גדולים על מידותיהם

גדולים על מידותיהם

הנה מידע מעניין: גברים רבים משתמשים בקונדומים גדולים על מידותיהם. במחקר שהתפרסם בגיליון פברואר של כתב העת המדעי Sexually Transmitted Infections (כתב עת בריטי-אוסטרלי ותיק שעוסק בבריאות מינית)  45% מהנסקרים דיווחו שהשתמשו בשלושת החודשים האחרונים בקונדום שלא התאים להם. אי-ההתאמה, מציינים החוקרים, גורמת למקרים רבים יותר של קונדום קרוע, דליפה, והסרת הקונדום לפני תום האקט המיני. כלומר, שימוש בקונדום גדול מדי עלול לגרום לסכנות הכרוכות במין לא מוגן: הדבקה במחלות ובוירוסים, ויצירת היריון לא רצוי.

יש הסבר אחד פשוט לעובדה שגברים משתמשים בקונדומים גדולים על מידותיהם: חברות הקונדומים אינן מעזות לשווק קונדומים במידה Small. למעשה, מה שאפשר למצוא דרך שגרה בחנויות הוא גודל "סטנדרטי", שהלכה למעשה הוא גדול מדי לחלק ניכר מהגברים.

כפי שכתב השבוע מנחם קייזר, כתב לענייני צריכה במגזין "אטלנטיק", בפוסט מאיר עיניים, שיווק קונדומים במידות קטנות הוא סיוט ליצרניות. גברים אולי משתוקקים לטלפונים ניידים מזעריים ולנגני מוזיקה פצפונים, אבל קשה לעורר בהם תשוקה לקונדומים קטנטנים. משום כך, חברות שיווק הקונדומים מעדיפות להצפין את המידות הקטנות בשמות יצירתיים, כמו "Snugger Fit" (קומפקטי) של המותג Iron Grip. אבל על פי רוב הן בכלל לא משווקות קונדומים במידות קטנות. ברוב המותגים המידות מתחילות מרגיולר, ועולות ללארג' ולאקסטרה לארג' ואף למעלה מכך. ה"רגיולר" בדרך כלל גדול במידה ניכרת מהממוצע הממשי.

בדיקת גודל הקונדום. אבל לא מייצרים במידה סמול? (צילום: שי רוזנצוויג)

התפלגות גודל הפין באוכלוסיית הגברים העולמית אינה מקבלת שום ביטוי הולם. לחברת דורקס, למשל, יש לא מעט מותגים של קונדומים - ובהם "פרפורמקס", "לאב", "אקסטרה סנסיטיב", "טרופיקל", "פליי סנסיישן" – אבל כולם באורך של כ-20 סנטימטרים. זאת אף שלרוב הגברים בעולם יש קטן יותר. סקר של חברת לייפסטייל האוסטרלית מ-2001 בקרב 401 סטודנטים, מצא כי אורך הפין הממוצע הוא 14.9 סנטימטרים. בקרב שיעור לא מבוטל של גברים, הפין מזדקר עוד פחות מכך.

תקראו לי לסבית, אבל נדמה לי שתרבות הערצת הפין הגדול היא עניין באמת עצוב, שלא לומר מסוכן. עצוב שגברים רבים מתביישים באבר מגופם, רק משום שהוא אינו עונה על סטנדרט מנופח ומתוח. עצוב שתפישת הגבריוּת מצומצמת ומגבילה כל כך: גבר הוא גברי ככל שהוא חזק, חושב וחודר. מה שנקרא ה"חַחַחַ" של הגבריות. גברים רבים – לא פחות, ולפעמים אף יותר מנשים – סובלים מהגדרות מגדריות שמרניות, ומתקשים לתת דרור וביטוי למגוון של נטיות לב. למרות כל השינויים החברתיים שהביא עמו הליברליזם הקפיטליסטי, לגברים עדיין קשה להיות רגשניים, רכים, מעודנים, ובעלי מגוון טעמים וחשקים. החברה עדיין תובעת מהם להיות "גברים" בג' רבתי. החברה עדיין מצפה מן הגבר – לא רק להחזיק בפאלוס אלא להיות פאלוס. המלה "פאלוס" מקורה כמדומני במלה יוונית, שמשמעותה להתנפח. העיקרון הפאלי אינו הגודל הקבוע, אלא הגדילה, ההזדקרות, הצמיחה. עולם שלם – בכלכלה, בחברה, ביחסים בין אישיים – בנוי בדיוק על העיקרון הפאלי הזה.

תקראו לי לסבית, אבל נדמה לי שהגיעה העת לשבור את הקשר הגורדי שנכרך זה כבר בין גודל הפין לבין ערך מוסף של גבריות. בכל הקשור ל"ביצועים" מיניים, ממילא חשובים הקשב והעדינות והניסיון המשותף ליהנות, ולא המידה. בכל הקשור להנצחת המין האנושי, תאמינו לי, מניסיון – גם מזרק פצפון מביא ילדים לעולם.

תרבות הערצת הפין הגדול היא כמובן מסוכנת לא פחות מעצובה. בין השאר היא מייצרת מלחמות אין קץ, ומכוניות ארבע על ארבע זללניות דלק ומזהמות, שתופסות את כל החניה ברחוב. כן, ללא ספק הגיעה העת להעלות על נס את האיבר הקטן. להעניק לו מקום של כבוד וחיבה בעולם. כדאי להתחיל לחשוב על קמפיין משנה תודעה, שיוציא את האוויר מהבלון הנפוח. אנא כתבו לי אם יש לכם רעיונות.