"משהו באנושות מתפתח וצועד לחיים טובים יותר"

מראם מסארוי היא בוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל ומרצה במכללת דוד ילין. היא גרה בנווה שלום ועוסקת בהנחיית קבוצות, בעיקר קבוצות נשים.

מראם, מי את? איך את תופסת את הזהות שלך?

"הדברים הכי ברורים ובטוחים בזהות שלי הם היותי אישה ואמא. השאר הם זהויות בתהליך של חיפוש ודיאלוג מתמשך. למשל, ביחס לזהות הלאומית או לזהות הדתית שלי, אני לא יודעת אם יש לי זהות הרמטית. יש קטע של סייד קשוע בסדרה "עבודה ערבית", בו הוא יושב מול פסיכולוג ואומר לו "מי אני? מה אני?", והמון פעמים אני שואלת את עצמי את השאלה הזאת. אני לא יודעת אם יש לי תשובה אחת ברורה, ואני אומרת את זה ממקום של מישהי שנמצאת בחיפוש מתמיד, שנמצאת כל הזמן בדיאלוג עם הזהות שלה. מבחינתי זהו מסע אחד גדול.

אבל מישהו או משהו נמצא במרכז של החקירה וההתלבטות הזאת?

"אני לא יודעת אם יש שם משהו אחד במרכז. אני חושבת שאני מכלול של דברים, תוצר של מפגשים ושל אינטראקציות, גם בין תרבויות, דתות, אנשים, וגם ידע מסוים. למעשה, ככל שאני לומדת, על עצמי ועל אחרים, אני יותר ויותר מודעת לכמה שאני לא יודעת. בעיניי אין דברים מוחלטים, אין "זוהי המציאות" וזהו. שום דבר אינו יציב וקבוע, הכול זורם ומשתנה, והזהות שלי היא חלק מהזרימה והשינוי הזה.

ומהם הערכים או תפיסת העולם שאת מביאה לתוך היותך אישה, למשל?

"אני חושבת שזו תחושה חזקה של צדק ושל אכפתיות לכבוד האדם. קשה לי לשאת אי-צדק וחוסר כבוד לבני אדם בכלל. אני זוכרת את זה בעצמי אפילו כילדה מאד קטנה. כשאמרו לי שזה מותר לגבר ולא לאישה, שאלתי למה. כשנתקלתי באפליה, ערערתי על כך. אחר כך גם ראיתי את עצמי פועלת בתוך מקומות בהם ראיתי שיש חוסר צדק וכבוד בסיסי כמו לנשים, פליטים או אוכלוסיות מוחלשות. זה מה שמנחה אותי לאורך כל הדרך. אני חושבת שהרבה עוד צריך להשתנות בנו, בבני האדם, באנושות.

האם את רואה את האנושות מתפתחת בכיוון כלשהו?

"משהו באנושות מתפתח, צועד לקראת מקום יותר טוב. משהו מחלחל עם השנים. ואני מאמינה שלדחף הרוחני ולעבודה הרוחנית יש תפקיד חשוב בהובלת האנושות למקום יותר טוב. כמובן שהרוחני יכול גם להיות מסוכן, להוביל לכיוונים פנאטים, אבל אני עדיין חושבת שכדי להוביל את העולם למקום יותר טוב אנחנו צריכים לעשות עבודה רוחנית ועמוקה עם עצמנו.

למה את מתכוונת כשאת אומרת שהדחף הרוחני מוביל את ההתפתחות של האנושות למקום טוב יותר?

"רוחניות היא מושג רחב. יש שיגדירו רוחניות כמסע דתי, ויש שיגדירו כמסע בהרי ההימלאיה, ויש שיגדירו אותה כחיפוש ועיסוק בשאלות פילוסופיות עמוקות על מהות החיים והקיום שלנו כבני אדם וכו'. ואני חושבת שכל הדרכים האלה לגיטימיות ואמיתיות, ושבכולן יש את הכוח המניע שלהן. כולנו שואפים למקום הזה, וכל אחד עושה זאת בדרך שלו. מקור הבעיה היא שאנחנו לא מתייחסים בכבוד לדרכים או לבחירות של האחרים.

את נוגעת פה בשאלה חשובה בעיני. מצד אחד, חשוב להכיר בכך שקיימים ביטויים שונים של הדחף הרוחני, ולהכיל את כולם. אבל לדעתי חשוב לא פחות להכיר בכך שבהתפתחות רוחנית טמונה היררכיה, של גבוה ונמוך, אמיתי יותר ואמיתי פחות, נכון יותר ובהכרח נכון פחות. וההכרה הזאת די התמסמסה בעידן הפוסטמודרני שלנו.

"נראה לי שכולנו, וזה העניין, כולנו מחפשים איזושהי אמת. ומה שקורה היום הוא שמתפתח איזשהו דיאלוג בין הדרכים והשיטות השונות, ויש יותר לגיטימציה לצאת מקבוצת השייכות שנולדת לתוכה ולחפש דרכים אחרות. למשל, אם אני, כמוסלמית סונית, יכולתי להגיד "אני רוצה ללמוד יהדות" ובמשפחה שלי לא רק שלא התנגדו אלא אפילו קבלו באהבה ובהערכה, זה אומר שמשהו משתנה.

"אני מניחה שלפני עשרים שנה, למשל, התופעה הזאת הייתה מתקבלת בתמיהה, והיום יש לגיטימציה לזה. אז נראה לי שמהחיבור בין כל המסעות הרוחניים האלה, עם כל השוני ביניהם, מתחילה ליצור איזושהי דרך רוחנית חדשה. זה מפני שכולנו שואפים לאמת המוחלטת, ואולי זה הולך להיות הפתרון של הסוגיה הזאת.

אבל שוב – האם רק ההכלה והלגיטימציה של כל הדרכים הרוחניות באמת מספיקה?

"זה בדיוק העניין, שאני לא רק אומרת לגיטימציה לכולם, אני גם אומרת שהלגיטימציה הזאת תיצור באיזשהו שלב אינטגרציה, שממנה תצמח דרך או תפיסה חדשה שתוביל לאמת המוחלטת. אני לא אומרת שמספיק שכל אחד ימשיך בדרך שלו וזה יהיה לגיטימי. זה לא מספיק. אני מאמינה שמהחיבור בין כל הדרכים ייווצר משהו חדש במסע שלנו לעבר האמת המוחלטת, האמת שאנו שואפים אליה. 

• "יש לי חלום" - ראיונות עומק עם אנשי ציבור אמנים, אינטלקטואלים, פעילים חברתיים ואנשים מהשורה, על הזהות, תפישת העולם, החלומות והערכים שלהם. נסיון להביא לשיח הציבורי את האידיאליזם שפועם בעורקי החברה והתרבות שלנו, ולגבש ערכים וחזון חדשים ורלבנטיים למאה העשרים ואחת.
• עורך המדור, עמיר פריימן הוא יזם התפתחות תודעתית-תרבותית בחינוך, אמנות, החברה האזרחית, תקשורת ופוליטיקה. לראיונות המלאים לחצו כאן
• הצעות לקישור עם אנשים שהייתם רוצים לפגוש במדור שלחו ל- amirfreimann@gmail.com  
• לראיונות נוספים לחצו כאן.