרודיה" במשנתה. אולי יש כאן מחאה שהיא כל-כך מתוחכמת עד שקצרה בינתי מלתפסה? כמו חיקוי דראג מופרז של "נשיות" ו"גבריות"?

על-פי באטלר, הספרים הללו אינם מיועדים לבנים או לבנות. לא נכון שקודם היו בנים ובנות ואחר-כך כתבו ספרים שמיועדים להם. הספרים הללו (לא רק הם, כמובן) הם אלה שיוצרים את הקטגוריות הבדויות "בנים-בנות". כלומר, את לא עושה אמבטיות קצף (עמ' 20) בגלל שאת בת. את בת בגלל שאת עושה אמבטיות קצף (ועוד מחוות ותפקידים רבים). ובשפה באטלרית: אמבטיות קצף מכוננות אותך כבת.

ועכשיו, מה לעשות עם שני הספרים? לצחוק, להתעלם, להתרגז, לעשות אמבטיה? החלטתי לשאול שלוש נשים, שדעתן חשובה לי מאוד, מה לעשות בספרים האלה.

מונולוג דמיוני 1: אמא שלי

תקראי, תקראי, אולי תלמדי משהו. עוד לא מאוחר בשבילך ללמוד איך לטפח נימוסים מושלמים (עמ' 82), איך להסיר כתמי דיו מהאצבעות (עמ' 87), איך ללכת בנעלי עקב (עמ' 113) ותסלחי לי שאני אומרת לך את זה, גם איך להריח נפלא (עמ' 98).

שימי לב במיוחד לפרק החכם מכולם: "איך להיראות בטוחה בעצמך גם כשאת ממש לא" (עמ' 116) ובמיוחד לסעיף "אל תגידי הכל – היי רגועה וקחי נשימה עמוקה. קחי לעצמך את הזמן לחשוב על מה שאת רוצה לומר. אל תוציאי מהפה בפזיזות את הדבר הראשון שעולה בדעתך". מה קרה לך? למה את בוכה? כבר אי אפשר להגיד לך כלום? מה כבר אמרתי? טוב, בכל מקרה, אם את כבר מייללת, קיראי בעיון את הפרקים "איך להתמודד עם מצב רוח רע (עמ' 77) ובעיקר, "איך להיפטר מנפיחות בעיניים" (עמ' 62).

מונולוג 2: ג'ודית באטלר

"גם על פי תפיסת ההזדהות כפנטזיית הכלה המתגלמת בפעולה, ברור שהלכידות אינה אלא איווי, אידיאל, ושהאידיאליזציה עצמה היא אפקט של המשמוע הגופני. במילים אחרות, פעולות, מחוות ותשוקה מייצרות אפקט של גרעין פנימי או של עצמות, אבל הן מייצרות אותו על פני השטח של הגוף, באמצעות המשחק של חוסרים מסמנים המניחים – אך לעולם אינם חושפים – את העיקרון המארגן של זהות כסיבתם. פעולות, מחוות וגילומים אלה, כפי שהם מובנים בדרך כלל, הם ביצועיים (פרפורמטיביים) במובן זה שהמהות או הזהות שבכוונתם לבטא הן מבדים המיוצרים ומשומרים באמצעות סימנים גופניים ואמצעים דיסקורסיביים אחרים". ברור?

דיאלוג אמיתי 3: הבת שלי, בת 12.

אני: אבל את חושבת שהם גורמים נזק? מה הרגשת כשקראת בספרים האלה?

בת (חוטמה בתוך ספר אחר): הרגשתי חמימות בכל הגוף וידעתי שעכשיו אוכל להסתדר תמיד, בכל מצב ובכל מקום.

אני: דאגלס אדאמס כתב פעם שכאשר צריך עצה טובה, כדאי ללכת לילד.

בת: נו, הוא התכוון לילד, לא לילדה. סתם! צוחקים איתך! מה את מרביצה לי? איזה כבדה!

אני: אז תני לי עצה, מה לעשות עם שני הספרים האלה?

בת: את הספר של הבנים תזרקי למדורה (איך להדליק אש, עמ' 110) ואת הספר של הבנות תשליכי לאמבטיית חלב בנוסח קליאופטרה (עמ' 34).

אני: בואי נעשה את זה הפוך. כך זה יחשב ציטוט חתרני פרודי.

• בנות - הכי זוהרת. בכל מצב, בכל מקום. סאלי ג'פרי. איורים: נלי ראיין. עברית: תומר קרמן. אגם הוצאה לאור.
• בנים - הישרדות. בכל מצב, בכל מקום. גאי קמפבל. איורים: סיימון אקוב. עברית תומר קרמן. אגם הוצאה לאור.
• צרות של מגדר (Gender Trouble). ג'ודית באטלר. (קטע מתורגם. הספר לא יצא בתרגום עברי) תרגום: דפנה רז. בתוך מכאן 2.
  

רינת פרימו היא סופרת ילדים, מחברת הספרים: "זהרורים", "איה, אאוץ', אווה", "אמא מושלמת" ועוד. לכל הטורים של רינת פרימו .