שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
זירת הקניות

גלעד ארדן שנה בתפקיד; עמד בציפיות?

אחרי שנים של יובש סביבתי, הוא נכנס למשרד הקטן בסערה ושלל הבטחות מתוקשרות: מאבק במזהמים, הפחתת פליטות, הפרדת פסולת והשקטת הרעש. אמרו שכוחו מוגבל, שהוא מוותר ומציב יעדים צנועים בגלל הפוליטיקה, אבל חייבים להודות שגם אם הדרך הירוקה עוד ארוכה, משהו בכל זאת זז

השנה הראשונה של גלעד ארדן כשר להגנת הסביבה היתה מוצלחת. הוא למד מהר את הנושאים שעל סדר היום ואת השטח, והשכיל לשלב בין מרחב התמרון הקטן יחסית של משרדו בממשלה, כוחו הפוליטי ויכולתו האישית. הוא נכנס למשרד הקטן בסערה מתוקשרת, והצליח להצעיד אותו למרכז הדיון הפוליטי והתקשורתי.

 

אך ארדן ספג גם לא מעט ביקורות על התנהלותו זו. כמו למשל על כותרות מתוקשרות שלא נפרטו לפרטים בשטח, על יעדים לא שאפתניים או ויתורים פוליטיים, כמו היעד הצנוע בכל הקשור לפליטת גזי חממה או הפשרות שבתיקון לחוק הפיקדון. ובכל זאת, נדמה שקולות הביקורת נבעו בעיקר מהציפיה הגדולה ממנו, נוכח חוסר המעש הסביבתי של ממשלות ישראל לדורותיהן, ונוכח הבולטות של נושא הסביבה בסדר היום העולמי.

 

בשנה הראשונה בתפקיד התמקד ארדן, בין היתר, בהפיכת הפסולת למשאב וגם בהגברת ושיפור האכיפה. הוא גם החל באופן רציני לקדם את היערכות ישראל לשינוי האקלים על ידי מהלך רחב של הפחתת פליטות גזי חממה. חרף הביקורת שמפנים אליו בנושא זה, חייבים להודות שקודמיו בתפקיד לא עשו הרבה בעניין. בנאום שנשא בוועידת קופנהגן הצהיר נשיא המדינה שמעון פרס לראשונה, כי ישראל תפחית את פליטות גזי החממה שלה, והיעד שהציבה נקבע לא מעט בזכותו של ארדן.

 

הפחמית והרפורמה בתכנון: ארדן נגד הממשלה

ארדן מבין - גם אם לא תמיד מקבל - את מגבלות הכוח שלו. הוא לא הסתיר מיומו הראשון בתפקיד את ההתנגדות הנחרצת שלו להקמת תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון, למרות שהדבר מנוגד לעמדת מרבית שרי הממשלה והעומד בראשה, וגם הציב אותו בעימות ישיר מול שר התשתיות הלאומיות וגופים חזקים נוספים.

 

הוא גם השר היחיד בממשלה שהתנגד לרפורמה ההרסנית בתכנון ובבנייה שאושרה השבוע על ידי עמיתיו השרים - רפורמה שהיא בבת עינו של ראש הממשלה. בדרך, הוא גם הצליח להסיר את רוע הגזירה ולמנוע את ביטול הוועדה לשמירת הסביבה החופית, שמונעת מיזמי הנדל"ן לעשות בחופים שלנו ככל העולה על רוחם.

 

הבוקר (ג'), בכנס "סביבה 2020", פרש ארדן את החזון הסביבתי שלו לעשור הקרוב, ובמרכזו העיקרון של "צמיחה ירוקה" - השילוב בין צמיחה כלכלית ופיתוח לשימוש מושכל במשאבי טבע ולהפחתת הפגיעה בסביבה. לא בכדי בחר ארדן בחזון שכזה: זוהי השפה הכלכלית בה מדבר ראש הממשלה, וזוהי הדרך הטובה ביותר להעביר את המסר ששמירת סביבה איננה בהכרח התנגדות לפיתוח או שיגשוג כלכלי כפי שסוברים לא מעט.

 

ארדן מבקש, כמו מדינות רבות ברחבי העולם, לשלב באופן מפוקח ומפוכח בין מציאות כלכלית, חברתית וסביבתית, ולהבין שלאורח החיים המודרני יש מחיר שלא אנחנו נדרש לשלם אותו אלא הבאים אחרינו. במדינה שחיה על חרבּה - להסתכל קדימה בתקווה זה לא עניין של מה בכך.

 

גייס עוד כסף, עוד כוח אדם והצמח "שיניים"

עם כל הכבוד להישגים של ארדן, אסור לשכוח גם את האתגרים העומדים לפתחו. כי הרי מבט סביב - לערימות הליכלוך ופסולת הבניין, זיהום האוויר והמים - מלמד אותנו שהדרך הירוקה עוד ארוכה.

 

אחד האתגרים הבולטים ביותר שלו השנה יהיה כנראה יישום חוק אוויר נקי, שיחייב לראשונה באופן ממשי מפעלי תעשייה להפחית את זיהום האוויר שהם פולטים. אם הוא לא רוצה להיזכר כמי שהבטיח ולא קיים, חייב ארדן גם לדאוג להגדלת תקציב משרדו, להגדלת מצבת כוח האדם, לגיוס כוח אדם מקצועי ולחיזוק האכיפה נגד חסרי האחריות והמצפון. הוא צריך לקיים את ההבטחות שלו בנושא הפרדת הפסולת והמיחזור שלה, לסייע בחיסכון באנרגיה ומים ולהמשיך להסביר לציבור שאיכות סביבה חיונית לבריאות של כולנו - לא רק לעצים ולאבנים.

 

שנה אחת אולי אינה מספיקה בשביל סיכומים, וצריך עוד זמן להבשלת תהליכים, אבל במציאות הפוליטית הישראלית ברור שמה שהוא לא יספיק בשנה הקרובה, כנראה כבר לא יקרה עד סוף העשור.

 

ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גלעד ארדן
צילום: אהוד קינן
מומלצים