שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
זירת הקניות

תראו מה פארק אחד יכול לעשות

פארק נחל באר שבע הוא יותר מדשא וטיילת. בזכות הפרויקט הזה - שהוכר כלאומי - מטפלים באתרים היסטוריים לאורך הנחל, מקדמים שביל טבעתי עירוני, הקימו מתקן טיהור שפכים ומנקים את אפיק הנחל מהצחנה והפסולת. רוח (דרומית) חדשה

בעוד כמה שנים, לאורך 8 ק"מ ו-5,200 דונם בלב באר שבע יפרשו שטחים פתוחים וירוקים של דשא, צמחיה מדברית, עצים ופינות ישיבה; תימתח טיילת ארוכה להולכי רגל, ושביל יעודי לרוכבי אופניים; יוקם מתחם ספורט ונופש, פארק משחקים גדול, גשרים, אגם מלאכותי ואמפיתיאטרון ענק לכ-12 אלף איש.

 

אבל פרויקט פארק נחל באר-שבע הוא הרבה יותר מריאה ירוקה בלב העיר הדרומית. הפארק, שהוכרז לאחרונה כפרויקט לאומי וקיבל תמיכה של 150 מליון שקל ממשלת ישראל, הוא מחולל שינוי. הוא קטר שמזיז שינויים סביבתיים משמעותיים בעיר כולה, ותיקן עיוותים שהשתרשו במשך שנים ארוכות. הוא יותר מסתם פארק.

 

אז נכון שיש עוד משימות לא פשוטות להשלים, כמו למשל הפסקה מוחלטת של הזרמת השפכים אל אפיק הנחל, וניקוי גדות הנחל מגרוטאות המכוניות שנערמו שם באין מפריע, אבל עכשיו אפשר סוף סוף להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהאמין שהחצי השני חייב להתמלא גם הוא.

  

הסיפור האמיתי של פארק נחל באר-שבע הוא דווקא זה שמאחורי הקלעים; של תחילת הדרך. נחל באר-שבע מנקז נחלים מהרי חברון, בקעת ערד ובקעת באר-שבע ומאזור דימונה וערוער ונשפך אל נחל הבשור. הנחל, שהיה במשך כ-6,000 שנה מוקד מרכזי להתיישבות במדבר, שינה את פניו מאז הקמת המדינה.

 

עד לפני כעשור שימש כאתר לכרייה ואתר פסולת פיראטי והיה מלא בביוב זורם ומצחין ובשפכים תעשייתיים. כל אלו הובילו לתוכנית לשיקום הנחל וסביבתו ולרעיון להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב לנחל את תפקידו כעורק החיים הראשי של העיר. זה היה הצעד הראשון.

 

אבל פרויקט שימור הסביבה הטבעית התרחב ושימש זרז לפרויקטים סביבתיים נוספים בעיר. אתרים היסטוריים שונים לאורך תוואי הנחל ישוחזרו וישוקמו; כך למשל גשר הרכבת הטורקית ישוב לחבר בין שתי גדותיו. גם מצפה בית-אשל - אחד משלושת המצפים הראשונים שהוקמו בנגב ב-1943 - שוחזר ושופץ וסביבו מוקם פארק שיספר את סיפור האתר.

 

הנחל משמש גם כעמוד השידרה של תכנון השלד הירוק העירוני, ומתחבר לשביל סובב באר-שבע, שסימנה החברה להגנת הטבע לאחרונה. השביל הטבעתי, כ-40 ק"מ אורכו, מקיף את העיר וחושף את החי והצומח ואת האתרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים שבשוליה.

 

הפארק גם היה הסיבה העיקרית להקמת מתקן חדש לטיפול טוב יותר (שלישוני) בשפכי העיר. הטיפול הזה יאפשר השבה של מי הביוב העירוני והזרמה של מי קולחין מטוהרים להשקייה של הדשאים זוללי המים והצמחייה המדברית בפארק, למילוי של האגם המתוכנן, וגם להשקיה ברחבי העיר.

 

פארק נחל באר-שבע סוחף אחריו עיר שלמה. יש עוד משימות לא פשוטות להשלים בפארק ובנגב בכלל - הארכת כביש שש ומסילת הרכבת, והעברת בסיסי צה"ל לנגב - אבל אפשר להפסיק לדמיין את באר שבע כמו העיר ההיא שבדרך לאילת.

 

ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בקרוב: הדשא
צילום: רועי תורג'מן
לטיפול: גרוטאות
צילום: הרצל יוסף
בטיפול: הגשר הטורקי
צילום: הרצל יוסף
מומלצים